ממ' אירלנד העבירה את הטיוטה הסופית של תוכנית החילוץ שלה
הממשלה באירלנד העבירה היום (ו') את הטיוטה הסופית של תוכנית החילוץ של המדינה, כך הודיע שר האוצר האירי, מייקל נונאן. האירים רוצים כעת להבטיח עסקה למימון מחדש של החובות הבנקאיים העצומים שלה, מה שיכול להקנות לה גישה חזרה לשווקים.
"כל הצעדים ננקטו והוטמעו, והתוכנית נשארת במסלולה היציב" אמר נונאן בתדריך לעיתונאים. ברם, "התמודדות עם העוול בחובות בנקאיים" היא אחד האתגרים הקשים ביותר שעומדים בפני המדינה שלנו, אמר שר האוצר.
הממשלה רוצה לממן עצמה באופן בלעדי בכל הקשור לחוב בחיצוני כבר החל משנת 2014, כאשר 67.5 מיליארד האירו שהיא לוותה מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית יפוגו.
הממשלה האירית מבקשת כעת עזרה במימון מחדש ופריסה של החובות הבנקאיים שלה, שאילולא קבלת העזרה היום מגיעים ל-120% מהתוצר הלאומי הגולמי השנתי, רמה של חוב גבוה כל כך שצפוי כי אירלנד תמשיך להיות מבודדת משוק האג"ח, לפחות בזמן הקרוב.

שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה?
"אל תקנה מניות אם אתה לא מסוגל לספוג הפסד של 50%"; וההשקעה האחרונה שהתחילה בהפסד ועברה מהר לרווח של מעל 20%; איך לתפוס הזדמנויות?
וורן באפט שוב נגד השוק. בחודשים האחרונים הוא אסף מניות של מניה מוכה, לוזרית שנפלה כמו אבן. הוא העריך שהצרות בצרורות הן עניין של זמן. הוא התחיל לאסוף בשקט והפסיד. אסף עוד והפסיד, רכש עוד הרבה ועבר לרווח על כל ההשקעה.
זה ניצול הזדמנות, זה ניצול של סנטימנט שלילי עמוק למניה מסוימת, למרות שיש לה ערך גדול, וזה מגובה בפונדמנטלס טובים - בסיס איתן לרווחים ורווחיות טובה. וכל זה בהבנה שההשקעה יכולה להסב הפסד, אפילו כבד בטווח הקרוב, אך לטווח הארוך היא השקעה טובה.
בפועל, תוך חודשים ספורים באפט הרוויח על ההשקעה 20%. חלקכם כבר מזהה - מדובר ביונייטד הלת', חברת הביטוח הרפואי שנכנסה לסערה מושלמת של נסיבות שליליות שהפילו את המניה "הכבדה". באפט חיכה לנפילה ואסף.
באפט הגדיל בהדרגה את אחזקתו בחברת הביטוח הרפואי הגדולה בעולם במהלך 2024, בשיא המשבר והחקירות. מאז, המניה זינקה בכ-20% - וההשקעה עומדת כבר על רווח נאה של מאות מיליוני דולרים.
- וורן באפט קונה את חטיבת הכימיקלים של אוקסידנטל ב־9.7 מיליארד דולר
- ברקשייר האת'וויי קרובה לרכישת היחידה הפטרוכימית של אוקסידנטל ב-10 מיליארד ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה הזו היא שיעור חשוב עם מספר תובנות. באפט ממשיך להוכיח שכשהשוק "רועד" זה הזמן לקנות. הכלל הבסיסי בהשקעות והוא קצת נשכח בשנים האחרונות הוא שמניה הופכת לאטרקטיבית יותר כשהיא יורדת. היא הופכת זולה וזה הזמן לבדוק ואולי לקנות. בשנים האחרונות הכלל שעובד הוא "המגמה היא החבר" שזה בעצם לקנות בעליות. זה עובד, אבל זה עובד מסיבות פסיכולוגיות יותר מאשר כלכליות. חשוב שתקראו: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך. אתם כנראה חלק מהעדר ודווקא בגלל זה, כדאי שתקראו על המחקר שנעשה במספר מקומות בעולם ותפנימו שהעדר בסוף "מתרסק".

ניסיון חדש לבלום את האיום הרוסי מהשמיים באירופה
לאחר חודשים של חדירות רחפנים רוסיים לשטחי נאט"ו, מנהיגי אירופה מדברים על הקמת "חומת רחפנים" שתגן על גבולותיה הארוכים של היבשת. הרעיון אמנם שאפתני ויקר, והדרך למימושו עוד ארוכה, אך החשש ביבשת גובר: רחפנים בלתי מאוישים חודרים לשמי פולין, רומניה ודנמרק,
ונאט"ו עדיין חסרה מערכות הגנה יעילות מול נחילים של כלי טיס זולים שמגיעים ממזרח
בשבועות האחרונים מתרחבת והולכת הדאגה באירופה לאחר סדרת חדירות של רחפנים רוסים לשטחי נאט"ו. הדיווחים האחרונים כללו הופעת כלי טיס בלתי מאוישים בפולין, רומניה ואפילו בסביבת שדות תעופה בדנמרק. כעת מדינות האיחוד האירופי דנות ברעיון חדש - הקמת "חומת רחפנים" שתגן על שמי היבשת. היוזמה צברה תאוצה לאחר שיו"ר הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, התייחסה אליה בנאום מצב האיחוד בספטמבר האחרון, כשהדגישה כי מדובר ב"בסיס להגנה אמינה". עם זאת, גם תומכיה מודים שמדובר בפרויקט מורכב שיידרוש שנים ותקציבי עתק. שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס, אמר כי אין לצפות למערכת מבצעית לפני שלוש או ארבע שנים לפחות.
רחפני התקיפה הרוסיים מדגם "גראן-2", שהם למעשה העתק של הדגם האיראני שהיד, נהפכו לסמל המלחמה באוקראינה. מדובר ברחפנים בעלי מנוע מדחף, עם טווח טיסה של כ-1,200 מייל ויכולת נשיאת ראש קרב במשקל של עד 50 ק"ג - עוצמה גדולה יותר מתחמושת ארטילרית סטנדרטית. במקביל מפעילה רוסיה גם רחפני תצפית מתוצרת מקומית, כמו אורלן-10, היכולים לשהות באוויר במשך שעות ולבצע משימות איסוף מודיעין עצמאיות ללא שליטה אנושית ישירה. לא רק הרחפנים הגדולים מהווים סכנה: גם דגמי הקוואדקופטרים הזעירים, בגודל טוסטר בלבד, מאתגרים את מערכות ההגנה. הם קלים לאיתור, מצוידים במצלמות ולעיתים אף בחיישנים צבאיים, ומופעלים ממרחק של קילומטרים ספורים בלבד.
אירופה מחזיקה במערכות הגנה מתקדמות כמו IRIS-T הגרמנית או NASAMS הנורבגית, אך אלה תוכננו בעיקר למטוסים וטילים, ולא לרחפנים זולים וקטנים. לפי דיווחים, נאט"ו נאלצה להשתמש בטילי קרב יקרים כדי להפיל 19 רחפנים שחדרו לשמי פולין בספטמבר - שימוש לא יעיל מבחינת עלות מול מטרה.
כל פתרון כרגע כרוך בעלויות גבוהות בהרבה ממחיר הרחפן
נכון לעכשיו, כל פתרון מערכתי רחב שיכול להתמודד עם איום כזה כרוך בעלויות גבוהות בהרבה ממחיר הרחפן עצמו. מדינות נאט"ו נדרשות לבחון את עלות ההשמדה לפני שהן מחליטות אם להפיל כלי טיס קטן וזול. אחד הפתרונות הנבחנים הוא שימוש בלייזרים - אמנם יקרים לייצור, אך כמעט ללא עלות בירי - וכן רחפני יירוט אוטונומיים המבוססים על בינה מלאכותית.
- אדנוק מציעה לאיחוד האירופי ויתורים בדרך לרכישת קובסטרו
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון האירופי מדבר על מערכת משולבת שתכסה את הגבול הארוך של נאט"ו, מהים הצפוני ועד הים השחור, ותשלב מכ"מים, חיישנים, מערכות יירוט ולוחמה אלקטרונית. היא תתבסס על שיתוף פעולה בין מדינות, אוניברסיטאות וחברות סטארט-אפ, ותמומן בחלקה מקרן ביטחון אירופית של 150 מיליארד אירו.