ג'וזף כהן: "השווקים מתמחרים צניחה ברווחי החברות בכל אחת מחמש השנים הבאות, כך שיש פוטנציאל לעליות"
"שיעור הצמיחה בעולם עדיין יהיה חיובי בשנת 2012 וזאת בזכות המדינות המתעוררות והתעשייתיות בעלות קצב צמיחה מואץ, כמו סין והודו שצומחות בקצב מהיר", כך אמר היום (ד') בכנס הרצליה יעקב פרנקל יו"ר בנק ההשקעות ג'יי.פי. מורגן צ'ייס.
"מתחילת העשור תפוקת הייצור בתוך גוש האירו ירדה בשיעור חד של 20%. בתוך אירופה עצמה קיים הבדל גדול מאוד בין המדינות, ולכן על אירופה לדאוג שהפער המצטבר הזה אל מול העולם יצטמצם", אמר פרנקל לשעבר נגיד בנק ישראל.
"השווקים העריכו שאיטליה, יוון או גרמניה יכולות לגייס אשראי בשווקים באותה רמת סיכון - אבל זה לא נכון. השווקים לא תמחרו נכונה את הסיכון הריבוני שמגולם בכל מדינה", אמר פרנקל והוסיף, כי "המדינות באירופה שערכו מסיבות ולוו ללא הגבלה לאורך השנים, כמו פורטוגל, אירלנד ויוון, משלמות כעת את המחיר. יום הדין הגיע".
בפאנל תחת הכותרת "הכלכלה העולמית -לאן?" השתתפה גם אבי ג'וזף כהן, אסטרטגית ההשקעות הראשית של גולדמן זאקס. לדבריה בתשע השנים האחרונות, למשל, למרות המשבר הכלכלי והמיתון החמור, כלכלת ארה"ב נהנתה מצמיחה ממוצעת גבוהה יחסית, בשל הגידול בייצוא, וזאת למרות התנודתיות בדולר".
עם זאת, לדבריה הבעיה העיקרית של ארה"ב נותרה האבטלה. "רבים מהאנשים שאיבדו עבודה בתחילת המיתון היו בעלי הקשיים הגדולים ביותר לחזור למעגל התעסוקה, כי אין להם הכשרה. הרבה מהם עבדו, למשל, במגזר הבניה, ואין להם כישורים בתחום הטכנולוגיה".
בהתייחסות לשוקי המניות והירידה שחלה בקורלציה ביניהם, אמרה ג'וזף כהן: "עד למשבר הגדול, השווקים בעולם נעו בהתאמה - כשאחד עלה, כל השאר עלו. במהלך המשבר עצמו, הקורלציה בין השווקים הייתה כמעט מושלמת. לא משנה במה השקעתם - הכל ירד. בשנתיים-שלוש האחרונות יש שינוי במגמה הזו. סיבה אחת היא שהכלכלות עצמן רושמות צמיחה בקצב שונה. יש כלכלות שמצבן טוב, ויש כלכלות שנמצאות במשבר. וכך גם ברווחי החברות שנכללות במדדי המניות".
- 3.2012 =שוק ההון מיתון קשה להיזהר! (ל"ת)פרסום הרצה,לפראייר 01/02/2012 13:25הגב לתגובה זו
- 2.כל הנביאים הם נביאי הבל (ל"ת)שחר 01/02/2012 12:24הגב לתגובה זו
- 1.בשורות טובות לכל חולי השפעת בעולם (ל"ת)ביודווקס 01/02/2012 12:16הגב לתגובה זו
רובוטיקה (רשתות)למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?
חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר
רובוטיקה מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.
AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.
לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.
מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.
כבר לא שלד בורסאי
בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.86% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
