
האם המניה שמחזיקה את השווקים תעמוד בציפיות?
אנבידיה תדווח ברביעי אחרי הנעילה והשוק כוסס את הציפורניים: הצפי עומד להכנסות של 45.86 מיליארד דולר ורווח למניה שיסתכם בדולר אחד שיבואו בתמיכת הביקושים לשבבים עבור תעשיית הבינה המלאכותית; אבל לצד האופטימיות יש את מי שחושש שחגיגת ה-AI מתחילה להראות סימני עייפות
עוד יומיים אחרי סגירת המסחר נקבל את הדוחות הכי מעניינים לעונה. אנבידיה תדווח על ההכנסות שלה ושורת הרווח, תתן לנו פילוח על הביקושים במגזרי הפעילות וברחבי העולם כשבמוקד יהיה גם השוק הסיני שאחראי לכחמישית מהרווחים של הענקית והיה במרכז "הורדות היידים" בין ממשל טראמפ לשי.
אנבידיה מתקרבת לפרסום הדוחות כשציפיות המשקיעים בשיא. זה מסוכן. כי הסיכויים לאכזבה הרבה יותר גדולים, למשקיעים יכול להיות הרבה גורמים שמאיימים על התוצאות ברקע יש עדיין חוסר ודאות סביב המכירות בסין והגבלות היצוא של ארה"ב עבור השוק הסיני גורמים למשנה זהירות עבור המשקיעים. בינתיים מניית אנבידיה שזינקה בכ-35% מתחילת השנה נסחרת בשווי שוק של 4.3 טריליון דולר, סגרה בשישי סביב 177.99 דולר אחרי עלייה של 1.7%, היא פותחת את ״שבוע התוצאות״ שלה עם ירידה קלה של 0.2%.
הציפיות של האנליסטים
הקונצנזוס בשוק עומד על הכנסות של כ־45-46.5 מיליארד דולר ברבעון, ורווח למניה של כ־1.00 דולר - עלייה שנתית של יותר מ־50% בהכנסות וכ־47% ברווח למניה. עיקר הצמיחה מיוחסת לביקוש המתמשך לשבבי Blackwell ולמערכות NVL שמשולבות במרכזי נתונים. עם זאת, מעבר למספרים עצמם, המשקיעים יעקבו בעיקר אחרי ההסכתכלות קדימה: כל סטייה מהציפיות יכולה לגרום לתנודתיות חדה במניה, במיוחד ברמות תמחור הנוכחיות שמגלמות צמיחה מהירה לאורך זמן.
השוק הסיני, שתרם בשנה האחרונה כ־13% מהכנסות אנבידיה, ממשיך להיות במוקד. מגבלות היצוא האמריקאיות על שבבי AI מתקדמים פגעו בהכנסות, ובאנבידיה רשמו ברבעון הראשון של השנה מחיקה של כ־4.5 מיליארד דולר הקשורה לשבב H20 שנועד לשוק הסיני. לאחרונה דווח כי אנבידיה עצרה זמנית עבודות ייצור ואריזה של H20 אצל שותפים בעקבות הנחיות של בייג'ינג, בעוד במקביל מתפרסמות ידיעות על פיתוח שבב חדש מותאם לסין ועל אפשרות להסדר רגולטורי שיאפשר מכירות בתנאים חדשים. אף אחד מהדיווחים הללו לא אושר רשמית, אך הם ממחישים עד כמה סוגיית סין עשויה להשפיע על התמונה קדימה.
- המדדים סיימו בעליות חדות אחרי נאום פאוול, סולאראדג' זינקה 13%
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקושים לשבבים
הגידול בביקוש לשבבים עבור תעשיית ה-AI בעיקר עבור מרכזי נתונים ממשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי של אנבידיה. חברות ענק כמו מיקרוסופט, מטא, אמזון ואלפבית (חברת האם של גוגל) מגבירות את ההשקעות בתשתיות AI בהיקפים חסרי תקדים, המוערכים בכמיליארד דולר ביום. הכנסות מגזר מרכזי הנתונים של אנבידיה זינקו ל-35.6 מיליארד דולר עלייה שנתית של 93% והן צפויות להמשיך לגדול עם הטמעת מערכות Blackwell. מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, ציין כבר שהביקוש ל-Blackwell הוא ״חסר תקדים" והוא הצביע על פוטנציאל נוסף בשיתוף הפעולה עם חברת DeepSeek הסינית, שפיתחה מודל AI מתקדם.
מעבר למרכזי הנתונים, אנבידיה ממשיכה לרשום צמיחה במגזרי הליבה הנוספים שלה. בתחום הגיימינג, ההכנסות הסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם עלייה של 56% לעומת השנה הקודמת הודות להמשך ביקוש לכרטיסי GeForce RTX ולפלטפורמת הענן GeForce NOW. מגזר הרכב הציג הכנסות של 570 מיליון דולר, עלייה של 103%, בהובלת פתרונות נהיגה אוטונומית ושיתופי פעולה עם יצרניות רכב מובילות. גם תחום הוויזואליזציה המקצועית רשם גידול של 10% להכנסות של 511 מיליון דולר, בעיקר כתוצאה משימוש גובר ב-AI בתהליכי עיצוב והדמיה.

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי
השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.
החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.
הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.
מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון
לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.
- טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
- ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.