חברת ניהול הכספים שעצרה משיכות ומה קרה היום לפני 64 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-13 באוגוסט
13 באוגוסט 2012 - גוגל מפטרת 4000 עובדים בחברה שרכשה, רבע מכוח העבודה
באוגוסט 2012, זמן קצר אחרי רכישת מוטורולה מוביליטי, גוגל הודיעה על פיטורי כ-4,000 עובדים - כרבע מכוח העבודה של החברה שנרכשה. המהלך כלל סגירת כשליש מהאתרים ברחבי העולם וצמצום משמעותי בפעילות מחקר ופיתוח בתחומים שלא נחשבו אסטרטגיים. מוטורולה מוביליטי הייתה יצרנית טלפונים ותיקה, שנולדה מהפיצול של מוטורולה ההיסטורית ב-2011, והתמקדה במכשירי סלולר ובטכנולוגיות תקשורת. גוגל רכשה אותה בכ-12.5 מיליארד דולר בעיקר כדי לחזק את אחיזתה בשוק החומרה, לקבל שליטה על פורטפוליו פטנטים גדול בתחום המובייל ולהגן על מערכת ההפעלה אנדרואיד במאבקים משפטיים. אולם, לאחר הרכישה התברר כי פעילות הייצור והמותג מתקשים להתחרות באפל ובסמסונג. הפיטורים סימלו את ההכרה שגוגל אינה מעוניינת להפוך ליצרנית חומרה מסורתית בקנה מידה רחב, אלא לשמר רכיבים טכנולוגיים ונכסים אסטרטגיים.
13 באוגוסט 2007 - חברת ניהול הכספים סנטינל עוצרת משיכות, אינדיקטור מוקדם למשבר 2008
ב-13 באוגוסט 2007 הודיעה חברת ניהול הכספים האמריקאית סנטינל ללקוחותיה על עצירת משיכות מהקרנות שבניהולה. ההסבר הרשמי היה "קיפאון נזילות", אך בהמשך התברר כי החברה השתמשה בכספי לקוחות להימורים ממונפים בשוק האג"ח הקונצרני והמשכנתאות. הצעד הגיע בשלב שבו שוקי האשראי כבר הראו סימני מתיחות, אך טרם פרץ המשבר הגלובלי של 2008. הודעת סנטינל, שניהלה כ-1.6 מיליארד דולר באותה תקופה, גרמה לזעזוע בקרב משקיעים מוסדיים, שראו בה סימן אזהרה מובהק לכך שהמערכת הפיננסית סובלת מבעיות עומק. למרות הצהרות מרגיעות, התברר בהמשך כי הכשלים היו חמורים מהמשוער, והחברה נכנסה להליך פירוק. האירוע הזה הפך בדיעבד לאחת מנקודות האיתות המקדימות של משבר הסאבפריים. במבט רחב, המקרה שימש דוגמה לכך שגופים הפועלים ללא שקיפות נוטים להסתיר סיכונים מהותיים, וכי אמון המשקיעים יכול להתמוטט ביום אחד.
13 באוגוסט 1971 - נפטר וו.או בנטלי, מייסד חברת רכבי היוקרה
ב-013 באוגוסט 1971 הלך לעולמו וו. או. בנטלי, מייסד יצרנית רכבי היוקרה הבריטית. בנטלי, מהנדס מוכשר ואיש חזון, הקים את המותג בשנות ה-20 של המאה ה-20, והתמקד ביצירת מכוניות בעלות ביצועים גבוהים ואיכות בנייה יוצאת דופן. הוא נודע ביכולתו לשלב טכנולוגיות מתקדמות עם עיצוב אלגנטי וסטנדרטים מחמירים לדיוק מכני. לאורך השנים הפך המותג לסמל סטטוס עולמי, במיוחד בקרב חובבי נהיגה בריטיים ואצולה אירופית. מותו של בנטלי הגיע בתקופה שבה תעשיית הרכב הבריטית כולה התמודדה עם ירידה בכושר התחרות, בעיקר מול יצרנים יפניים וגרמניים שהציעו רכבים אמינים וזולים יותר. אף על פי כן, המורשת ההנדסית שבנטלי הטמיע - דגש על חדשנות, קפדנות טכנית ויוקרה - המשיכה להנחות את החברה גם לאחר שנרכשה בידי תאגידים בינלאומיים. תרומתו חרגה מעבר למותג עצמו והשפיעה על כל תפיסת רכבי הפרימיום, בהיבטים של חומרים, הנדסה ואסטרטגיית שיווק, עד כדי כך שגם עשורים לאחר מותו שמו נותר סמל למצוינות בתעשיית הרכב. כיום נמצאת בנטלי בבעלות קונצרן פולקסווגן. ב-2022 מכרה 15,174 רכבים ברחבי העולם, נתון שיא, ומאז המכירות יורדות בהדרגה.
- באפט קונה גוגל ומוכר אפל; אך אפל עדיין ההשקעה הסחירה הגדולה בתיק
- גוגל ודיסני נכנסות למלחמה - מיליוני צופים נותרו ללא ESPN ו-ABC
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
13 באוגוסט 1961 - קמה חומת ברלין, כלכלות המזרח והמערב פונות לכיוונים שונים
ב-13 באוגוסט 1961 החלה
ממשלת מזרח גרמניה, בגיבוי ברית המועצות, בסגירת הגבול בין מזרח למערב ברלין. בשלב הראשון הוצבו חיילים ותיל, ובהמשך הוקמה חומת בטון שהפכה לאחד הסמלים הבולטים של המלחמה הקרה. ההשלכות הכלכליות היו מיידיות: תנועת עובדים וסחורות בין שני חלקי העיר נעצרה בפתאומיות,
עסקים נאלצו לשנות שרשראות אספקה, והמסחר בין הגוש המזרחי למערב ספג מכה קשה. במערב ברלין, ממשלת גרמניה המערבית והמערב כולו השקיעו משאבים רבים בשמירה על רמת חיים גבוהה, כולל סבסוד מזון, השקעה בתשתיות והטבות מס, כדי לשמר את העיר כחלון ראווה לעולם החופשי. במזרח,
החומה עצרה את בריחת כוח האדם המיומן אך גם ביססה בידוד כלכלי ממושך, שהוביל למחסור מתמשך ולקיפאון טכנולוגי. 
אנליסטים בורסה AIלקראת ה"שבוע של אנבידיה" - למה מחכים האנליסטים?
הממשל חזר לעבוד אחרי השבתת שיא של 43 ימים וסוף-סוף נקבל את הנתונים על שוק העבודה האמריקאי ונבין לאן פני הריבית של הפד'; אנבידיה ושורה של חברות מענף הצריכה ידווחו ויתנו לנו הבנה גם על מצב ה-AI וגם על מצבו של הצרכן האמריקאי - מה עוד על הלוח הכלכלי השבוע ומה חושבים האנליסטים?
אנבידיה בשבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נכנס אל הישורת האחרונה והמשמעותית ביותר של עונת הדוחות. אבל המשקיעים ממתינים לדברים נוספים, להבין מה תוואי הריבית של הפד, והאם מניות הטק והקמעונאות ימשיך לסחוב את השוק על הכתפיים או שהרוטציה שראינו בסוף השבוע שעבר, של זרימה מטכנולוגיה אל עבר ענפים מסורתיים, תימשך. עוד דבר שמעודד את המשקיעים הוא סיום השבתת הממשל, שהייתה הארוכה בהיסטוריה האמריקאית, 43 ימים ועכשיו נוכל לקבל את הנתונים הרשמיים שהתעכבו, ושצפויים להתפרסם השבוע. אבל שוב, מעל הכל אלו יהיו התוצאות של אנבידיה שיתנו את הטון.
זה השבוע של אנבידיה.
ברביעי בערב לאחר הנעילה תפרסם ענקית השבבים את תוצאות הרבעון הפיסקלי שלה שהסתיים באוקטובר, והציפיות - בשמיים. לפי קונצנזוס של 42 אנליסטים חברת השבבים צפויה לדווח על הכנסות של 54.94 מיליארד דולר, זינוק של כ-57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 35 מיליארד דולר. טווח התחזיות נע בין 53.46 ל-58.34 מיליארד דולר - כלומר, גם האומדן הנמוך משקף קפיצה חדה.
ברווח הנקי למניה (EPS), התחזיות עומדות על רווח של 1.25 דולר למניה בממוצע, לעומת 0.81 דולר ברבעון המקביל. התחזיות נעות בין 1.14 ל-1.34 דולר - כאשר המספר העליון מגלם כמעט 66% צמיחה שנתית ברווח למניה.
המספרים האלה מציבים רף מאוד גבוה לאנבידיה, וזה כבר אחרי שנה שבה המניה יותר מהכפילה את שוויה - על רקע הביקושים האדירים לשבבי AI. גם אם אנבידיה תעמוד בציפיות, כולם מחכים לשמוע בעיקר את התחזית קדימה. האם קצב ההזמנות יימשך באותו קצב, מה יקרה במכירות לשוק הסיני לנוכח המגבלות, ואיך נראו ההזמנות מצד הענקיות - אמזון, מיקרוסופט, גוגל וכל השאר.
- הירידות נמשכות - החוזים על וול סטריט בירידה של עד 1.7%
- "מניית אנבידיה תעלה ב-38%" - מה חושבים האנליסטים על אנבידיה ומה קורה היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו "צועדים על ביצים". אנבידיה התממשה בעצבנות ב-5 ימי המסחר האחרונים וירדה מהשיר שלה. עכשיו כל שינוי הכי קטן בתמהיל של המגזרים, כל הסתייגות בטון של ג'נסן הואנג או כל עדכון מינורי בתחזית - יכול לגרום לכדור שלג בשוק.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla 0.59% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- המכירות צונחות - המניה עולה; איך הפכה טסלה מיצרנית רכבים לחברת AI
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
