שר האוצר הישראלי שהתפטר במחאה ומה קרה היום לפני 64 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-7 באוגוסט
ההתנתקות 7 באוגוסט 2005 - נתניהו מתפטר מתפקיד שר האוצר במחאה מאוחרת לתוכנית ההתנתקות
ב-7 באוגוסט 2005, שבוע לפני תחילת הפינוי בפועל של רצועת עזה, הגיש שר האוצר בנימין נתניהו את התפטרותו מהממשלה. הצעד הגיע למרות שבחודשים שלפני כן הצביע בעד תוכנית ההתנתקות, אך טען כי תמיכתו ניתנה מתוך תקווה למשאל עם, שלא התקיים. משהתברר שהתוכנית יוצאת לפועל, פרש במחאה, בטענה שמדובר במהלך מסוכן לביטחון ולכלכלה.
תוכנית ההתנתקות כללה את פינוי 21 יישובים בגוש קטיף וארבעה בצפון השומרון, וגררה עלות כלכלית ניכרת: פיצויים אישיים ומשפחתיים, שיקום חקלאי, תשתיות חדשות, מענקי קליטה, טיפול משפטי וסיוע חברתי למפונים. לפי ההערכות, העלות הישירה והעקיפה עמדה על כ-10 מיליארד שקל. התקציב הושפע בהתאם, ונדרשו קיצוצים בתחומים אחרים.
במישור המאקרו, נוצרו לחצים תקציביים ונדרשה התאמה בתקציב הביטחון. תומכי התוכנית טענו שהמהלך יחסוך הוצאות בטווח הארוך ויאפשר גמישות מדינית, בעוד מתנגדיו הזהירו מהשלכות כלכליות ארוכות טווח. בצל הוויכוח, נשמעה גם ביקורת ציבורית רחבה על רמת היעילות של המנגנון הבירוקרטי שניהל את הפינוי, ועל הפער בין ההבטחות לבין המציאות בשטח. רבים מהמפונים נותרו שנים מחוץ למעגל התעסוקה הקבוע או הדיור היציב, מה שחידד את השאלות סביב מוכנות המדינה למהלכים מרחיקי לכת - כלכלית וחברתית כאחד.
7 באוגוסט 1961 - חרושצ'וב מצהיר: הכלכלה הסובייטית תעקוף את המערב, השווקים מגיבים בעצבנות
בנאום פומבי שנשא ב-7 באוגוסט 1961, הכריז שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב כי "הכלכלה הקומוניסטית תגבר על זו של ארה"ב" - הצהרה חד-משמעית שנועדה לחזק את עמדת ברית המועצות בזירה הבינלאומית בעיצומה של המלחמה הקרה. חרושצ'וב לא הסתפק בדיבורים. הוא ליווה את דבריו בתוכנית מדוקדקת להגדלת ההשקעות בתעשייה הכבדה, בתשתיות ציבוריות ובמערכת הרווחה. המטרה היתה להציג את המודל הסובייטי כעליון לא רק צבאית, אלא גם כלכלית.
- רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
- היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השווקים במערב הגיבו בזהירות אך בעצבנות. בבורסות ניו יורק ולונדון נרשמו ירידות שערים קלות, בעיקר במניות של תעשיות ביטחוניות, בשל חשש מהסלמה גיאו-פוליטית. במקביל, גברו לחצים ציבוריים בארה"ב להגדיל את ההוצאה הציבורית על מחקר, חינוך ותעשיות מתקדמות. הנשיא קנדי מצידו המשיך לדחוף את תוכנית החלל הלאומית, גם כדי לייצר יתרון טכנולוגי מול ברית המועצות. הנאום של חרושצ'וב הפך לסמל של עימות אידיאולוגי שהשפיע לא רק על יחסי חוץ – אלא גם על הקצאת משאבים, דינמיקת צמיחה ותחושת ביטחון כלכלי של מיליונים משני צדי הגוש.
7 באוגוסט 1928 - ארה"ב הברית משיקה שטרות קטנים חדשים
ב-7 באוגוסט 1928 החלה ממשלת ארה"ב להפיץ סדרת שטרות כסף חדשים, קטנים יותר בכשליש מהשטרות הקודמים. השינוי הפיזי, שלכאורה נראה טכני בלבד, היה למעשה מהלך בעל משמעות כלכלית רחבה. הוא נועד לצמצם את עלויות הייצור והתחזוקה של השטרות, לחסוך מקום במערכות הבנקאיות ולייעל את מחזור המזומנים במשק האמריקאי.
הציבור האמריקאי קיבל את השינוי ברגשות מעורבים: מצד אחד, קלות השימוש בשטרות הקטנים התקבלה בברכה, אך מצד שני, היו מי שראו בכך ניסיון ממשלתי להסוות ירידת ערך אפשרית של המטבע. המהלך הגיע בתקופה רגישה של התרחבות כלכלית מהירה, רגע לפני השפל הגדול. הבנקים אימצו את השטרות החדשים במהירות, ובזכות הגודל האחיד שלהם, תפעול מזומנים במערכות המסחר הפך ליעיל וזול יותר.
- אמדוקס מפרסמת דוחות ומודיעה על מנכ״ל חדש - מקווה להחזיר את אמון השוק
- המנוי שבוול סטריט לא אוהבים - מי אתה קווין וורש, ולמה טראמפ בחר בך?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...
המהלך גם סימן מגמה של עיצוב מחדש של המדיניות הפיסקלית האמריקאית - תוך התאמה לצרכים תפעוליים וטכנולוגיים של התקופה. במקביל, הוא איפשר פיקוח הדוק יותר על זרימת מזומנים בין אזרחים לבין מוסדות פיננסיים, מה שתרם ליכולת הממשל לנטר את הכלכלה בזמן אמת ולחזק את שליטתו המוניטרית.
