שר האוצר הישראלי שהתפטר במחאה ומה קרה היום לפני 64 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-7 באוגוסט

עמית בר | 07/08/2025 15:03

נושאים בכתבה ההתנתקות

7 באוגוסט 2005 - נתניהו מתפטר מתפקיד שר האוצר במחאה מאוחרת לתוכנית ההתנתקות

ב-7 באוגוסט 2005, שבוע לפני תחילת הפינוי בפועל של רצועת עזה, הגיש שר האוצר בנימין נתניהו את התפטרותו מהממשלה. הצעד הגיע למרות שבחודשים שלפני כן הצביע בעד תוכנית ההתנתקות, אך טען כי תמיכתו ניתנה מתוך תקווה למשאל עם, שלא התקיים. משהתברר שהתוכנית יוצאת לפועל, פרש במחאה, בטענה שמדובר במהלך מסוכן לביטחון ולכלכלה.

תוכנית ההתנתקות כללה את פינוי 21 יישובים בגוש קטיף וארבעה בצפון השומרון, וגררה עלות כלכלית ניכרת: פיצויים אישיים ומשפחתיים, שיקום חקלאי, תשתיות חדשות, מענקי קליטה, טיפול משפטי וסיוע חברתי למפונים. לפי ההערכות, העלות הישירה והעקיפה עמדה על כ-10 מיליארד שקל. התקציב הושפע בהתאם, ונדרשו קיצוצים בתחומים אחרים.

במישור המאקרו, נוצרו לחצים תקציביים ונדרשה התאמה בתקציב הביטחון. תומכי התוכנית טענו שהמהלך יחסוך הוצאות בטווח הארוך ויאפשר גמישות מדינית, בעוד מתנגדיו הזהירו מהשלכות כלכליות ארוכות טווח. בצל הוויכוח, נשמעה גם ביקורת ציבורית רחבה על רמת היעילות של המנגנון הבירוקרטי שניהל את הפינוי, ועל הפער בין ההבטחות לבין המציאות בשטח. רבים מהמפונים נותרו שנים מחוץ למעגל התעסוקה הקבוע או הדיור היציב, מה שחידד את השאלות סביב מוכנות המדינה למהלכים מרחיקי לכת - כלכלית וחברתית כאחד.

7 באוגוסט 1961 - חרושצ'וב מצהיר: הכלכלה הסובייטית תעקוף את המערב, השווקים מגיבים בעצבנות

בנאום פומבי שנשא ב-7 באוגוסט 1961, הכריז שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב כי "הכלכלה הקומוניסטית תגבר על זו של ארה"ב" - הצהרה חד-משמעית שנועדה לחזק את עמדת ברית המועצות בזירה הבינלאומית בעיצומה של המלחמה הקרה. חרושצ'וב לא הסתפק בדיבורים. הוא ליווה את דבריו בתוכנית מדוקדקת להגדלת ההשקעות בתעשייה הכבדה, בתשתיות ציבוריות ובמערכת הרווחה. המטרה היתה להציג את המודל הסובייטי כעליון לא רק צבאית, אלא גם כלכלית.

השווקים במערב הגיבו בזהירות אך בעצבנות. בבורסות ניו יורק ולונדון נרשמו ירידות שערים קלות, בעיקר במניות של תעשיות ביטחוניות, בשל חשש מהסלמה גיאו-פוליטית. במקביל, גברו לחצים ציבוריים בארה"ב להגדיל את ההוצאה הציבורית על מחקר, חינוך ותעשיות מתקדמות. הנשיא קנדי מצידו המשיך לדחוף את תוכנית החלל הלאומית, גם כדי לייצר יתרון טכנולוגי מול ברית המועצות. הנאום של חרושצ'וב הפך לסמל של עימות אידיאולוגי שהשפיע לא רק על יחסי חוץ – אלא גם על הקצאת משאבים, דינמיקת צמיחה ותחושת ביטחון כלכלי של מיליונים משני צדי הגוש.

7 באוגוסט 1928 - ארה"ב הברית משיקה שטרות קטנים חדשים

ב-7 באוגוסט 1928 החלה ממשלת ארה"ב להפיץ סדרת שטרות כסף חדשים, קטנים יותר בכשליש מהשטרות הקודמים. השינוי הפיזי, שלכאורה נראה טכני בלבד, היה למעשה מהלך בעל משמעות כלכלית רחבה. הוא נועד לצמצם את עלויות הייצור והתחזוקה של השטרות, לחסוך מקום במערכות הבנקאיות ולייעל את מחזור המזומנים במשק האמריקאי.

הציבור האמריקאי קיבל את השינוי ברגשות מעורבים: מצד אחד, קלות השימוש בשטרות הקטנים התקבלה בברכה, אך מצד שני, היו מי שראו בכך ניסיון ממשלתי להסוות ירידת ערך אפשרית של המטבע. המהלך הגיע בתקופה רגישה של התרחבות כלכלית מהירה, רגע לפני השפל הגדול. הבנקים אימצו את השטרות החדשים במהירות, ובזכות הגודל האחיד שלהם, תפעול מזומנים במערכות המסחר הפך ליעיל וזול יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

המהלך גם סימן מגמה של עיצוב מחדש של המדיניות הפיסקלית האמריקאית - תוך התאמה לצרכים תפעוליים וטכנולוגיים של התקופה. במקביל, הוא איפשר פיקוח הדוק יותר על זרימת מזומנים בין אזרחים לבין מוסדות פיננסיים, מה שתרם ליכולת הממשל לנטר את הכלכלה בזמן אמת ולחזק את שליטתו המוניטרית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

אסטרה לאבס

עלתה כבר 311% בשנה: אסטרה לאבס מזנקת ב-30% לשיא היסטורי

החברה דיווחה על רווח של 44 סנט למניה - 33% מעל הציפיות - והעלתה תחזיות לרבעון הנוכחי ל-206.5 מיליון דולר כשהאנליסטים צפו רק 181 מיליון - השותפות עם אנבידיה והמיקום בתחום הבינה המלאכותית מניעים את הביקוש למניה

אדיר בן עמי | 06/08/2025 22:06

נושאים בכתבה אסטרה לאבס

אסטרה לאבס Astera Labs -1.03% מזנקת ב-30% לשיא היסטורי, אחרי שפרסמה תוצאות מרשימות לרבעון השני. החברה מסן חוזה, קליפורניה, שמייצרת פתרונות קישוריות לתשתיות בינה מלאכותית, דיווחה על רווח של 44 סנט למניה - 33% מעל הציפיות.

ההכנסות עלו 150% ב-12 החודשים האחרונים ל-192 מיליון דולר, וגם זה היה מעל התחזיות. אבל מה שבאמת הרגיש את המשקיעים היו התחזיות לרבעון הנוכחי - אסטרה צופה הכנסות של 206.5 מיליון דולר, כשהאנליסטים צפו רק 181 מיליון.

המניה עברה רכבת הרים אמיתית בשנה האחרונה. אחרי שירדה מעל 60% מהשיא של סוף דצמבר, היא הגיעה לתחתית באפריל יחד עם השוק הכללי. הסוד של אסטרה טמון במיקום שלה בלב המהפכה הטכנולוגית. החברה מתמחה ברכיבי מוליכים למחצה שמחברים בין שרתים במרכזי נתונים. מדובר ברכיב קריטי לאימון מודלי בינה מלאכותית שדורשים עיבוד מקבילי של כמויות עצומות של מידע.

השותפות עם אנבידיה

השותפות עם אנבידיה היא הקלף המנצח. אסטרה שילבה את טכנולוגיית NVLink Fusion של אנבידיה בפלטפורמת הקישוריות שלה. זה מאפשר קישורים מהירים וללא השהיות בין כרטיסי הגרפיקה, מה שחיוני למודלי בינה מלאכותית מתקדמים.

בנוסף, החברה משתתפת פעילה בתכנון הדורות הבאים של פתרונות קישוריות למודלים מסוג NIMs (NVIDIA Inference Microservices). מדובר בטכנולוגיות קצה הנמצאות בלב מרכזי הנתונים של ענקיות ענן, שבהם נדרש עיבוד מקבילי אולטרה-מהיר. על פי הדיווחים, אסטרה צפויה להשתלב כשותפה במרכזי חדשנות של אנבידיה, מה שייתן לה גישה מוקדמת לדור הבא של שבבים גרפיים ולצוותי הפיתוח.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: רוי שיינמן

סקירה

פאגאיה מזנקת 16%, סולאראדג' עולה 7%, נובה ב-3%; פתיחה חיובית בוול סטריט

וול סטריט מטפסת במוזה "פטריוטית" - טראמפ מחריג את מי שייצר מאמריקה מהמכסים והמשקיעים אוהבים את זה; גלים חדשים של תוצאות רבעוניות מחברות כשהישראליות מככבות עם ביצועים שעוקפים את הציפיות

צוות גלובל | 07/08/2025 16:30

נושאים בכתבה מיקרוסופט מטא

וול סטריט במוד "פטריוטי". מכסים על 90 נכנסו לתוקף, בתוספת של 100% על יבוא שבבים - עם כוכבית, מי שתייצר באמריקה תוחרג.

הבורסה האמריקאית ממשיכה לטפס במקביל להחמרת הטון מהבית הלבן. המדדים עולים עד 0.8% בהובלת הנאסד"ק.

ביום חמישי נכנסו לתוקפן שורה של מכסים חדשים, בראשם מכס של 100% על יבוא שבבים – אבל עם הסתייגות מהסוג שמרגיע את השוק: מי שתתחייב לייצור בתחומי ארצות הברית, תוחרג. ההצהרה הזאת, שמגיעה היישר מהחדר הסגלגל, נתפסת בוול סטריט כקריצה לחברות הטכנולוגיה, והמשקיעים עונים בהתאם: מניות השבבים מזנקות, והסנטימנט מחבק את האתוס הישן־חדש של "Made in USA". אפל, מצידה, לא מבזבזת זמן ומודיעה על הזרמה של עוד 100 מיליארד דולר לרכש מקומי, מעל חבילת השקעות ענקית שכבר הוכרזה בתחילת השנה. באמריקה של טראמפ – מי שבונה פה, מקבל צל"ש בשוק.

האמירה הזאת מגבה את מניות הסמיקונדקטורים. אפל הודיעה אתמול כי היא תשקיע עוד 100 מיליארד דולר ברכש מקומי והתיישרה עם מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ.

טראמפ משחק במקל וגזר, הפעם מול הודו אחרי מכס בגובה 50% טראמפ ממשיך לאיים במכסים נוספים על רקע יבוא נפט רוסי על ידי הודו דבר ששובר את ההגמוניה האמריקאית ושליטת המערב מול חצי היבשת.

להמשך הכתבה לחץ כאן