מחשב
צילום: Freepik
היום לפני...

היום שבישר את תחילתו של עידן כלכלי שהעולם לא ידע כמוהו ומה קרה היום לפני 14 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-6 באוגוסט

עמית בר |

6 באוגוסט 2011 - הפגנת ענק בישראל במחאה על יוקר המחיה

ב-6 באוגוסט 2011 התרחש אחד מרגעי השיא של המחאה החברתית הגדולה ביותר בתולדות ישראל. מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, כשהם נושאים שלטים נגד יוקר המחיה, מחירי הדיור, יוקר המזון ופערי ההכנסה. מה שהתחיל כחבורה קטנה של צעירים שהקימו אוהלים בשדרות רוטשילד הפך לתנועה המונית שקראה לשינוי סדרי העדיפויות של הממשלה. בשיאו של הערב, ההפגנה בתל אביב כללה למעלה מ-300 אלף איש - מספר חסר תקדים.

הממשלה, שבראשה עמד באותה תקופה בנימין נתניהו, מינתה את ועדת טרכטנברג, שגיבשה שורת המלצות לרפורמות במיסוי, בדיור, ברגולציה ובתכנון ארוך טווח. עם זאת, רבות מהמלצות הוועדה נותרו בגדר הצהרות בלבד. ועדיין, המערכת הפוליטית נאלצה להפנים שציבורים רחבים, כולל מעמד הביניים, חווים שחיקה כלכלית. מאז, יוקר המחיה בישראל נותר נושא מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי, והוא ממשיך ללוות מערכות בחירות והחלטות תקציביות.

6 באוגוסט 2007 - סנונית ראשונה למשבר 2008: פשיטת רגל של American Home Mortgage

באוגוסט 2007, זמן קצר לפני שהתבהרה עוצמת המשבר הפיננסי שיכה בכלכלה העולמית, הגיעה אחת הנפילות הראשונות והמהדהדות: חברת American Home Mortgage הגישה בקשה לפשיטת רגל. החברה נחשבה לאחת המשמעותיות בתחום האשראי לדיור בארצות הברית, במיוחד למשכנתאות שאינן קונבנציונליות - כאלה שניתנו ללווים עם דירוג אשראי גבולי. בתחילה, המודל הכלכלי שלה נראה מבטיח - היא סיפקה אשראי זמין, ומכרה את ההלוואות למשקיעים דרך ניירות ערך מגובי משכנתאות, וכל זה על בסיס ההנחה שמחירי הדיור רק יעלו.

אלא שהמודל הזה קרס כשמחירי הדיור החלו לרדת, שיעורי הריבית עלו ולווים רבים לא עמדו בהחזרים. פתאום, החוב שצברו הפך לנטל בלתי סחיר, וחברות אשראי שלא היו ערוכות לספוג הפסדים - פשוט קרסו. פשיטת הרגל של American Home Mortgage הייתה אחת מהראשונות שהבהירה לשוק שמשהו עמוק ומערכתי קורס מתחת לפני השטח.

 לכאורה, זו הייתה קריסה נקודתית, ולא דרמה כלל־מערכתית. השווקים הגיבו בזהירות בשלב ההוא, אנליסטים העריכו שמדובר באירוע מוגבל, והבנק הפדרלי האמריקאי עדיין שידר   מסרים של  יציבות. רק בדיעבד התברר: זו הייתה אחת מנקודות ההתרעה הראשונות. חלפה עוד כשנה עד שהעולם הפיננסי הבין עד כמה העיוותים בשוק המשכנתאות עמוקים, אך   אז כבר היה מאוחר. בנקים השקיעו הון במכשירים בעייתיים, הנזילות נעלמה, והעולם כולו הושפע מגלי ההדף העוצמתיים של המשבר שהחל בארה"ב.

6 באוגוסט 1991 - רשת האינטרנט נפתחת לכולם ומבשרת על עידן כלכלי חדש

ב-6 באוגוסט 1991, בעיצומו של קיץ אירופי שגרתי, הכריז טים ברנרס-לי מ-CERN על פתיחת הגישה לרשת ה-World Wide Web לכל דורש. זה היה רגע שנראה טכני ואולי שולי באותה עת, אך בפועל סימן את תחילתה של אחת המהפכות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה המודרנית. מה שהיה עד אז כלי פנימי למחקר ומסמכים הפך פתאום לתשתית פתוחה שמאפשרת לכל אחד לגלוש, לפרסם, לקרוא ולשתף מידע בלחיצת כפתור.

המהלך הזה הפך את האינטרנט, שהיה קיים עוד קודם במתכונת מצומצמת, לפלטפורמה ציבורית ומסחרית. בתוך זמן קצר, הוקמו אתרי מכירות ראשוניים, מערכות תשלומים מקוונות ודפדפנים מסחריים. חברות כמו אמזון, איביי וגוגל נולדו על בסיסו - והוא הפך לכר פורה עבור מאות אלפי עסקים חדשים.

אבל ההשפעה חרגה בהרבה מהתחום הצרכני. הבורסות עברו למערכות מסחר דיגיטליות, עולם הבנקאות השתנה לחלוטין, שוק הפרסום הוסב לפורמטים דיגיטליים, והחלה מגמה של אוטומציה גלובלית בענפים שלמים - מתעשייה ועד חקלאות. גם שוק העבודה הושפע: הופיעו מקצועות חדשים, נפתחו אפשרויות פרנסה עצמאית והתרחבה תופעת העבודה מרחוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

במונחים של פריון, נוצר מצב שבו עסקים יכלו להגיע לקהלים רחבים יותר בפחות משאבים. נולדו פלטפורמות גלובליות שהתבססו כמעט אך ורק על תוכנה, ידע ונתונים. חברות קטנות הפכו לשחקנים גלובליים, והפער בין הון אינטלקטואלי להון פיזי הלך והצטמצם. גם מבחינה מאקרו-כלכלית, ניתן לטעון שהשקת ה-Web הפכה לזרז מרכזי בצמיחה של עשרות כלכלות, ובעיקר - חוללה שינוי יסודי במבנה של הכלכלה המודרנית.


6 באוגוסט 1990 - טלטלה בשוק הנפט בעקבות סנקציות על עיראק בגלל הפלישה לכווית

ב-6 באוגוסט 1990 הטילה מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות מקיפות על עיראק, בתגובה לפלישה לכווית שלושה ימים קודם לכן. ההחלטה חסמה לחלוטין את היצוא והיבוא למדינה, כולל מכירת נפט - הנכס המרכזי של עיראק - תוך מתן אישור להחרגת סיוע הומניטרי בלבד. הסנקציות יצרו שינוי מיידי במאזני הסחר הבינלאומיים, כאשר אספקת הנפט מהאזור הפכה ללא ודאית.


נפט יורד
נפט יורד - קרדיט: Getty images Israel


השווקים הגיבו במהירות. מחיר הנפט זינק ביותר מ-30% בתוך ימים, ועורר חשש כבד מגל אינפלציוני עולמי. מדינות מתועשות, שתלויות ביבוא נפט מהמפרץ, החלו לשקול שימוש במאגרים אסטרטגיים. בארה"ב נרשם זינוק במחיר הדלק בתחנות, וחברות תעופה נאלצו לייקר כרטיסים ולשקול קיצוצים. במקביל, שוקי ההון חוו ירידות, והדולר האמריקאי התחזק בעקבות הבריחה לנכסים בטוחים.

האמברגו הזה סימן את תחילתה של תקופה מתוחה שבה לא רק האינטרס הביטחוני עמד במוקד, אלא גם השיקול הכלכלי. הנפט הפך שוב לכלי לחץ מדיני, ואירוע מקומי לכאורה גרר תגובת שרשרת גלובלית. מה שהתחיל כהחלטה של מועצת ביטחון, הפך למבחן לעמידות השווקים ולרגישות הכלכלה העולמית לתנודות גיאו־פוליטיות.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קתי וודקתי ווד

קת’י ווד מנצלת את הירידות - רוכשת מניות AI, שבבים וקריפטו

מנהלת ההשקעות ממשיכה להגדיל חשיפה לאלפאבית, מטא, אנבידיה וביטקוין ומעריכה שהשיפור בנזילות והצפי לשינוי במדיניות הפד עשויים לפתוח גל עליות חדש בשווקים הדיגיטליים והטכנולוגיים

אדיר בן עמי |

בזמן שמרבית משקיעי הטכנולוגיה בוחנים בזהירות את התנודתיות בשוק, קאת’י ווד וקרנות ARK ARK Innovation 1.27%  מנצלות את הירידות ורוכשות מניות של חברות בינה המלאכותית וקריפטו. מהדוחות היומיים שמפרסמת החברה עולה כי ווד אינה ממתינה להתבהרות התמונה המאקרו־כלכלית, אלא מגדילה חשיפה במניות שהיא רואה כבעלות פוטנציאל ארוך טווח.


בימים האחרונים בלטה רכישה מצטברת של כ־174 אלף מניות אלפאביתAlphabet -0.29%  , שבוצעה בארבע קרנות שונות. אילו העסקאות בוצעו במחיר הסגירה של אותו יום, היקפן היה מתקרב ל־56 מיליון דולר. במקביל נרשמה גם קנייה של מניות מטא Meta Platforms 1.85%  בהיקף כולל של כ־21 מיליון דולר. לצד חיזוק הפוזיציה בענקיות האינטרנט, ARK הוסיפה גם חשיפה לחברת קורוויבCoreWeave -1.67%  , שמספקת תשתיות מחשוב לענפי ה־AI. רכישת המניות שם הגיעה לכ־29 מיליון דולר.


במקביל לרכישות, ARK ביצעה לאחרונה גם מכירות משמעותיות. הקרנות מכרו מניות AMD Advanced Micro Devices 0.95%  בהיקף של כ־39 מיליון דולר, וכן מניות פלנטיר Palantir 0.89%  בשווי של כ־59 מיליון דולר. המהלכים הללו מעידים על התאמות בהרכב תיק ההשקעות, ייתכן כחלק מעדכון הערכות לגבי החברות הפועלות בשוקי השבבים והנתונים. למרות זאת, בכנס שנערך בסעודיה בחודש שעבר אמרה ווד כי היא אינה רואה את תחום הבינה המלאכותית כתחום מנופח או בועתי. עם זאת, היא העריכה שחברות גדולות יידרשו לזמן לא קצר עד שיוכלו להטמיע מערכות AI מתקדמות בצורה רחבה. לדבריה, תנודות קצרות־טווח בשוק אינן משנות את מגמת ההתבססות של הטכנולוגיה בחברות ובתעשייה.


במקביל, מניית אלפאבית התקרבה לאחרונה לשווי שוק של 4 טריליון דולר, בין היתר בעקבות דיווחים על מגעים למכירת שבבי AI למטא. ההתפתחויות הללו הפעילו לחץ על מניותיהם של יצרניות השבבים המובילות, בהן אנבידיה ו־AMD.


לצד ההשקעות בחברות הטכנולוגיה, ARK המשיכה להגדיל את החשיפה שלה גם לתחום הקריפטו. על פי העדכון היומי האחרון, הקרנות רכשו מניות של קוינבייס Coinbase 3.04%  בכ־3.8 מיליון דולר ושל סירקל Circle Internet 10.64%  בכ־7 מיליון דולר. ווד מעריכה שהפעילות סביב הנכסים הדיגיטליים תמשיך להתרחב, למרות התנודתיות בתחום ובינתיים נראה שהיא צודקת. הביטקוין חזר לעלות בימים האחרונים והוא נסחר כעת סביב 91 אלף דולר.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

אינטל קופצת ב-7%, סירקל מזנקת ב-11%; הנאסד״ק עולה ב-0.4%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

וול-סטריט פתחה את יום המסחר האחרון לשבוע בעליות שערים, כאשר טרם הפתיחה, התרחשה דרמה לאחר שהמסחר בחוזים העתידיים בארה״ב הושהה בעקבות תקלה טכנית משמעותית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME), שגרמה להשבתה רחבה במספר שווקים ולחזרה לפעילות מלאה רק שעה טרם הפתיחה. לפי מפעילת מרכז הנתונים CyrusOne, התקלה נגרמה בשל כשל במערכת הקירור. הנאסד״ק עולה ב-0.3%, הדאו וה-S&P ב-0.2%, במהלך שמציב את האחרון בדרך להאריך את העלייה השבועית הגדולה ביותר שלו מאז חודש יוני. 


ה־S&P 500, שחווה תנודתיות בתחילת נובמבר וירידה של עד 4.7%, הצליח לצמצם את הירידה החודשית לכ-0.4% הודות לציפיות הולכות וגוברות להפחתת ריבית מהירה מצד הפדרל ריזרב. בשווקים גוברת ההערכה כי כבר בדצמבר עשויה להתקבל החלטה להפחית ריבית, כאשר שוק הכסף מתמחר סיכוי של כ-80%. 


גם בשוקי הסחורות נרשמות תנודות: הנפט מתקשה להתאושש ונמצא בדרכו לירידה חודשית רביעית ברציפות , רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז 2023. המשקיעים ממקדים את תשומת הלב בפגישת OPEC+ המתקרבת ובהשלכות אפשריות של מאמצים בינלאומיים לקידום הסכם שלום באוקראינה על שוק שכבר מוצף בהיצע. מחירי הברנט נותרו מעל 63 דולר לחבית. בשוק המתכות היקרות, הזהב רשם יום מסחר תנודתי בעקבות השיבושים ב-CME. החוזים על הזהב והאופציות בקומקס, המשמשות רבות למטרות גידור, ספגו השפעה ישירה מהתקלה. מחיר הזהב בשוק הספוט זינק בעד 0.9% במהלך האירועים, אך מחק חלק מהעלייה עם חזרת המסחר לסדרו.


נזכיר לכם שהיום וול-סטריט תפעל במתכנות מקוצרת עד 20:00 שעון ישראל, כאשר שוק האג״ח ייסגר שעה לאחר מכן.

ואם כבר אנחנו בעניין של תזכורת אז ביום שלישי הקרוב זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה - לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון


מאקרו