היום שבישר את תחילתו של עידן כלכלי שהעולם לא ידע כמוהו ומה קרה היום לפני 14 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-6 באוגוסט
6 באוגוסט 2011 - הפגנת ענק בישראל במחאה על יוקר המחיה
ב-6 באוגוסט 2011 התרחש אחד מרגעי השיא של המחאה החברתית הגדולה ביותר בתולדות ישראל. מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, כשהם נושאים שלטים נגד יוקר המחיה, מחירי הדיור, יוקר המזון ופערי ההכנסה. מה שהתחיל כחבורה קטנה של צעירים שהקימו אוהלים בשדרות רוטשילד הפך לתנועה המונית שקראה לשינוי סדרי העדיפויות של הממשלה. בשיאו של הערב, ההפגנה בתל אביב כללה למעלה מ-300 אלף איש - מספר חסר תקדים.
הממשלה, שבראשה עמד באותה תקופה בנימין נתניהו, מינתה את ועדת טרכטנברג, שגיבשה שורת המלצות לרפורמות במיסוי, בדיור, ברגולציה ובתכנון ארוך טווח. עם זאת, רבות מהמלצות הוועדה נותרו בגדר הצהרות בלבד. ועדיין, המערכת הפוליטית נאלצה להפנים שציבורים רחבים, כולל מעמד הביניים, חווים שחיקה כלכלית. מאז, יוקר המחיה בישראל נותר נושא מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי, והוא ממשיך ללוות מערכות בחירות והחלטות תקציביות.
6 באוגוסט 2007 - סנונית ראשונה למשבר 2008: פשיטת רגל של American Home Mortgage
באוגוסט 2007, זמן קצר לפני שהתבהרה עוצמת המשבר הפיננסי שיכה בכלכלה העולמית, הגיעה אחת הנפילות הראשונות והמהדהדות: חברת American Home Mortgage הגישה בקשה לפשיטת רגל. החברה נחשבה לאחת המשמעותיות בתחום האשראי לדיור בארצות הברית, במיוחד למשכנתאות שאינן קונבנציונליות - כאלה שניתנו ללווים עם דירוג אשראי גבולי. בתחילה, המודל הכלכלי שלה נראה מבטיח - היא סיפקה אשראי זמין, ומכרה את ההלוואות למשקיעים דרך ניירות ערך מגובי משכנתאות, וכל זה על בסיס ההנחה שמחירי הדיור רק יעלו.
אלא שהמודל הזה קרס כשמחירי הדיור החלו לרדת, שיעורי הריבית עלו ולווים רבים לא עמדו בהחזרים. פתאום, החוב שצברו הפך לנטל בלתי סחיר, וחברות אשראי שלא היו ערוכות לספוג הפסדים - פשוט קרסו. פשיטת הרגל של American Home Mortgage הייתה אחת מהראשונות שהבהירה לשוק שמשהו עמוק ומערכתי קורס מתחת לפני השטח.
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
6 באוגוסט 1991 - רשת האינטרנט נפתחת לכולם ומבשרת על עידן כלכלי חדש
ב-6 באוגוסט 1991, בעיצומו של קיץ אירופי שגרתי, הכריז טים ברנרס-לי מ-CERN על פתיחת הגישה לרשת ה-World Wide Web לכל דורש. זה היה רגע שנראה טכני ואולי שולי באותה עת, אך בפועל סימן את תחילתה של אחת המהפכות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה המודרנית. מה שהיה עד אז כלי פנימי למחקר ומסמכים הפך פתאום לתשתית פתוחה שמאפשרת לכל אחד לגלוש, לפרסם, לקרוא ולשתף מידע בלחיצת כפתור.
המהלך הזה הפך את האינטרנט, שהיה קיים עוד קודם במתכונת מצומצמת, לפלטפורמה ציבורית ומסחרית. בתוך זמן קצר, הוקמו אתרי מכירות ראשוניים, מערכות תשלומים מקוונות ודפדפנים מסחריים. חברות כמו אמזון, איביי וגוגל נולדו על בסיסו - והוא הפך לכר פורה עבור מאות אלפי עסקים חדשים.
אבל ההשפעה חרגה בהרבה מהתחום הצרכני. הבורסות עברו למערכות מסחר דיגיטליות, עולם הבנקאות השתנה לחלוטין, שוק הפרסום הוסב לפורמטים דיגיטליים, והחלה מגמה של אוטומציה גלובלית בענפים שלמים - מתעשייה ועד חקלאות. גם שוק העבודה הושפע: הופיעו מקצועות חדשים, נפתחו אפשרויות פרנסה עצמאית והתרחבה תופעת העבודה מרחוק.
- שופיפיי מזנקת ב-19% לאחר תוצאות חזקות מהצפוי
- פיוניר: הכנסות של 261 מיליון דולר ברבעון השני - גידול של 9%
- תוכן שיווקי למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
- מטוס כנף ציון נוחת לראשונה בישראל וכלי השיט ששבר שיא היום...
במונחים של פריון, נוצר מצב שבו עסקים יכלו להגיע לקהלים רחבים יותר בפחות משאבים. נולדו פלטפורמות גלובליות שהתבססו כמעט אך ורק על תוכנה, ידע ונתונים. חברות קטנות הפכו לשחקנים גלובליים, והפער בין הון אינטלקטואלי להון פיזי הלך והצטמצם. גם מבחינה מאקרו-כלכלית, ניתן לטעון שהשקת ה-Web הפכה לזרז מרכזי בצמיחה של עשרות כלכלות, ובעיקר - חוללה שינוי יסודי במבנה של הכלכלה המודרנית.
6 באוגוסט 1990 - טלטלה בשוק הנפט בעקבות סנקציות על עיראק בגלל הפלישה לכווית
ב-6 באוגוסט 1990 הטילה מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות מקיפות על עיראק, בתגובה לפלישה לכווית שלושה ימים קודם לכן. ההחלטה חסמה לחלוטין את היצוא והיבוא למדינה, כולל מכירת נפט - הנכס המרכזי של עיראק - תוך מתן אישור להחרגת סיוע הומניטרי בלבד. הסנקציות יצרו שינוי מיידי במאזני הסחר הבינלאומיים, כאשר אספקת הנפט מהאזור הפכה ללא ודאית.
השווקים הגיבו במהירות. מחיר הנפט זינק ביותר מ-30% בתוך ימים, ועורר חשש כבד מגל אינפלציוני עולמי. מדינות מתועשות, שתלויות ביבוא נפט מהמפרץ, החלו לשקול שימוש במאגרים אסטרטגיים. בארה"ב נרשם זינוק במחיר הדלק בתחנות, וחברות תעופה נאלצו לייקר כרטיסים ולשקול קיצוצים. במקביל, שוקי ההון חוו ירידות, והדולר האמריקאי התחזק בעקבות הבריחה לנכסים בטוחים.
האמברגו הזה סימן את תחילתה של תקופה מתוחה שבה לא רק האינטרס הביטחוני עמד במוקד, אלא גם השיקול הכלכלי. הנפט הפך שוב לכלי לחץ מדיני, ואירוע מקומי לכאורה גרר תגובת שרשרת גלובלית. מה שהתחיל כהחלטה של מועצת ביטחון, הפך למבחן לעמידות השווקים ולרגישות הכלכלה העולמית לתנודות גיאו־פוליטיות.
amdAMD עם תוצאות מעורבות: עקפה בהכנסות, פספסה ברווח
AMD Advanced Micro Devices -7.06% פירסמה את תוצאותיה לרבעון השני של השנה והציגה תמונה מעורבת: ההכנסות היו גבוהות מהתחזיות, אך הרווח למניה נפל מהציפיות. החברה דיווחה על רווח מתואם של 0.48 דולר למניה, על הכנסות של 7.6
מיליארד דולר. תחזיות האנליסטים עמדו על רווח של 0.49 דולר למניה והכנסות של 7.4 מיליארד דולר. מניית החברה תחילה נסחרה בעליות שערים, אך לבסוף התהפכה ועברה לירידות.
לצד התוצאות, סיפקה AMD תחזית חיובית לרבעון השלישי: הכנסות בטווח של 8.4–9 מיליארד דולר — מעל תחזיות השוק שעמדו על 8.3 מיליארד דולר. הנתונים פורסמו כשברקע ממתינים המשקיעים לדוחות של המתחרה הגדולה אנבידיה, שצפויים בהמשך החודש.
מניית AMD סיימה את יום המסחר ביציבות, אך לאחר הסגירה ירדה ב-5%. מתחילת השנה עלתה מניית החברה ב-44%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ב-29%. לשם השוואה, מניית אנבידיה עלתה 32% השנה ו-77% בשנה האחרונה.
החברה דיווחה כי ספגה פגיעה של 800 מיליון דולר כתוצאה מהאיסור שהטיל ממשל טראמפ על מכירת שבבי MI308 לסין. מנגד, אנבידיה מחקה 4.5 מיליארד דולר מהכנסותיה ברבעון הראשון וצופה פגיעה של 8 מיליארד דולר ברבעון הפיסקלי השני. עם זאת, טראמפ שינה כיוון בחודש שעבר והסיר את ההגבלות — מה שעשוי לצמצם את הנזק ברבעונים הקרובים.
- הכנסות גילת הסתכמו ב-105 מ' דולר, 17 סנט רווח למניה - מעל הציפיות
- טאבולה עולה בכ-7% בטרום בעקבות דוח רבעוני חזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקטגוריית מרכזי הנתונים, AMD רשמה הכנסות של 3.2 מיליארד דולר — בהתאם לציפיות ולצמיחה לעומת 2.8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתחום המעבדים למחשבים אישיים וניידים
(מחלקת הלקוחות), ההכנסות הסתכמו ב-3.6 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 2.5 מיליארד דולר בלבד.
שופיפיי מזנקת ב-19% לאחר תוצאות חזקות מהצפוי
פלטפורמת המסחר האלקטרוני הקנדית דיווחה על רווח נקי של 906 מיליון דולר והכנסות של 2.68 מיליארד דולר, עם צמיחה של 42% באירופה שהובילה את הביצועים הגלובליים
שופיפיי פלטפורמת המסחר האלקטרוני הקנדית שופיפיי Shopify 19.38% פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני של 2025, שהיו חזקות מהצפוי – ושלחו את מניית החברה לזינוק חד של כמעט 20%. מניית שופיפיי ננעלה בבורסת טורונטו בעלייה של 22% למחיר של 213.37 דולר קנדי, מתקרבת לרמות השיא שלה מנובמבר 2021. בארה״ב מניית החברה קופצת ב-19% למחיר של 151 דולר.
החברה דיווחה על רווח נקי של 906 מיליון דולר ברבעון, לעומת רווח של 171 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. התחזיות המוקדמות הצביעו על רווח של 257 מיליון דולר בלבד. חלק משמעותי מהזינוק ברווח נבע מהכנסות חד-פעמיות על השקעות הון שבבעלות החברה, ובעיקר מרווחים על אחזקתה בחברת התשלומים Affirm.
הכנסות שופיפיי הסתכמו ב-2.68 מיליארד דולר – לעומת 2.05 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד – ועקפו את התחזיות שעמדו על 2.55 מיליארד דולר. הגידול של 31% משקף את המשך הביקוש החזק לשירותי הפלטפורמה בשווקים מגוונים. אירופה בלטה במיוחד עם גידול של 42% בהיקף הסחורות שנמכרו דרך הפלטפורמה, לאחר התאמה לשערי מטבע. הביצועים באירופה עקפו את אלו בצפון אמריקה ואסיה-פסיפיק, וממחישים את הצלחת החברה בפריסה גיאוגרפית רחבה.
מנועי הצמיחה
סגמנט פתרונות הסוחרים – החלק המרכזי בפעילות החברה – רשם זינוק של 37% בהכנסות והגיע ל-2.02 מיליארד דולר. סגמנט המנויים, הכולל את דמי השימוש הקבועים, צמח ב-17% והניב הכנסות של 656 מיליון דולר. הנתונים משקפים את הצלחת המודל העסקי של שופיפיי, המשלב גביית עמלות על עסקאות לצד תשלום קבוע לשימוש בפלטפורמה.
- שופיפיי מצטרפת לנאסד"ק, עולה ב-8% בטרום
- שופיפיי נופלת ב-4% - מה היה בדוחות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף הסחורות הכולל שנמכרו דרך שופיפיי (GMV) הגיע ל-87.84 מיליארד דולר – עלייה ניכרת מהיקף של 67.25 מיליארד דולר בשנה שעברה. מדובר במדד מפתח להערכת פעילות הסוחרים על הפלטפורמה ולכוחה של החברה בשוק המסחר העולמי.
