היום שבישר את תחילתו של עידן כלכלי שהעולם לא ידע כמוהו ומה קרה היום לפני 14 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-6 באוגוסט
6 באוגוסט 2011 - הפגנת ענק בישראל במחאה על יוקר המחיה
ב-6 באוגוסט 2011 התרחש אחד מרגעי השיא של המחאה החברתית הגדולה ביותר בתולדות ישראל. מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, כשהם נושאים שלטים נגד יוקר המחיה, מחירי הדיור, יוקר המזון ופערי ההכנסה. מה שהתחיל כחבורה קטנה של צעירים שהקימו אוהלים בשדרות רוטשילד הפך לתנועה המונית שקראה לשינוי סדרי העדיפויות של הממשלה. בשיאו של הערב, ההפגנה בתל אביב כללה למעלה מ-300 אלף איש - מספר חסר תקדים.
הממשלה, שבראשה עמד באותה תקופה בנימין נתניהו, מינתה את ועדת טרכטנברג, שגיבשה שורת המלצות לרפורמות במיסוי, בדיור, ברגולציה ובתכנון ארוך טווח. עם זאת, רבות מהמלצות הוועדה נותרו בגדר הצהרות בלבד. ועדיין, המערכת הפוליטית נאלצה להפנים שציבורים רחבים, כולל מעמד הביניים, חווים שחיקה כלכלית. מאז, יוקר המחיה בישראל נותר נושא מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי, והוא ממשיך ללוות מערכות בחירות והחלטות תקציביות.
6 באוגוסט 2007 - סנונית ראשונה למשבר 2008: פשיטת רגל של American Home Mortgage
באוגוסט 2007, זמן קצר לפני שהתבהרה עוצמת המשבר הפיננסי שיכה בכלכלה העולמית, הגיעה אחת הנפילות הראשונות והמהדהדות: חברת American Home Mortgage הגישה בקשה לפשיטת רגל. החברה נחשבה לאחת המשמעותיות בתחום האשראי לדיור בארצות הברית, במיוחד למשכנתאות שאינן קונבנציונליות - כאלה שניתנו ללווים עם דירוג אשראי גבולי. בתחילה, המודל הכלכלי שלה נראה מבטיח - היא סיפקה אשראי זמין, ומכרה את ההלוואות למשקיעים דרך ניירות ערך מגובי משכנתאות, וכל זה על בסיס ההנחה שמחירי הדיור רק יעלו.
אלא שהמודל הזה קרס כשמחירי הדיור החלו לרדת, שיעורי הריבית עלו ולווים רבים לא עמדו בהחזרים. פתאום, החוב שצברו הפך לנטל בלתי סחיר, וחברות אשראי שלא היו ערוכות לספוג הפסדים - פשוט קרסו. פשיטת הרגל של American Home Mortgage הייתה אחת מהראשונות שהבהירה לשוק שמשהו עמוק ומערכתי קורס מתחת לפני השטח.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
6 באוגוסט 1991 - רשת האינטרנט נפתחת לכולם ומבשרת על עידן כלכלי חדש
ב-6 באוגוסט 1991, בעיצומו של קיץ אירופי שגרתי, הכריז טים ברנרס-לי מ-CERN על פתיחת הגישה לרשת ה-World Wide Web לכל דורש. זה היה רגע שנראה טכני ואולי שולי באותה עת, אך בפועל סימן את תחילתה של אחת המהפכות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה המודרנית. מה שהיה עד אז כלי פנימי למחקר ומסמכים הפך פתאום לתשתית פתוחה שמאפשרת לכל אחד לגלוש, לפרסם, לקרוא ולשתף מידע בלחיצת כפתור.
המהלך הזה הפך את האינטרנט, שהיה קיים עוד קודם במתכונת מצומצמת, לפלטפורמה ציבורית ומסחרית. בתוך זמן קצר, הוקמו אתרי מכירות ראשוניים, מערכות תשלומים מקוונות ודפדפנים מסחריים. חברות כמו אמזון, איביי וגוגל נולדו על בסיסו - והוא הפך לכר פורה עבור מאות אלפי עסקים חדשים.
אבל ההשפעה חרגה בהרבה מהתחום הצרכני. הבורסות עברו למערכות מסחר דיגיטליות, עולם הבנקאות השתנה לחלוטין, שוק הפרסום הוסב לפורמטים דיגיטליים, והחלה מגמה של אוטומציה גלובלית בענפים שלמים - מתעשייה ועד חקלאות. גם שוק העבודה הושפע: הופיעו מקצועות חדשים, נפתחו אפשרויות פרנסה עצמאית והתרחבה תופעת העבודה מרחוק.
- בגולדמן זאקס סבורים: מניית סופר מיקרו מתקשה להצדיק את התמחור
- העליות באנבידיה נגמרו? האנליסט שמזהיר: ענקית השבבים הפכה ל“השקעה משעממת”
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שזינקה 1,500% בשנה ולמה היא מוסיפה היום 23%
במונחים של פריון, נוצר מצב שבו עסקים יכלו להגיע לקהלים רחבים יותר בפחות משאבים. נולדו פלטפורמות גלובליות שהתבססו כמעט אך ורק על תוכנה, ידע ונתונים. חברות קטנות הפכו לשחקנים גלובליים, והפער בין הון אינטלקטואלי להון פיזי הלך והצטמצם. גם מבחינה מאקרו-כלכלית, ניתן לטעון שהשקת ה-Web הפכה לזרז מרכזי בצמיחה של עשרות כלכלות, ובעיקר - חוללה שינוי יסודי במבנה של הכלכלה המודרנית.
6 באוגוסט 1990 - טלטלה בשוק הנפט בעקבות סנקציות על עיראק בגלל הפלישה לכווית
ב-6 באוגוסט 1990 הטילה מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות מקיפות על עיראק, בתגובה לפלישה לכווית שלושה ימים קודם לכן. ההחלטה חסמה לחלוטין את היצוא והיבוא למדינה, כולל מכירת נפט - הנכס המרכזי של עיראק - תוך מתן אישור להחרגת סיוע הומניטרי בלבד. הסנקציות יצרו שינוי מיידי במאזני הסחר הבינלאומיים, כאשר אספקת הנפט מהאזור הפכה ללא ודאית.
השווקים הגיבו במהירות. מחיר הנפט זינק ביותר מ-30% בתוך ימים, ועורר חשש כבד מגל אינפלציוני עולמי. מדינות מתועשות, שתלויות ביבוא נפט מהמפרץ, החלו לשקול שימוש במאגרים אסטרטגיים. בארה"ב נרשם זינוק במחיר הדלק בתחנות, וחברות תעופה נאלצו לייקר כרטיסים ולשקול קיצוצים. במקביל, שוקי ההון חוו ירידות, והדולר האמריקאי התחזק בעקבות הבריחה לנכסים בטוחים.
האמברגו הזה סימן את תחילתה של תקופה מתוחה שבה לא רק האינטרס הביטחוני עמד במוקד, אלא גם השיקול הכלכלי. הנפט הפך שוב לכלי לחץ מדיני, ואירוע מקומי לכאורה גרר תגובת שרשרת גלובלית. מה שהתחיל כהחלטה של מועצת ביטחון, הפך למבחן לעמידות השווקים ולרגישות הכלכלה העולמית לתנודות גיאו־פוליטיות.
