רפואה
צילום: pexels

נתוני הבריאות הם הזהב החדש: המירוץ הטכנולוגי לשוק של מיליארדים

אמזון, אפל וגוגל חותמות על הסכם עם הבית הלבן לפתיחת המידע הרפואי המפוזר במערכת הבריאות האמריקנית, במטרה ליצור שוק חדש של אפליקציות רפואיות ושירותי בינה מלאכותית שעשוי להניב מיליארדי דולרים אך מעורר שאלות לגבי יכולת הביצוע והפרטיות

אדיר בן עמי |

ממשל טראמפ חושף השבוע אחד מהפרויקטים השאפתניים ביותר של הממשל החדש: הסכם התנדבותי רחב היקף שמטרתו לפרוץ את המחסומים שמונעים שיתוף נתוני בריאות במערכת הרפואית המפוררת של ארצות הברית. הצטרפותן של ענקיות כמו אמזוןAmazon.com Inc. 1.44%  , אפל Apple 1.12%  , גוגל Alphabet 4.49%  ו-OpenAI ליוזמה אינה מקרית — החברות מבינות כי נתוני בריאות הם הזהב החדש של הכלכלה הדיגיטלית.


עבור חברות הטכנולוגיה, מדובר בהזדמנות לחדור לשוק שמוערך במיליארדי דולרים. אמזון, שכבר השקיעה רבות בתחום הרפואה הדיגיטלית, רואה בנתוני הבריאות הנגישים אבן יסוד בהרחבת שירותי הענן שלה לתחום הבריאות. אפל, עם פלטפורמת HealthKit המתקדמת, שואפת לאחד בין מוצריה וליצור מערכת מקיפה שתאפשר חיבור ישיר בין מכשירי האייפון לרופא המטפל.


בדרך לשוק חדש של אפליקציות

היבט מרכזי ביוזמה הוא פתרון אחת הבעיות הכרוניות של עולם הבריאות: היעדר אינטגרציה בין מערכות. כיום, מידע רפואי של מטופלים מפוזר בין מערכות שונות שאינן "מדברות" זו עם זו. פתיחת הצמתים הללו עשויה להוליד שוק חדש של אפליקציות, שירותי בינה מלאכותית רפואיים ופלטפורמות לניהול מידע — תחומים שבהם יש לחברות הטכנולוגיה יתרון תחרותי מובהק.


הפרויקט מתמקד בשני צירים אסטרטגיים: שיפור זרימת המידע בין מטופלים לרופאים, והרחבת מגוון האפליקציות לצרכן. בין האפליקציות החדשות שיפותחו ניתן למצוא פתרונות לניהול סוכרת והשמנה, צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית לתיאום פגישות וזיהוי תסמינים, וכלים למזעור הביורוקרטיה במרפאות. מדובר בשוק עם ביקוש צרכני עצום ופוטנציאל רווח גבוה.


מנקודת מבט של המשקיעים, מדובר ביוזמה מסקרנת במיוחד לאור קנה המידה שלה: למעלה מ-60 חברות ו-11 מערכות בריאות משתתפות בפרויקט. זהו מסר ברור לפיו הממשל החדש רואה ברפואה הדיגיטלית עדיפות אסטרטגית. עבור חברות כמו Noom, המציעות פתרונות דיגיטליים לירידה במשקל, השינוי צפוי לייעל תהליכים ולהפחית עלויות.


האתגר המרכזי הוא ביישום

 למרות שהחברות המשתתפות התחייבו להציג תוצאות עד הרבעון הראשון של 2026, לא נקבע מנגנון אכיפה מחייב. ניסיון העבר מלמד כי יוזמות דומות שקיבלו תקציבים ממשלתיים נדיבים הניבו תוצאות מעורבות. תחום הבריאות הדיגיטלית עדיין מצוי בפיגור משמעותי לעומת תחומים כמו פיננסים או מדיה בכל הנוגע לדיגיטציה ושילוב מערכות.


בחלק מהמקרים, צרכנים כבר משתפים נתוני בריאות עם צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית. מייק קריגר ממערכת Claude של Anthropic מציין כי המטרה כעת היא לחבר את המערכות הללו באופן מאובטח ורשמי, תוך שמירה על פרטיות והסכמת המטופל. מדובר בשוק שנוגע לחייהם של מאות מיליונים ופותח פוטנציאל הכנסות אדיר עבור החברות המשתתפות.

קיראו עוד ב"גלובל"


הנדבך העסקי המרתק ביותר ביוזמה הוא ההתמקדות בפישוט חוויית המשתמש. במקום להוריד טפסים, למלא נתונים ולשלוח מסמכים ידנית, המטופלים יוכלו לגשת לכל המידע הרפואי שלהם דרך אפליקציה אחת. עבור ענקיות הטכנולוגיה — זו הזדמנות לבנות מוצרים "דביקים", שמרכזים שירותים שונים בפלטפורמה אחת — בדיוק כפי שהפכו גוגל, אפל ואמזון למה שהן כיום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.