טראמפ רוצה תרופות זולות - ושהאירופאים ישלמו את ההפרש
הנשיא האמריקאי שואף לשבור את מודל התמחור הבינלאומי של התרופות ולחייב מדינות באירופה להעלות מחירים. האם זה בכלל אפשרי?
הנשיא דונלד טראמפ סימן מטרה ברורה: להוזיל את מחירי תרופות המרשם בארה"ב. אבל הפעם, השאיפה אינה רק להוריד את המחירים לצרכנים האמריקאים אלא גם לדחוף את מדינות אירופה לשלם יותר. לפי יוזמה חדשה שמקדם ממשלו, מחירי התרופות בארה"ב ייקבעו לפי רמות המחיר הנמוכות
ביותר במדינות מפותחות אחרות מה שמכונה מודל "המדינה המועדפת" (Most-Favored Nation, או MFN). מנגד, בתעשיית התרופות ובקרב מומחים למדיניות בריאות כבר מתריעים: מדובר במהלך דרמטי, שלא בהכרח ישיג את מטרותיו ועלול לעורר מתיחות בין־לאומית חריפה.
מה ההבדל בין ארה"ב לאירופה ולמה המחירים שם זולים יותר?
בעוד שבארה"ב שוק התרופות פועל כמעט כולו על בסיס משא ומתן בין יצרנים, חברות ביטוח, בתי חולים ומנהלי הטבות תרופתיות (PBMs), במדינות אירופה התמחור נעשה בשיטות אחרות לגמרי ובכפוף
לרגולציה ממשלתית הדוקה. בגרמניה ובצרפת, לדוגמה, המחיר נגזר מהערך הקליני של התרופה לעומת טיפולים קיימים, כלומר עד כמה התרופה משפרת את מצב המטופל. במדינות כמו בריטניה, הולנד ושוודיה, הדגש הוא על עלות-תועלת: התרופה נבחנת לפי התרומה הכוללת שלה למערכת הבריאות,
לעומת האלטרנטיבות הקיימות. לאחר ההערכות, נפתחים מגעים עם היצרנים ובמקרים רבים התרופות נדחות אם המחיר אינו מוצדק ביחס ליעילות. מערכות הבריאות באירופה, שפועלות בעיקר על בסיס מימון ציבורי, מחזיקות בכוח מיקוח חזק מול חברות התרופות ולכן המחירים הסופיים לרוב נמוכים
בהרבה מאלה שבארה"ב.
האם טראמפ באמת יכול לגרום לאירופה לשלם יותר?
כאן מתחילה הבעיה. הנשיא טראמפ דורש לסגור את פער המחירים בין ארה"ב לאירופה ולא רק באמצעות הורדת המחירים המקומיים, אלא גם דרך העלאת המחירים באירופה
עצמה. מדובר, לדבריו, בתיקון לעיוות שבו "מדינות זרות לא משלמות את חלקן ההוגן". הדרך לכך עשויה לכלול הטלת מכסים, מגבלות ייצוא או שימוש בהסכמי סחר כאמצעי לחץ. אלא שלפי מומחים למדיניות בריאות, הסיכוי שהאירופים יסכימו לשנות את שיטות התמחור שלהם שנבנו במשך עשורים
קלוש. גם אם חברות התרופות יעלו את המחיר "הרשמי" באירופה (ה-List Price), מחירי הנטו שבהם נרכשות התרופות בפועל נותרים חסויים ונתונים למו"מ פרטני, כך שהשפעה אמיתית על המחיר כמעט בלתי אפשרית.
יתרה מזו, מדינות אירופה כבר מתמודדות עם הוצאות
בריאות גבוהות, ותקציבי התרופות שם מצויים תחת לחצים קבועים. כמו שאמר ד"ר חוסיין נאסי מבית הספר לכלכלה של לונדון: "אין תיאבון פוליטי או יכולת כלכלית להעלות את המחירים באירופה". הנשיא אמנם הצהיר באפריל כי בכוונתו להטיל מס משמעותי על יבוא תרופות, אך עד כה לא פורסם
פירוט או לוח זמנים. בהסכם סחר שנחתם לאחרונה עם בריטניה הופיע סעיף עמום, לפיו הממלכה "תשאף לשפר את סביבת הפעולה של חברות התרופות" אך גם שם לא נמסר תרגום מעשי למחויבות כלשהי.
