טראמפ מציע עסקה: ייבאו גז ונפט מארה"ב - ותימנעו ממכסים
הנשיא האמריקאי השהה את גל המכסים הגלובלי ומציע למדינות סחר לייבא נפט וגז מארה"ב במקום לשלם מסי יבוא גבוהים. הפרויקט המרכזי: מתקן LNG באלסקה בהשקעה של 40 מיליארד דולר
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משיק גישה חדשה לפתרון מלחמת הסחר: במקום לדרוש ויתורים מסחריים או להטיל מכסים מיידיים, הוא מציע למדינות לקנות יותר אנרגיה אמריקאית, בעיקר גז טבעי - ובכך לצמצם את הגירעון מול ארה"ב ולהימנע ממכסים כבדים. ההצעה כוללת אפשרות להסכמים
בילטרליים, עם תקופת מו"מ של שלושה חודשים, ובמרכזה עומד פרויקט הגז הענק באלסקה שמיועד לייצוא לשווקים באסיה ובאירופה.
במקום להסלים את מלחמת הסחר, טראמפ בחר להשהות את יישום המכסים ההדדיים, למעט מול סין - ולהציע למדינות דרך חלופית: הגדלת יבוא האנרגיה מארה"ב. הנשיא אף הציב יעד מספרי לאירופה: רכישה של 350 מיליארד דולר של אנרגיה אמריקאית, כדי לקזז את הגירעון המסחרי מול האיחוד, שעמד ב-2024 על 235.6 מיליארד דולר.
"הם יצטרכו לקנות את האנרגיה שלנו - כי הם צריכים אותה", אמר טראמפ מוקדם יותר
השבוע, תוך איום במכסי יבוא של 20% על האיחוד אם לא תושג עסקה. עם זאת, כאמור בהמשך השבוע הוא השהה את יישום המכסים לרוב המדינות, למעט סין - ונתן להן שלושה חודשים לגבש הסכמים בילטרליים שיאפשרו להימנע מהגבלות חדשות. אנליסטים בברקליס מציינים שדווקא גז טבעי נוזלי
(LNG) מהווה את הקטגוריה שבה הכי קל להרחיב את הייצוא מארה"ב, גם בשל עודפי הייצור וגם בשל הביקוש הגלובלי ההולך וגובר.
לב ההצעה של טראמפ היא השקעה בפרויקט הגז באלסקה, שעתיד לעלות מעל 40 מיליארד דולר. על פי שר האוצר סקוט בסנט, יפן, דרום קוריאה וטייוואן עשויות להשקיע בפרויקט ולרכוש ממנו כמויות גדולות של LNG - מהלך שישרת גם את מטרת ייצוא האנרגיה וגם יאפשר להן להימנע מהמכסים החדשים (24% ליפן, 25% לקוריאה).
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרויקט כולל הקמת צינור גז באורך של כ-1,300 קילומטרים מצפון אלסקה עד חוף ניקיסקי, שם יוקם מתקן הנזלת הגז לייצוא לאסיה. שר הפנים דאג בורגום ציין לאחרונה כי ממשל טראמפ רואה בפרויקט "אבן יסוד בביטחון האנרגטי של ארה"ב". כיום, האיחוד האירופי, יפן ודרום קוריאה כבר רוכשות חלק ניכר מיצוא הגז האמריקאי, אך טראמפ שואף להפוך את התלות הזו ליתרון דיפלומטי.
בד בבד עם הצעתו של טראמפ לקשר בין הסכמי סחר לרכישת אנרגיה אמריקאית, שר האנרגיה כריס רייט שרטט את החזון הרחב יותר שמאחורי הגישה הזו. לדבריו, ארה"ב לא רק יכולה לספק לעולם גז ונפט, היא גם צריכה לעשות זאת כדי לחזק את ביטחונה הכלכלי והגיאופוליטי. בראיון שנערך באבו דאבי, רייט הדגיש כי גם אם מחירי האנרגיה ירדו והלחצים על תעשיית הפצלים גברו, המגזר האמריקאי ימשיך לחדש, להתייעל ולספק תוצרים תחרותיים. "זה בדיוק מה שעשינו גם במשברים הקודמים" ציין, בהתייחסו לתקופות עבר של ירידות חדות במחיר הנפט.
עבור ממשל טראמפ, האנרגיה הפכה לכלי מיקוח דיפלומטי לכל דבר. קריאתו לאיחוד האירופי לרכוש מאות מיליארדי דולרים של אנרגיה אמריקאית, כתנאי להימנע ממכסים, לא הייתה אמירה כלכלית בלבד, אלא מסר מדיני ברור. כך גם לגבי פרויקט הענק באלסקה, שצפוי לשמש כתחנת ייצוא
מרכזית של גז טבעי נוזלי לאסיה. מזכיר האוצר האמריקאי כבר הציע ליפן, דרום קוריאה וטייוואן להשקיע בפרויקט ובתמורה לזכות להימנע ממכסים בגובה 24–25%.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
למרות האסטרטגיה שמובילה ממשלת טראמפ לקשור בין עסקאות סחר לבין הגדלת יבוא האנרגיה האמריקאית, הנתונים בפועל מלמדים כי הפוטנציאל לצמצום משמעותי של הגירעון המסחרי מוגבל, במיוחד מול שותפות סחר כמו יפן ודרום קוריאה. שתי המדינות נחשבות ליבואניות אנרגיה מרכזיות, ובעלת עודף סחר מהותי מול ארה"ב, אך גם אם יגדילו בצורה ניכרת את רכישות הנפט, הגז והפחם מארה"ב, ההשפעה על מאזן הסחר תישאר חלקית בלבד.
כך למשל, אם יפן תעלה את שיעור יבוא הנפט מארה"ב ל-10% מכלל יבוא הנפט שלה, יעד שאפתני בהתחשב במחויבויות קיימות לספקים אחרים - זה יתורגם ליבוא של כ-80 מיליון חביות בשנה, בשווי של כ-4.8 מיליארד דולר בלבד, לעומת עודף סחר של 68 מיליארד דולר מול ארה"ב ב-2024. גם בגז טבעי נוזלי (LNG), שם קיים פוטנציאל גידול קל, ניכר כי יפן כבר רוכשת נתח נכבד מהייצוא האמריקאי, כמעט 10% מכלל יבוא ה-LNG שלה, וגידול נוסף יתקל במגבלות תשתית וספקים קיימים.
בסקטור הפחם, בו יפן מסתמכת על
מדינות כמו אוסטרליה ואינדונזיה, המעבר ליבוא מוגבר מארה"ב יגרור עלויות הובלה גבוהות יותר ומגבלות בהיקף ההיצע הזמין. בשורה התחתונה, גם אם מדינות רבות ייענו לדרישת טראמפ ויבחרו להגדיל את רכישת האנרגיה מארה"ב בניסיון להימנע ממכסים, האפקט הכלכלי על מאזן הסחר צפוי
להיות מוגבל, בעוד שהביקוש המוגבר עשוי לחשוף את תעשיית היצוא האמריקאית למגבלות קיבולת שכבר כיום נוגעות בתקרת הביקוש. בכך, מדיניות "אנרגיה תמורת סחר" עשויה להפוך למורכבת הרבה יותר מכפי שנראה בנאומים.
- 8.אנונימי 12/04/2025 10:21הגב לתגובה זולהכריח את אירופה לקנות נפט אמריקאי שהוא נחות ומזהם במחיר מעל מחיר השוק. זה החזון של גראמפ..
- 7.לפחות לא משעמם עם טראמם והוא גם לא ביידן הישנוני והעלוב (ל"ת)אנונימי 12/04/2025 09:40הגב לתגובה זו
- 6.עושה חשבון 12/04/2025 01:50הגב לתגובה זולהקים מתקן גז בגודל של 40 מיליארד$ זה לפחות 4 שנים . עד שהמתקן יושלם טרמפ יחזיר מפתחות .
- 5.אנונימי 12/04/2025 00:07הגב לתגובה זוטראמפ גמור וגמר גם את המפלגה הרפובליקאיתבבחירות האמצע הוא יבין את גודל הנזק שעה
- 4.אנונימי 11/04/2025 23:57הגב לתגובה זוולבסוף תתקפל
- 3.אנונימי 11/04/2025 23:29הגב לתגובה זומחירו ירד
- 2.הסינים ינצחו במלחמת המסחר בנוק אאוט. 11/04/2025 22:13הגב לתגובה זוהמטורלל נתן לסין סיבה לפלוש לטייוואן. פלישת סין לטייוואן תפיל את הנאסדק ב 20 אחוז ביום אחד.
- 1.אנונימי 11/04/2025 21:58הגב לתגובה זוזה כבר ברור שזו נקודת האל חזור מטעם ארצות הברית וזו תהיה מלחמה כלכלית בינה לבין סין אם לא יותר מזה

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.