דונלד טראמפ אפריל 25 (X)

טראמפ מציע עסקה: ייבאו גז ונפט מארה"ב - ותימנעו ממכסים

הנשיא האמריקאי השהה את גל המכסים הגלובלי ומציע למדינות סחר לייבא נפט וגז מארה"ב במקום לשלם מסי יבוא גבוהים. הפרויקט המרכזי: מתקן LNG באלסקה בהשקעה של 40 מיליארד דולר

אביחי טדסה | 11/04/2025 21:00 (8)

נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משיק גישה חדשה לפתרון מלחמת הסחר: במקום לדרוש ויתורים מסחריים או להטיל מכסים מיידיים, הוא מציע למדינות לקנות יותר אנרגיה אמריקאית, בעיקר גז טבעי - ובכך לצמצם את הגירעון מול ארה"ב ולהימנע ממכסים כבדים. ההצעה כוללת אפשרות להסכמים בילטרליים, עם תקופת מו"מ של שלושה חודשים, ובמרכזה עומד פרויקט הגז הענק באלסקה שמיועד לייצוא לשווקים באסיה ובאירופה.

במקום להסלים את מלחמת הסחר, טראמפ בחר להשהות את יישום המכסים ההדדיים, למעט מול סין - ולהציע למדינות דרך חלופית: הגדלת יבוא האנרגיה מארה"ב. הנשיא אף הציב יעד מספרי לאירופה: רכישה של 350 מיליארד דולר של אנרגיה אמריקאית, כדי לקזז את הגירעון המסחרי מול האיחוד, שעמד ב-2024 על 235.6 מיליארד דולר.

"הם יצטרכו לקנות את האנרגיה שלנו - כי הם צריכים אותה", אמר טראמפ מוקדם יותר השבוע, תוך איום במכסי יבוא של 20% על האיחוד אם לא תושג עסקה. עם זאת, כאמור בהמשך השבוע הוא השהה את יישום המכסים לרוב המדינות, למעט סין - ונתן להן שלושה חודשים לגבש הסכמים בילטרליים שיאפשרו להימנע מהגבלות חדשות. אנליסטים בברקליס מציינים שדווקא גז טבעי נוזלי (LNG) מהווה את הקטגוריה שבה הכי קל להרחיב את הייצוא מארה"ב, גם בשל עודפי הייצור וגם בשל הביקוש הגלובלי ההולך וגובר.

לב ההצעה של טראמפ היא השקעה בפרויקט הגז באלסקה, שעתיד לעלות מעל 40 מיליארד דולר. על פי שר האוצר סקוט בסנט, יפן, דרום קוריאה וטייוואן עשויות להשקיע בפרויקט ולרכוש ממנו כמויות גדולות של LNG - מהלך שישרת גם את מטרת ייצוא האנרגיה וגם יאפשר להן להימנע מהמכסים החדשים (24% ליפן, 25% לקוריאה).

הפרויקט כולל הקמת צינור גז באורך של כ-1,300 קילומטרים מצפון אלסקה עד חוף ניקיסקי, שם יוקם מתקן הנזלת הגז לייצוא לאסיה. שר הפנים דאג בורגום ציין לאחרונה כי ממשל טראמפ רואה בפרויקט "אבן יסוד בביטחון האנרגטי של ארה"ב". כיום, האיחוד האירופי, יפן ודרום קוריאה כבר רוכשות חלק ניכר מיצוא הגז האמריקאי, אך טראמפ שואף להפוך את התלות הזו ליתרון דיפלומטי.

בד בבד עם הצעתו של טראמפ לקשר בין הסכמי סחר לרכישת אנרגיה אמריקאית, שר האנרגיה כריס רייט שרטט את החזון הרחב יותר שמאחורי הגישה הזו. לדבריו, ארה"ב לא רק יכולה לספק לעולם גז ונפט, היא גם צריכה לעשות זאת כדי לחזק את ביטחונה הכלכלי והגיאופוליטי. בראיון שנערך באבו דאבי, רייט הדגיש כי גם אם מחירי האנרגיה ירדו והלחצים על תעשיית הפצלים גברו, המגזר האמריקאי ימשיך לחדש, להתייעל ולספק תוצרים תחרותיים. "זה בדיוק מה שעשינו גם במשברים הקודמים" ציין, בהתייחסו לתקופות עבר של ירידות חדות במחיר הנפט.

עבור ממשל טראמפ, האנרגיה הפכה לכלי מיקוח דיפלומטי לכל דבר. קריאתו לאיחוד האירופי לרכוש מאות מיליארדי דולרים של אנרגיה אמריקאית, כתנאי להימנע ממכסים, לא הייתה אמירה כלכלית בלבד, אלא מסר מדיני ברור. כך גם לגבי פרויקט הענק באלסקה, שצפוי לשמש כתחנת ייצוא מרכזית של גז טבעי נוזלי לאסיה. מזכיר האוצר האמריקאי כבר הציע ליפן, דרום קוריאה וטייוואן להשקיע בפרויקט ובתמורה לזכות להימנע ממכסים בגובה 24–25%.

קיראו עוד ב"גלובל"

למרות האסטרטגיה שמובילה ממשלת טראמפ לקשור בין עסקאות סחר לבין הגדלת יבוא האנרגיה האמריקאית, הנתונים בפועל מלמדים כי הפוטנציאל לצמצום משמעותי של הגירעון המסחרי מוגבל, במיוחד מול שותפות סחר כמו יפן ודרום קוריאה. שתי המדינות נחשבות ליבואניות אנרגיה מרכזיות, ובעלת עודף סחר מהותי מול ארה"ב, אך גם אם יגדילו בצורה ניכרת את רכישות הנפט, הגז והפחם מארה"ב, ההשפעה על מאזן הסחר תישאר חלקית בלבד.

כך למשל, אם יפן תעלה את שיעור יבוא הנפט מארה"ב ל-10% מכלל יבוא הנפט שלה, יעד שאפתני בהתחשב במחויבויות קיימות לספקים אחרים - זה יתורגם ליבוא של כ-80 מיליון חביות בשנה, בשווי של כ-4.8 מיליארד דולר בלבד, לעומת עודף סחר של 68 מיליארד דולר מול ארה"ב ב-2024. גם בגז טבעי נוזלי (LNG), שם קיים פוטנציאל גידול קל, ניכר כי יפן כבר רוכשת נתח נכבד מהייצוא האמריקאי, כמעט 10% מכלל יבוא ה-LNG שלה, וגידול נוסף יתקל במגבלות תשתית וספקים קיימים.

בסקטור הפחם, בו יפן מסתמכת על מדינות כמו אוסטרליה ואינדונזיה, המעבר ליבוא מוגבר מארה"ב יגרור עלויות הובלה גבוהות יותר ומגבלות בהיקף ההיצע הזמין. בשורה התחתונה, גם אם מדינות רבות ייענו לדרישת טראמפ ויבחרו להגדיל את רכישת האנרגיה מארה"ב בניסיון להימנע ממכסים, האפקט הכלכלי על מאזן הסחר צפוי להיות מוגבל, בעוד שהביקוש המוגבר עשוי לחשוף את תעשיית היצוא האמריקאית למגבלות קיבולת שכבר כיום נוגעות בתקרת הביקוש. בכך, מדיניות "אנרגיה תמורת סחר" עשויה להפוך למורכבת הרבה יותר מכפי שנראה בנאומים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
אנונימי 12/04/2025 10:21
הגב לתגובה זו
להכריח את אירופה לקנות נפט אמריקאי שהוא נחות ומזהם במחיר מעל מחיר השוק. זה החזון של גראמפ..
7.
לפחות לא משעמם עם טראמם והוא גם לא ביידן הישנוני והעלוב (ל"ת)
אנונימי 12/04/2025 09:40
הגב לתגובה זו
6.
עושה חשבון 12/04/2025 01:50
הגב לתגובה זו
להקים מתקן גז בגודל של 40 מיליארד$ זה לפחות 4 שנים . עד שהמתקן יושלם טרמפ יחזיר מפתחות .
5.
אנונימי 12/04/2025 00:07
הגב לתגובה זו
טראמפ גמור וגמר גם את המפלגה הרפובליקאיתבבחירות האמצע הוא יבין את גודל הנזק שעה
4.
אנונימי 11/04/2025 23:57
הגב לתגובה זו
ולבסוף תתקפל
3.
אנונימי 11/04/2025 23:29
הגב לתגובה זו
מחירו ירד
2.
הסינים ינצחו במלחמת המסחר בנוק אאוט. 11/04/2025 22:13
הגב לתגובה זו
המטורלל נתן לסין סיבה לפלוש לטייוואן. פלישת סין לטייוואן תפיל את הנאסדק ב 20 אחוז ביום אחד.
1.
אנונימי 11/04/2025 21:58
הגב לתגובה זו
זה כבר ברור שזו נקודת האל חזור מטעם ארצות הברית וזו תהיה מלחמה כלכלית בינה לבין סין אם לא יותר מזה

צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי | 09/11/2025 20:59

נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.

הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.

נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.

כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.

מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.

להמשך הכתבה לחץ כאן

וול סטריט שור (גרוק)

סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל | 10/11/2025 23:00

נושאים בכתבה וול סטריט חוזים עתידיים

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.

בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.

אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".

טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.

להמשך הכתבה לחץ כאן