מניית טראמפ מדיה מזנקת - מה הסיבה ומה ההון של טראמפ?

כמה שווה טראמפ, כמה מתוך זה הן המניות בטראמפ מדיה - חברה שהפסידה שנה שעברה 400 מיליון על הכנסות של 3.6 מיליון דולר

רוי שיינמן |

מניית טראמפ מדיה (סימול: DJT ), החברה שמאחורי פלטפורמת Truth Social שבבעלותו העקיפה של הנשיא דונלד טראמפ, מזנקת ב-11%. הסיבה: הודעה מפתיעה על שיתוף פעולה עם בורסת הקריפטו Crypto.com. המניה, שסבלה מירידות חדות מאז ניצחונו של טראמפ בבחירות בנובמבר האחרון, מתעוררת על רקע סוג של הרחבת פעילות של הרשת החברתית הקטנה לתחום הקריפטו כשבכוונתה להשיק קרנות סל על מטבעות קריפטו. מה הקשר בין הרשת החברתית לבין קריפטו? על פני אין קשר, אבל יש דבר אחד משותף - טראמפ תומך בקריפטו ותומך גם ברשת שלו. יש לו אינטרס משותף בשני התחומים האלו.  

שותפות עם Crypto.com

ההודעה של טראמפ מדיה חשפה הסכם לא מחייב עם Crypto.com, שבמסגרתו תשיק החברה סדרת קרנות סל (ETFs) חדשות. הקרנות יכללו שילוב של נכסים דיגיטליים ומניות עם דגש על "תוצרת אמריקה", קריצה ברורה למסר הפטריוטי שטראמפ נושא בגאווה. Crypto.com, שבסיסה בסינגפור, תספק את התשתית הטכנולוגית ואת מטבעות הקריפטו שישולבו בקרנות, כולל ביטקוין, Cronos (הטוקן של הפלטפורמה), ונכסים נוספים שייכנסו ל"סל ETF ייחודי".

המהלך הזה מגיע לאחר תקופה קשה עבור DJT. המניה, שנחשבה בעבר כברומטר להצלחתו של טראמפ במרוץ לנשיאות, התרסקה לאחר שהניצחון כבר היה בכיסו. המשקיעים, שראו בהימור על המניה דרך להרוויח מהאימפריה של טראמפ, נותרו עם חור בכיס כשהחברה דיווחה על הפסדים של 400.9 מיליון דולר ב-2024 לעומת הכנסות זעומות של 3.6 מיליון דולר בלבד. כעת, השותפות עם Crypto.com עשויה להצית מחדש את העניין.

הקשר בין רשת חברתית לקרנות סל: מהלך אסטרטגי או הימור נואש?

השאלה המתבקשת היא כאמור מה הקשר בין רשת חברתית כמו Truth Social, שמתמקדת בחופש ביטוי ושיח פוליטי, להשקת קרנות סל, שהן כלי פיננסי מובהק? התשובה טמונה בשילוב של הזדמנות עסקית וצורך הישרדותי וכן המשותף לשני הנושאים - טראמפ עצמו שתומך ומתלהב מקריפטו והרשת החברתית שלו. טראמפ מדיה, שהתחילה כחברת מדיה עם חזון להתחרות בענקיות כמו X ופייסבוק, נתקלה בקשיים משמעותיים: בסיס משתמשים קטן (כ-700,000 משתמשים פעילים חודשיים בלבד בנובמבר 2024, לעומת 238 מיליון ב-X), הכנסות זניחות והפסדים כבדים. המהלך להיכנס לעולם הפיננסים, ובפרט לשוק הקריפטו וה-ETFs, הוא ניסיון לגוון את מקורות ההכנסה ולהפוך את החברה מפלטפורמה חד-ממדית לחברה רב-תחומית שיכולה לנצל את המותג של טראמפ גם בתחום ההשקעות.

קרנות הסל החדשות תחת המותג Truth.Fi  שיהיה זרוע הפינטק של החברה, נועדו למשוך משקיעים שמחפשים לא רק רווחים, אלא גם הזדהות עם ערכים כמו "אמריקה תחילה". השילוב של קריפטו, שוק שצומח במהירות ומקבל תמיכה גוברת מממשל טראמפ, עם ניירות ערך מסורתיים, מאפשר לחברה לפנות לקהל רחב יותר: ממשקיעים שמרנים ועד חובבי בלוקצ’יין. זהו מהלך שממנף את השם של טראמפ, את בסיס התומכים שלו ואת הטרנד העולמי של השקעות בנכסים דיגיטליים – אבל הוא לא חף מסיכונים, במיוחד לאור המצב הפיננסי הרעוע של החברה.


האם לחברה יש מספיק כסף לפעילויות חדשות בהינתן שריפת המזומנים שלה?  נכון לסוף 2024, לחברה היו כ-300 מיליון דולר במזומנים, זה לא יספיק בקצב השריפת מזומנים ליותר משנתיים, כשצפוי שהיקף ההשקעות רק יעלה במקביל לכניסה לתחום החדש. אבל לחברה יש מניה חזקה - שווי של 5 מיליארד דולר שיכול להיות מתורגם להנפקות ולכסף בקופה. אז נכון שאין באמת עסק בחברה הזו ורוב הערך תלוי בספקולציות ולא בהכנסות ממשיות, אבל יש את השם של טראמפ וזה שווה הרבה כסף. .


טראמפ כבר לא מעורב ברשת

עם בחירתו של טראמפ לנשיא הוא כבר לא מעורב ברשת לפחות כלפי חוץ. הוא כותב בה פוסטים ומנסה מדי פעם להכניס קהל, אבל הוא לא מעורב בניהול השוטף - כך על פי ההצהרה עם כניסתו לתפקיד הנשיא וזאת כדי שלא יהיו ניגודי עניינים. אבל האם זה אפשרי? האם הבוסים של החברה לא מבינים את האינטרסים של טראמפ ופועלים לפיהם גם בלי שידבר איתם, או לחלופים האם הוא לא יודע בתוך תוכו מה האינטרסים של החברה ואולי הם בכל זאת משפיעים על החלטותיו? 

קיראו עוד ב"גלובל"

 לא ברור, מה שברור שטראמפ עושה הרבה כסף בזכות התדמית, בזכות התפקיד. הוא עשה זאת דרך הנפקת מטבעות קריפטו על שמו ועל שם בת זוגו, והוא כבר שווה על פי ההערכות מעל 4 מיליארד דולר כאשר חצי מהסכום הוא החזקתו ברשת החברתית. לכן נראה שהיא כל כך חשובה לו ( טראמפ מחזיק 52% מהשליטה ב-DJT דרך נאמנות). 

אולי הדרך הנוספת - קרנות סל תצליח, אבל יש כאן גם אירוניה קלה: בעוד הקרנות מתהדרות במיקוד "אמריקאי", השותפה היא חברה מסינגפור – מה שמעלה תהיות על כמה "תוצרת אמריקה" באמת תהיה כאן. ובכל זאת, כשמדובר בטראמפ, הפרטים הקטנים לעיתים נבלעים בתוך בליל המידע והתפאורה. 

תגובת השוק: Cronos מזנק, ביטקוין נרדם

בעוד ההודעה לא ממש הזיזה את מחיר הביטקוין, שנסחר סביב 86,500 דול, היא עוררה את Cronos, הטוקן של Crypto.com, שזינק ביותר מ-30% ל-0.1072 דולר. המשקיעים, כך נראה, רואים בשותפות הזו הזדמנות לנצל את המומנטום של DJT ואת הפופולריות של Crypto.com, שכבר נמצאת בעין הסערה לאחר שבאוקטובר 2024 הגישה תביעה נגד רשות ני"ע האמריקאית (SEC) בטענה לחצייה של סמכויות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

"שער הדולר יירד, רמת התמחור של המניות היא בשיא היסטורי ברוב המבחנים"

בבנק אוף אמריקה חוששים בעיקר מחולשה בשער הדולר. סבורים שהמניות בשיא, אך לא משוכנעים לגבי הכיוון העתידי בשל זרימת כספים מסיבית לשווקים ובשל האינטרס של הממשל בארה"ב בבום ושגשוג של השווקים הפיננסים

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

בבנק אוף אמריקה אומרים - זה הזמן להיות זהירים. "התשואות מתחילת השנה מרשימות - ביטקוין 27.5%, זהב 27.2%, מניות 14.7%, אג"ח קונצרני עד 8.2%, אג"ח ממשלתיות 7%". אלא שהדולר איבד קרוב ל-10%, לצד הנפט שירד ב-12.6%" מפרט בתחילת הדוח, מייקל הארטנט, האסטרטג הראשי של בנק אוף אמריקה שסבור ששער הדולר ימשיך לרדת. 

"אני רק מקווה שהשוק יעלה יותר מאשר המטבע ירד" הוא מוסיף ומעריך שהדולר לפני ירדית מדרגה נוספת. 

מדד S&P 500 בשיא 

מדד S&P 500, הגיע ליחס מחיר לערך בספרים (Price-to-Book) של 5.3x - שיא היסטורי. "יחס השווי לספרים של S&P 500 בשיא שמונע על ידי הקצאת 'הכל חוץ מאג"ח' ובום הבינה המלאכותית", מציין הארטנט. להשוואה, בשיא בועת הדוט-קום במרץ 2000, היחס עמד על 5.1x. בפברואר 2009, בשפל המשבר הפיננסי, היחס היה 1.6x בלבד.

"מדד S&P 500 נסחר ב-P/E קדימה של 22.5x - אחוזון 95 מאז 1988, P/E נגרר לעשור של 27.4x - אחוזון 98 מאז 1900, MSCI ללא ארה"ב ב-P/E קדימה של 14.7x - אחוזון 92 מאז 2006.

" מרווחי אג"ח השקעה אמריקאיות A+ ב-64 נקודות בסיס - אחוזון 98 ב-30 השנים האחרונות. במילים פשוטות, כמעט כל מדד הערכה שווי נמצא ברמות שיא קיצוניות היסטוריות, מה שמעלה את השאלה האם אכן 'הפעם זה שונה' כפי שנוהגים לומר בוול סטריט".


אינדיקטור Bull & Bear: אות ניטרלי ב-6.1 אך עם סימני אזהרה

אינדיקטור ה-Bull & Bear של בנק אוף אמריקה נשאר ברמה של 6.1, מה שמסמן עמדה ניטרלית. האינדיקטור, הנע בסקאלה מ-0 (פסימיות קיצונית) עד 10 (אופטימיות קיצונית), משלב מגוון רחב של אינדיקטורים כולל פוזיציות של קרנות גידור, טכניים של שוק האשראי, רוחב שוק המניות, זרימות למניות ואג"ח, ופוזיציות של משקיעים מוסדיים.

HP
צילום: נאסדק
היום לפני...

השטרות הראשונים של מדינת ישראל מונפקים ומה קרה היום לפני 78 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-18 באוגוסט



עמית בר |


 18 באוגוסט 2021 - קרן המטבע הבינל' מקפיאה את גישת אפגניסטן למשאבי סיוע

ב-18 באוגוסט 2021, לאחר ההשתלטות הדרמטית של הטליבאן על קאבול, קרן המטבע הבינלאומית הודיעה כי היא משעה את גישת אפגניסטן למשאבי סיוע קריטיים, ובהם מאות מיליוני דולרים מסל זכויות המשיכה המיוחדות. הקרן הבהירה כי בהיעדר ממשל מוכר ולגיטימי אין אפשרות להמשיך להעביר כספים, וכתוצאה מכך נקטעה אספקת חמצן כלכלי למדינה. המערכת הבנקאית חוותה מחנק נזילות, הבנקים קרסו, והציבור עמד שעות בתורים בניסיון למשוך מזומנים שכבר לא היו בנמצא. הספקים הפסיקו לייבא מוצרים בשל חוסר אפשרות לקבל תשלום בדולרים, והמשק כולו נכנס לסחרור. משכורות עובדי מדינה קוצצו או בוטלו, מערכת הבריאות קרסה תחת עומס, ומיליוני אנשים עמדו בפני רעב ממשי. ההקפאה שימשה אות אזהרה למדינות מתפתחות אחרות לגבי תלות במימון חיצוני וחשפה את כוחן הפוליטי של מוסדות פיננסיים בינלאומיים כזרוע דיפלומטית יעילה.

18 באוגוסט 2020 - מדד S&P 500 שובר שיא חדש בעיצומה של מגפת הקורונה

ב-18 באוגוסט 2020, כאשר מגפת הקורונה עדיין שיתקה חלקים גדולים מהכלכלה האמריקאית והעולמית, המדד המרכזי של וול סטריט, S&P 500, שבר את שיא כל הזמנים. השיא החדש הגיע אחרי התרסקות חדה במרץ אותה שנה, שבה איבד המדד כשליש מערכו תוך ימים ספורים בלבד ונקלע לשוק דובי. הסיבה העיקרית לזינוק הייתה התערבות חסרת תקדים של הממשל והבנק הפדרלי, שכללה הורדת ריבית לאפס, רכישות נכסים והזרמות כספים למשקי בית ולעסקים. השווקים ראו בצעדים אלו ערובה לכך שהמערכת הפיננסית לא תתמוטט. במיוחד בלטו מניות הטכנולוגיה: אמזון, אפל, פייסבוק ומיקרוסופט זינקו, על רקע הביקוש האדיר לשירותים מקוונים בעידן הסגרים. לעומת זאת, סקטורים כמו תעופה, אנרגיה ותיירות נותרו בקריסה.


קורונה חיסון מסיכה MERCK
קורונה חיסון מסיכה MERCK - קרדיט: צילום מסך אתר MERCK


18 באוגוסט 2018 - פיחות היסטורי בוונצואלה

ב-18 באוגוסט 2018 הכריז הממשל בקראקס הכריז על אחד הפיחותים הגדולים בהיסטוריה המודרנית: דה־ולואציה של 96% בבוליבר הוונצואלי. הנשיא ניקולאס מדורו ניסה לקשור את המטבע החדש, "בוליבר סוברנו", למטבע קריפטוגרפי בשם "פטרו" שנועד להיות מגובה בנפט. ההכרזה לוותה בהבטחות לעצירת האינפלציה הדוהרת, אך המציאות הייתה הפוכה: מחירים המשיכו לטפס בקצב מסחרר, העובדים גילו שהשכר החודשי שלהם אינו מספיק אפילו לקניית מזון בסיסי, והחנויות התרוקנו. עסקים לא הצליחו לתמחר סחורות, והשוק השחור לדולרים הפך ליחיד שעליו אפשר להסתמך. הפיחות החריף את בריחת ההון, חיזק את מגמות ההגירה ההמונית למדינות שכנות, וחשף את אוזלת היד של הממשלה לבלום משבר היסטורי. מערכת הבנקאות קרסה, ההשקעות הזרות התאדו, וונצואלה הידרדרה למעמד של כלכלה מבודדת. עבור תושבים רבים המטבע הרשמי הפך לחסר ערך, והמעבר לעסקאות במטבעות זרים ובסחורות מוחשיות הפך לשגרת חיים בלתי נמנעת.

18 באוגוסט 1948 - מונפקים השטרות הראשונים של מדינת ישראל

ב-18 באוגוסט 1948 החלו להופיע לראשונה שטרות כסף רשמיים שנשאו את הכיתוב "מדינת ישראל". בנק אנגלו־פלשתינה, שהיה הגורם הפיננסי המרכזי ביישוב עוד מתקופת המנדט הבריטי, לקח על עצמו את המשימה ההיסטורית. עד אז הסתמכה המדינה הצעירה על שטרות מנדטוריים בריטיים, ובכך הייתה תלויה במערכת מוניטרית זרה. הנפקת השטרות החדשים לא הייתה רק פעולה טכנית אלא אקט של ריבונות, ששידר מסר חזק לאזרחים ולשווקים: ישראל מנהלת כלכלה עצמאית. השטרות עוצבו בסגנון ציוני מובהק, עם סמלים לאומיים ודמויות יהודיות. כלכלית, השטרות אפשרו יצירת מערכת תשלומים עצמאית, ביסוס אשראי מקומי והתחלת גיבוש מדיניות פיסקלית ומוניטרית. הם גם חיזקו את האמון של אזרחים ומוסדות פיננסיים במוסדות המדינה החדשה. ההנפקה יצרה תשתית הכרחית לביסוס שוק הון מתהווה, והניחה בסיס ליכולת לנהל אינפלציה, לגייס חוב ציבורי ולבצע עסקאות בינלאומיות תחת זהות כלכלית ישראלית מובהקת.

18 באוגוסט 1947 - ביל היולט ודייב פקארד רושמים את החברה שלהם באופן רשמי  

ב-18 באוגוסט 1947 רשמו ביל היולט ודייב פקארד, שני מהנדסי חשמל צעירים ובוגרי אוניברסיטת סטנפורד, באופן רשמי את החברה שלהם כחברה בע"מ. ההתחלה הייתה צנועה: מוסך קטן בפאלו אלטו, שבו ייצרו מכשירי מדידה חשמליים חדשניים. היולט נודע בכישרונו הטכנולוגי וביכולתו להוביל פיתוחים הנדסיים פורצי דרך, בעוד פקארד התבלט ביכולותיו הארגוניות ובחזון העסקי. שניהם יחד יצרו מודל ניהול חדשני, שהתבסס על שיתוף פעולה, אמון והקשבה לעובדים. רעיון "היולט־פקארד וויי" השפיע על דורות של חברות טכנולוגיה אחריהן, והיה לבסיס של תרבות עמק הסיליקון. המוצרים הראשונים שלהם זכו להצלחה במוסדות אקדמיים ותעשייתיים, מה שהביא להזמנות גדולות ולצמיחה מהירה. ההחלטה להתאגד סיפקה להם מסגרת חוקית ופיננסית שאפשרה גיוס הון, צמיחה והרחבת פעילות. היולט ופקארד הפכו לדמויות מפתח בהיסטוריה של ההיי־טק, ודמותם מזוהה עד היום עם ראשית החדשנות הטכנולוגית בעמק הסיליקון.

כיום HP ממוצבת כחברת טכנולוגיה גלובלית עם הכנסות של מיליארדי דולרים, אך גם עם אתגרים של ירידה ברווחיות ותחרות עזה. המעבר לייצור מחוץ לסין, ההשקעה ב-AI ופיתוח "AI PCs" משקפים חדשנות מתמשכת, בהמשך ישיר לרוח היזמות של היולט ופקארד מהמוסך בפאלו אלטו.