טיילור סוויפט
צילום: פייסבוק סעיף 27

10 המוזיקאים העשירים בעולם

וגם - מי לא ברשימה ואיך עשו המוזיקאים את רוב הונם?

עמית בר | (4)
נושאים בכתבה ביונסה

מוזיקה היא אמנות, אבל עבור חלק מהמוזיקאים היא גם הפכה למכונת כסף משומנת היטב. הנה רשימה של 10 המוזיקאים העשירים בעולם נכון למרץ 2025.


1. ג'יי-זי (Jay-Z) – 2.5 מיליארד דולר

מקורות הכנסה: השקעות (Roc Nation, Tidal, Uber), מכירות אלבומים, סיבובי הופעות, תמלוגים, מותגי אלכוהול (D’Usse).  


קריירה: ג'יי-זי, שנולד כשון קרטר בברוקלין, התחיל כראפר אנדרגראונד והפך לאחד המוזיקאים המשפיעים בעולם. אלבומו הראשון, "Reasonable Doubt" (1996), הציג את סגנונו החלקלק והמילים החכמות, והצליח מסחרית עם להיטים כמו "Can’t Knock the Hustle". עם 14 אלבומים שהגיעו למקום הראשון בבילבורד ולהיטים ענקיים כמו "Empire State of Mind" עם אלישה קיז, הוא בנה קריירה מוזיקלית מרשימה שזיכתה אותו ב-24 פרסי גראמי. אבל העושר האמיתי שלו מגיע מעסקים – הוא הקים את Roc Nation, חברת בידור שמנהלת כוכבים כמו ריהאנה, ומכר את שירות הסטרימינג Tidal ב-2021 תמורת 300 מיליון דולר. השקעות במותגי אלכוהול ונדל"ן הפכו אותו למיליארדר הראפ הראשון.




2. טיילור סוויפט (Taylor Swift) – 1.6 מיליארד דולר

מקורות הכנסה: סיבובי הופעות (Eras Tour), תמלוגים, מכירות אלבומים, קטלוג מוזיקלי, נדל"ן.  


קריירה: טיילור סוויפט, שנולדה ב-1989 בפנסילבניה, התחילה כזמרת קאנטרי צעירה והפכה לאחת המוזיקאיות הגדולות בעולם. היא פרצה ב-2006 עם אלבומה הראשון "Taylor Swift" והצליחה עם להיטים כמו "Love Story" ו"You Belong With Me" מ-"Fearless" (2008), שזיכה אותה בגראמי לאלבום השנה. המעבר שלה לפופ עם "1989" (2014), שכלל להיטים כמו "Shake It Off", סימן את עלייתה לטופ העולמי, והיא המשיכה לשבור שיאים עם "Reputation", "Lover" ו-"Midnights". עם 14 פרסי גראמי ויותר מ-200 מיליון אלבומים שנמכרו, סוויפט היא תופעה תרבותית. ה-"Eras Tour" (2023-2024), שהכניס כ-2 מיליארד דולר והפך לסיבוב ההופעות המרוויח ביותר בהיסטוריה, העלה את הונה ל-1.6 מיליארד דולר. היא הרוויחה כ-600 מיליון דולר מהופעות ותמלוגים, ועוד 600 מיליון דולר מהקטלוג שלה, כולל ההקלטות מחדש ("Taylor’s Version") של אלבומים ישנים לאחר סכסוך עם חברת התקליטים שלה. נכסי נדל"ן בשווי 125 מיליון דולר בניו יורק, לוס אנג'לס ורוד איילנד משלימים את האימפריה שלה. סוויפט היא המוזיקאית הראשונה שהגיעה למעמד מיליארדרית כמעט אך ורק מהמוזיקה שלה, מה שהופך את הישגיה ליוצאי דופן.





3. ריהאנה (Rihanna) – 1.7 מיליארד דולר

מקורות הכנסה: Fenty Beauty, Savage X Fenty, תמלוגים, סיבובי הופעות, שיתופי פעולה מסחריים.  


קריירה: ריהאנה, שנולדה בברבדוס, פרצה ב-2005 עם "Pon de Replay" והפכה לכוכבת פופ עולמית עם להיטים כמו "Umbrella", "Diamonds" ו"Work". היא זכתה ב-9 פרסי גראמי ומכרה מעל 250 מיליון תקליטים, אבל רוב הונה לא מגיע ממוזיקה אלא מהמותגים שלה. Fenty Beauty, שהושק ב-2017, חולל מהפכה בתעשיית האיפור עם גוונים מגוונים והכניס מיליארדים, בעוד Savage X Fenty, מותג הלבשה תחתונה, הצליח בזכות קמפיינים כוללניים. היא ממשיכה להופיע מדי פעם (כמו בסופרבול 2023), אבל העסקים הם ששמרו אותה בראש הרשימה.

קיראו עוד ב"גלובל"


ריהאנה מוזיקה זמרת
ריהאנה מוזיקה זמרת - קרדיט: גטי אימג'ס



4. פול מקרטני (Paul McCartney) – 1.2 מיליארד דולר

מקורות הכנסה: תמלוגים (ביטלס וקריירה סולית), סיבובי הופעות, השקעות בנדל"ן וזכויות מוזיקליות.  


קריירה: מקרטני הוא אחד הכותבים הגדולים בהיסטוריה כחלק מהביטלס, עם קלאסיקות כמו "Hey Jude", "Let It Be" ו"Yesterday". הלהקה, שהתפרקה ב-1970, מכרה מעל 600 מיליון תקליטים, והתמלוגים ממשיכים לזרום. לאחר מכן, הוא המשיך עם Wings והקריירה הסולית שלו, והופיע עד גיל 82 בסיבובי הופעות שמכניסים עשרות מיליונים בשנה. השקעות חכמות, כולל רכישת זכויות על שירים של אמנים אחרים, ביססו את הונו העצום.



פול מקרטני אולימפיאדה המשחקים האולימפיים
פול מקרטני - קרדיט: צילום מסך: כאן



5. אנדרו לויד וובר (Andrew Lloyd Webber) – 1.2 מיליארד דולר

מקורות הכנסה: תמלוגים ממחזות זמר, הפקות תיאטרון, נדל"ן.  


קריירה: וובר הוא מלחין מחזות הזמר המצליח ביותר בעולם. הוא כתב יצירות כמו "פנטום האופרה", "קאטס" ו"ישו כוכב עליון" מאז שנות ה-70, שרצו במשך עשרות שנים בווסט אנד וברודווי. המופעים שלו מושכים מיליוני צופים מדי שנה, והתמלוגים מהם, יחד עם השקעות בנכסים בלונדון, הפכו אותו למיליארדר. המוזיקה שלו נחשבת לפסקול של תיאטרון מודרני.


6. שון "דידי" קומבס (Diddy) – 1 מיליארד דולר

מקורות הכנסה: Ciroc Vodka, Bad Boy Records, תמלוגים, השקעות.  


קריירה: דידי התחיל כמפיק בניו יורק והקים את Bad Boy Records, ששיגרה כוכבים כמו נוטוריוס B.I.G. הוא זכה להצלחה עם "I'll Be Missing You" (1997), מחווה ל-B.I.G שנרצח, והפך לאחד הראפרים המשפיעים של שנות ה-90 עם אלבומים כמו "No Way Out". רוב הונו מגיע משיתוף פעולה עם Ciroc ומעסקים כמו Sean John, מותג אופנה שמכר במיליונים.


7. סלין דיון (Celine Dion) – 900 מיליון דולר

מקורות הכנסה: הופעות בלאס וגאס, מכירות אלבומים, תמלוגים, נדל"ן.  


קריירה: דיון, קנדית ממוצא צרפתי, הפכה לאגדה עם קולה העוצמתי. היא פרצה עם "The Power of Love" והגיעה לשיא עם "My Heart Will Go On" מ"טיטאניק" (1997), שזכה באוסקר. היא מכרה מעל 200 מיליון אלבומים, ורזידנסי בלאס וגאס (2003-2019) הכניס לה כ-500 מיליון דולר. למרות אתגרים אישיים, היא ממשיכה להופיע ולהרוויח.


8. ד"ר דרה (Dr. Dre) – 850 מיליון דולר

מקורות הכנסה: Beats by Dre, תמלוגים, הפקות, השקעות.  


קריירה: דרה, שנולד בלוס אנג'לס, שינה את ההיפ-הופ עם N.W.A ואלבומו "The Chronic" (1992). הוא הפיק לאמנים כמו אמינם ו-50 סנט, אבל הונו הגדול הגיע ממכירת Beats לאפל ב-2014 תמורת 3 מיליארד דולר, מתוכם כ-750 מיליון דולר נטו עבורו. הוא ממשיך להרוויח מהפקות ותמלוגים.


9. מדונה (Madonna) – 850 מיליון דולר

מקורות הכנסה: סיבובי הופעות, מכירות אלבומים, תמלוגים, השקעות.  


קריירה: מדונה, "מלכת הפופ", שינתה את המוזיקה עם "Like a Virgin" (1984) והמשיכה עם להיטים כמו "Vogue" ו"Hung Up". היא מכרה מעל 300 מיליון תקליטים והרוויחה מאות מיליונים מסיבובי הופעות כמו Confessions Tour (2006). השקעות בנדל"ן וחברות שמרו על הונה.




10. הרב אלפרט (Herb Alpert) – 850 מיליון דולר

מקורות הכנסה: תמלוגים (צמחי תבלין), A&M Records, נדל"ן.  


קריירה: אלפרט, חצוצרן ומפיק, יצר להיטים כמו "A Taste of Honey" והפך את "No Woman, No Cry" של בוב מארלי ללהיט עולמי. הוא הקים את A&M Records, שמכר ב-1989 ב-500 מיליון דולר, והשקיע את הונו בנדל"ן ובאמנות.


11. ביונסה (Beyoncé) – 850 מיליון דולר

מקורות הכנסה: סיבובי הופעות, תמלוגים, Ivy Park, סרטים.  


קריירה: ביונסה התחילה ב-Destiny’s Child עם "Say My Name" והפכה לכוכבת סולית עם "Single Ladies" ו"Lemonade". היא זכתה ב-32 גראמי והרוויחה מיליונים מסיבובי הופעות כמו Formation Tour (250 מיליון דולר). Ivy Park והפקות קולנוע תרמו להונה.


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איסלם זה צואה 14/03/2025 00:59
    הגב לתגובה זו
    מה עם טיילור ומושיקו מור הם לא ברשימה כמה מידע לא חיובי והנדסת תודעה
  • 1.
    איך טיילור סוויפט לא מופיעה ברשימה (ל"ת)
    אנונימי 14/03/2025 00:42
    הגב לתגובה זו
  • נא לקבוע תור לרופא עיניים (ל"ת)
    אנונימי 14/03/2025 10:08
    הגב לתגובה זו
  • הם שינו את הכתבה אחרי התגובה הזאת... לפעמים צריך שכל לא רק עיניים! (ל"ת)
    אנונימי 14/03/2025 13:21
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.