דונלד טראמפ  (X)דונלד טראמפ (X)

טראמפ רוצה את המינרליים של קונגו

ארה"ב עשויה להתערב בסכסוך בקונגו בתמורה למינרליים חיוניים שיש במדינה

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

ארה"ב שוקלת להתערב בסכסוך במזרח קונגו בתמורה לגישה למינרלים קריטיים, מהלך שעשוי לערער את ההגמוניה הסינית באזור ולסייע לנשיא טשיסקדי לשמר את שלטונו.

ממשל טראמפ בוחן אפשרות להתערב במאבק המתמשך במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בתמורה להבטחת גישה ישירה למינרלים חיוניים כמו קובלט, נחושת ואורניום. קונגו, שמחזיקה במלאי עצום של מחצבים אלה, הציעה עסקה שמטרתה למשוך את ארה"ב לצד נשיא המדינה, פליקס טשיסקדי, שנאבק באיום צבאי מצד המורדים הנתמכים על ידי רואנדה.

לפי הדיווחים, שיחות בין הצדדים התגברו בשבועות האחרונים, כאשר ארה"ב שוקלת הצעה לפיה חברות אמריקאיות יקבלו זכויות כרייה בבלעדיות על חלק מהעתודות הקריטיות של קונגו, ובתמורה וושינגטון תספק תמיכה צבאית והכשרה לכוחות הקונגולזים. המהלך הזה עשוי לשנות את מאזן הכוחות באזור, לפגוע בהשפעה הסינית השלטת בתעשיית הכרייה של קונגו ולהכניס את ארה"ב לשדה משחק חדש במאבקי השליטה הגלובליים על משאבי הטבע.


למה קונגו מציעה את העסקה הזו דווקא עכשיו?

קונגו נמצאת במאבק מתמשך מול קבוצות חמושות במזרח המדינה, במיוחד מול ארגון M23 הנתמך על ידי רואנדה. המורדים השתלטו על אזורים אסטרטגיים, כולל מוקדי כרייה חשובים, מה שמחליש את אחיזתו של טשיסקדי במדינה. עסקה עם ארה"ב תוכל לחזק את צבאו ולשפר את מצבו הפוליטי.


איך המהלך הזה עשוי להשפיע על סין?

סין מחזיקה כיום בשליטה כמעט מוחלטת על תעשיית הכרייה בקונגו, במיוחד בתחום הקובלט, שמשמש לייצור סוללות לרכבים חשמליים. אם ארה"ב תיכנס לתמונה, זה עלול לשבש את שרשרת האספקה הסינית ולהגביר את המתח הכלכלי והגיאופוליטי בין המעצמות.


האם ארה"ב תמכה בעבר בשלטון קונגו?

הקשרים בין ארה"ב לקונגו היו מורכבים במשך השנים, אך וושינגטון נמנעה לרוב מהתערבות ישירה. ממשל ביידן ניסה לשמר יחסים מאוזנים, אך ממשל טראמפ מתמקד
בגישה אסרטיבית יותר להבטחת גישה ישירה למשאבים.

מה התנאים שהוצעו לארה"ב בעסקה?

הצעת קונגו כוללת:

  • זכויות כרייה לחברות אמריקאיות
    לפרויקטים אסטרטגיים.

  • שותפות בפיתוח מאגר אסטרטגי של מינרלים להבטחת אספקה קבועה.

  • תמיכה צבאית אמריקאית בציוד והכשרה לכוחות קונגולזים.


מה תגובת הממשל האמריקאי?

דובר מחלקת המדינה אישר שהנושא נמצא בדיונים, אך טרם התקבלה החלטה סופית: "שותפויות עם חברות אמריקאיות יחזקו את הכלכלה של ארה"ב וקונגו".

קיראו עוד ב"גלובל"


איך רואנדה מגיבה לניסיון ההתערבות האמריקאי?

רואנדה מכחישה את תמיכתה במורדי M23, אך היא כבר הביעה התנגדות פומבית לכל מעורבות אמריקאית במזרח קונגו. בעבר הואשמה רואנדה על ידי האו"ם בגניבת משאבים קונגולזיים ומכירתם דרך ערוצים לא חוקיים.

מה הסיכונים לארה"ב?

כניסה לזירה סבוכה עם סיכוי גבוה להסתבכות צבאית. פגיעה נוספת ביחסים עם סין. ספקות לגבי יציבות המשטר הקונגולזי.

האם יש לחברות אמריקאיות ניסיון בקונגו?

חברות אמריקאיות לא היו פעילות בקונגו מאז 2016, אז מכרה Freeport-McMoRan את חלקה באחד ממכרות הנחושת הגדולים. החזרה לשוק הקונגולזי תדרוש השקעות גדולות והיערכות ביטחונית נרחבת.

מה יכול לקרות אם העסקה תצא לפועל?

אם המהלך ייצא לפועל, ארה"ב תוכל ליצור אלטרנטיבה לסין בשוק המינרלים העולמי, מה שעשוי להשפיע על מחירי הקובלט, הנחושת והאורניום ולהפחית את התלות האמריקאית בסין בתחום החומרים הקריטיים לתעשיות האנרגיה וההייטק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 09/03/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    משתלט על העולם והכלכלה והשווקים שיירדו
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


תרופות
צילום: pixbay
הטור של גרינברג

משקיעים בחלומות? גם לטבע לקח 26 שנה עד שהצליחה עם הקופקסון

חברת Skye Bioscience, שהודיעה לאחרונה כי נכשלה בניסוי השני בתרופה להשמנת יתר ומנייתה התרסקה בהתאם, היא רק דוגמה אחת לאופן שבו וול סטריט ומשקיעיה מתייחסים לחברות חלום. במקרה שלה, נראה כי החלום לא נגוז לגמרי אלא רק מתעכב, ואולי זה דווקא הזמן לאסוף. וגם: כך עברה כריית המינרלים הנדירים מארה"ב לסין, ולמה היא כעת בדרך חזרה



שלמה גרינברג |

בסוף השבוע שעבר שוב הרגיזו הסינים את הנשיא טראמפ כאשר בבוקר יום חמישי הודיע משרד המסחר הסיני, במפתיע, על מערך חדש של הגבלות יצוא על אוסף של מינרלים נדירים שהם קריטיים לשימושים בסוללות לרכבים חשמליים, במערכות קירור למרכזי נתונים ולכל מיני שימושים חשובים בחלל ובאלקטרוניקה. למחרת פרסם הנשיא פוסט זועם באתר ה-Truth Social שלו, ובו הודיע שהוא מבטל את פגישתו עם נשיא סין שי ואיים בהעלאה "מאסיבית" נוספת של המכסים השונים שכבר הטיל על סין בעבר. 

את מה שקרה למדדי המניות כתוצאה מהתגובה של הנשיא אפשר לראות במפת המסחר היומית של יום שישי שעבר בניו יורק. סל מניות המינרלים הנדירים, ה-REMX, שמאז תחילת אפריל השנה עלה ב-130% וביום ה' שעבר שבר את שיא כל הזמנים שלו, 76.65 דולר, איבד ביום ו' כ-10% מערכו ומדדי המניות כולם ירדו בעוצמה שהביאה רבים למסקנה ש"הבועה מתרסקת".

אלא שבמהלך סוף השבוע נקט הנשיא צעדים של הרגעה, מה שהביא את ה-REMX לעלייה חדה של 14% ואת מניית חברת הכרייה והעיבוד הגדולה בארה"ב בתחום המינרלים הנדירים, MP, לעלייה של 21.3%. המדדים נרגעו גם הם.

חשיבות המינרלים הנדירים עולה ככל שמהפכת הטכנולוגיה מתקדמת, ולמרות שאין מחסור במינרלים האלו הם הפכו לבעיה רצינית של כמה ממגזרי התעשייה האמריקאית. הסיבה היא שבשנות ה-80, אז הובילה ארה"ב את הכרייה והעיבוד של המינרלים גלובלית, הגיעה התעשייה למסקנה, בדיוק כפי שקרה בתעשיית המוליכים למחצה, שעדיף להתמקד ברמות הרווחיות של התעשייה כיוון ששלב הכרייה של המינרלים כמו שלב היציקה של המוליכים למחצה היה "יקר מדי ולא רווחי". 

מסקנה זו הובילה את העברתם של שני השלבים של התעשיות האלו למיקור חוץ בעולם השלישי, ובעיקר לסין שאימצה בשמחה את המהלך הזה וכיום מספקת למעלה מ-90% של המינרלים שלאחר הכרייה, בדיוק כפי שטייוואן השתלטה על למעלה מ-80% של יציקת המעגלים בתעשיית השבבים.