אנתרופיק
צילום: טוויטר

אנתרופיק גייסה 3.5 מיליארד דולר לפי שווי של 61.5 מיליארד דולר

הסטארט-אפ הנתמך על ידי אמזון וגוגל מתכנן להרחיב פעילות באסיה ואירופה ולהאיץ את פיתוח הדור הבא של מערכות בינה מלאכותית

אביחי טדסה |

אנתרופיק שפיתחה את מערכת הבינה המלאכותית Claude וזוכה לתמיכת ענקיות כמו אמזון וגוגל, הודיעה על השלמת סבב גיוס נוסף בהיקף של 3.5 מיליארד דולר, המשקף לה שווי של 61.5 מיליארד דולר. עם רשימת משקיעים הכוללת את Lightspeed, סיילספורס ופידליטי, החברה מתכננת להאיץ את המחקר והפיתוח שלה בתחום הבינה המלאכותית ולבצע חדירה לשווקים חדשים באסיה ובאירופה.


דגש על פיתוחים טכנולוגיים והתרחבות גלובלית

את כספי הגיוס הטרי אנתרופיק מתכננת להשקיע בהרחבת יכולות המחשוב שלה, חיזוק תחומי מחקר כמו פרשנות מכניסטית ואבטחת התאמה של המודלים שלה, ולתמוך בהתרחבות הבינלאומית של החברה. החברה דיווחה כי הכנסותיה הגיעו בקצב שנתי לכמיליארד דולר בדצמבר האחרון, כשהן נשענות בעיקר על מכירות לשוק העסקי.

בין לקוחות אנתרופיק ניתן למצוא חברות כמו זום, סנופלייק, פייזר ו-Thomson Reuters, לצד סטארט-אפים כגון Replit ו-Codeium. בנוסף, החברה ציינה כי הטכנולוגיה שלה שולבה במערכת Alexa+ של אמזון, מה שמביא את Claude למיליוני משתמשים ברחבי העולם, ויחד עם שיתוף פעולה הדוק עם Amazon Web Services, אנתרופיק מתבססת על שירותי הענן של אמזון לצורך אימון והפעלה של המודלים הגדולים ביותר שלה.


אנתרופיק פועלת כיום לצד מובילות אחרות בשוק הבינה המלאכותית הגנרטיבית כמו OpenAI, גוגל, אמזון ומיקרוסופט, כאשר התחום כולו צפוי להגיע להכנסות של מעל טריליון דולר בעשור הקרוב. גם ענקיות הטכנולוגיה מעמיקות את מעורבותן – אמזון הודיעה על השקעה כוללת של 8 מיליארד דולר ב-Anthropic, ואילו גוגל השקיעה כ-3 מיליארד דולר ומחזיקה בכ-10% מהחברה.

מעבר לפיתוח של מודלים מתקדמים, Anthropic מתמקדת ביכולות פרקטיות ליישום טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה, ובאוקטובר האחרון חשפה כי המערכות שלה מסוגלות לתפעל מחשבים ולבצע משימות מורכבות באינטרנט בזמן אמת, באופן הדומה לשימוש אנושי, כולל ניווט באתרים, הקלדת טקסטים ובחירה בפעולות רלוונטיות. המהלך האחרון מבסס את מעמדה של אנתרופיק כאחת השחקניות המרכזיות במרוץ לבינה מלאכותית מתקדמת, בשוק שהולך ומתקרב למרכז הבמה של עולם הטכנולוגיה והעסקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".