איראן מפטרת את שר האוצר בעקבות צניחת הריאל והכלכלה הכושלת
הפרלמנט האיראני מצביע בעד הדחתו של שר האוצר, עבדולנאסר המתי, על רקע קריסת ערך הריאל האיראני והאשמות בניהול כושל של הכלכלה.
182 מתוך 273 חברי הפרלמנט מצביעים בעד הדחת השר, פחות מחצי שנה לאחר שנשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, נכנס לתפקידו. פזשכיאן, שניסה להגן על המתי, טוען כי הממשלה מתמודדת עם אתגרים קשים מול המערב, וקורא לשיתוף פעולה רחב יותר עם הפרלמנט כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי.
קריסת הריאל והשלכות הסנקציות
המהלך מגיע בעיצומם של מתחים גוברים סביב תוכנית הגרעין של איראן והיחסים עם המערב. הכלכלה האיראנית נפגעה קשות מהסנקציות הבינלאומיות, במיוחד לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018.
לשם השוואה, בשנת 2015, הריאל האיראני עמד על 32,000 ריאל לדולר. עם כניסתו של פזשכיאן לתפקיד ביולי 2024, הוא כבר נסחר ב584,000 ריאל לדולר. כעת, שער החליפין צנח עוד יותר, כאשר חנויות החלפנות בטהראן דורשות 930,000 ריאל עבור כל דולר – אובדן ערך של כמעט פי שלושה בתוך פחות מעשור.
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויכוחים סוערים בפרלמנט
במהלך דיוני ההדחה, חבר הפרלמנט מוחמד קאסם עוסמאני, שתמך בהמתי, טוען כי האחריות למצב הכלכלי אינה של הממשלה הנוכחית, אלא של הגירעון התקציבי שהותירה ההנהגה הקודמת. לדבריו, אירועים גיאופוליטיים והתערבות חיצונית הובילו לאובדן אמון הציבור, מה שגרם להמרת חסכונות למטבע זר ולהחרפת קריסת הריאל.
המתי עצמו מודה כי האתגרים הכלכליים הם משמעותיים, אך מדגיש כי בתקופתו נרשמה ירידה של 10% בשיעור האינפלציה. עם זאת, הוא מכיר בכך שהאינפלציה עדיין גבוהה ועומדת על 35%, אך מבקש זמן נוסף להוציא את המשק מהמשבר.
האם הפיטורים ישנו את המגמה?
פיטוריו של המתי מסמנים שלב נוסף בטלטלה הפוליטית והכלכלית באיראן. עם כלכלה מתנדנדת, לחץ הולך וגובר מצד הציבור ויחסים מעורערים עם המערב, המדינה נמצאת בצומת קריטי.
- עונת הדוחות נפתחת והמשקיעים נערכים לתנודות חדות בשוק
- דירקטור בפלאנט לאבס מכר מניות ב-6 מיליון דולר - בוול-סטריט ממשיכים להאמין בחברה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...
- 3.100 04/03/2025 11:14הגב לתגובה זוחיבור דת ושלטון תהנו
- 2.רן 03/03/2025 14:47הגב לתגובה זואז מצאו את האשם שר האוצר
- 1.חחח 03/03/2025 12:28הגב לתגובה זוצריכים לפטר את אירן מריאל ומריאליות

פירמת רואי החשבון BDO בצעדי התייעלות כואבים: פיטורים נרחבים והקפאת הוצאות
BDO הסתבכה בהלוואת ענק ופישלה בתיק ביקורת גדול כשסיפקה חוות דעת חלקה - שהכל תקין, רגע אחרי שחברת ענק בתחום הרכב קרה
פירמת רואי החשבון האמריקאית BDO USA, מהבולטות בשוק האמריקאי בתחום הביקורת, המס והייעוץ, נמצאת בעיצומו של מהלך רחב לקיצוץ עלויות הכולל פיטורי עובדים, עצירת נסיעות עסקיות לא חיוניות והידוק כללי של התקציב התפעולי. הרקע לצעדים החריפים: חוב עצום ויקר שנטלה החברה מקרן ההשקעות אפולו (Apollo Global Management), במסגרת מהלך למימון עלות מניות עובדים (ESOP).
BDO גייסה באוגוסט 2023 הלוואה בסך 1.3 מיליארד דולר מאפולו, מתוך מטרה להפוך את החברה לבעלות משותפת של עובדיה. הריבית על ההלוואה, שעמדה תחילה על כ-10%, עודכנה ביוני האחרון כלפי מטה ב-100 נקודות בסיס, אך נותרה גבוהה משמעותית ביחס לרמות המקובלות בשוק. החוב המכביד דורש תשלומי ריבית גבוהים, מה שמאלץ את הנהלת החברה לבצע התאמות מהירות בניהול ההוצאות כדי להימנע מלפגוע ביציבותה הפיננסית.
בין הלקוחות - First Brands שקרסה והותירה נושים עם חוב עתק
לקשיים של BDO נוספה גם הפגיעה התדמיתית בעקבות קריסתה של First Brands Group, ספקית חלפים גדולה לתעשיית הרכב, שנחשבה לאחד מלקוחות הדגל של הפירמה. באפריל 2025 העניקה BDO ל-First Brands חוות דעת חלקה על הדוחות הכספיים שלה, שזה בעצם מעין אישור של רואי החשבון שהדוחות תקינים. אך זמן קצר לאחר מכן, החברה פנתה לדלויט כדי לבצע בדיקת עומק (Quality of Earnings) לבקשת המלווים, שהובילה לאיתור פגמים גדולים בדוחות לרבות מינוף חריג ועסקאות רבות מחוץ למאזן.
First Brands קרסה והותירה אחריה חוב של למעלה מ-10 מיליארד דולר, מכה קשה למשקיעים, והכתם נותר גם על BDO. הקריסה העלתה תהיות בקרב שוק ההון באשר לאיכות הביקורת שביצעה הפירמה, ולכשירות מערכות הפיקוח הפנימיות שלה.
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- "גם אחרי הפשרה על הרווחים הכלואים מדובר במיליארדים לא מבוטלים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תביעה ייצוגית מצד עובדים - וטענות לניפוח ערך
בנוסף, אחת מההשפעות המשניות של תוכנית ה-ESOP ש-BDO יזמה, היא תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי אחד העובדים, בטענה כי נדרשו לשלם מחיר מופרז עבור המניות, מה שפגע בהם כלכלית. התביעה עשויה להוות מקור סיכון משפטי נוסף, במיוחד אם תסתיים בפיצוי או הסדר פשרה.

מלחמת הסחר חוזרת: למה סין כבר לא מפחדת מטראמפ?
לאחר חצי שנה של שקט מדומה, בייג'ין הטילה מגבלות חדשות על ייצוא חומרי גלם קריטיים וטראמפ הגיב במכסים כבדים על סין. השווקים צנחו, החברות נבהלות, והכלכלה העולמית מתכוננת לסבב התנגשות חדש בין שתי המעצמות
ששה חודשים של שקט יחסי בין ארצות הברית לסין הסתיימו השבוע בציוץ שהפיל את המדדים. סין הפרה את ההפוגה והכריזה על פיקוח מחמיר על ייצוא חומרי גלם נדירים. טראמפ הגיב במכס של 100% על סחורות סיניות החל מנובמבר. סין השיבה בהודעה ואמרה: "העמדה של סין לגבי מלחמות
מכסים עקבית: אנחנו לא רוצים להילחם, אבל גם לא מפחדים." הפעם, בניגוד לסבב הקודם, נראה שסין החליטה שהיא לא מוותרת בכזו קלות.
במאי האחרון, אחרי שטראמפ הכריז על "יום השחרור" והטיל מכסים של 145% על סין, בייג'ין נסוגה. הם הסכימו להפוגה של 90 יום. הרימו את המגבלות על ייצוא מגנטים ומינרלים נדירים שהתעשייה האמריקאית תלויה בהם. חיכו בסבלנות. אבל התמונה התחילה להשתנות כבר במהלך ההפוגה הזאת. אחרי שחתמו על ההפוגה, ארצות הברית המשיכה להדק את החבל סביב הצוואר של התעשייה הסינית. בספטמבר, האמריקאים הקשיחו את הפיקוח על ייצוא שבבים ומעבדים לסין. הם העלו את האגרות על ספינות סיניות שמגיעות לנמלים אמריקאיים. והם הוסיפו עוד חברות סיניות לרשימה השחורה של הסחר. כל זה בזמן שאמור היה להיות שקט מבחינה מסחרית.
הפרה של ההסכם
הסינים ראו במהלכים של טראמפ הפרה של ההסכם. פנג צ'וצ'נג, שותף מייסד בחברת המחקר הוטונג בבייג'ין, הסביר שמנקודת המבט של שי ג'ינפינג, המהלכים האמריקאיים האלה היו לא רק הסלמה מהותית,
אלא גם אישור נוסף לכך שאי אפשר לסמוך על ממשל טראמפ. אחרי הפגישה במדריד בחודש שעבר, שתי המדינות היו אמורות להימנע מהסלמה לקראת הפגישה של טראמפ ושי בסוף אוקטובר. אבל זה לא קרה.
ביום רביעי בלילה, משרד המסחר הסיני השיק מערכת פיקוח חדשה ורחבה על ייצוא של חומרי גלם נדירים וחומרים קריטיים אחרים שמפעלי הטכנולוגיה והביטחון האמריקאים תלויים בהם לחלוטין. החדשות האלה יצרו זעזוע בקרב התעשיות הספציפיות שנפגעו, אבל השווקים עדיין לא הגיבו אז. ביום שישי, טראמפ פרסם פוסט של כמעט 500 מילים ב-Truth Social שבו איים על "עלייה מסיבית" במכסים על סחורות מסין. המהלך הזה שלח את המדדים האמריקאיים לנפילה חופשית. כמה שעות מאוחר יותר, טראמפ הבהיר: מכס נוסף של 100% על סין החל מה-1 בנובמבר. הוא גם הודיע על תוכניות לפיקוח על ייצוא תוכנות אמריקאיות שקריטיות לסין.
- אסטרהזנקה מוזילה מחירים בארה"ב - והמניה דווקא עולה
- פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכסים האלה, יחד עם הקיימים, מאיימים להביא את שתי המדינות למה ששני הצדדים הזהירו ממנו מוקדם יותר השנה: ניתוק כלכלי מוחלט. זה מקום שאף אחד לא רצה להגיע אליו. אבל הנה, הם שוב שם. הסינים הבינו שטראמפ עובד לפי נוסחה: מכסים גבוהים, איומים דרמטיים ברשתות החברתיות, ואז הסכם אישי מהיר שהוא יכול להציג כניצחון אישי. זה עבד בסבב הראשון של הנשיאות שלו, כשסין חתמה על הסכם "שלב ראשון" שכלל ויתורים משמעותיים מהצד הסיני. אבל הימים ההם נגמרו.