מדוע טראמפ צריך את גרינלנד ומדוע זה קשור להתחממות הגלובלית?
מאבק השליטה על גרינלנד בין ארה"ב לדנמרק ממחיש את החשיבות הגוברת של האזור הארקטי בעקבות ההתחממות הגלובלית; מדוע טראמפ מוכן לשקול צעדים קיצוניים, וכיצד תעלת פנמה, סין, ורוסיה נכנסות למשחק הגיאופוליטי הזה?
הצורך בשליטה בתעלת פנמה מובנת - אם תתפתח מלחמה בין סין לטייוואן, הצי האמריקני יהיה זקוק להעברת אוניות וציוד מהחוף המזרחי של ארה"ב.
אסור שתעלת פנמה תחסם בידי הסינים. איך זה יכול בכלל לקרות? חלק מהתעלה מצוי בבנייה או מתופעל בידי חברות סיניות שפנמה התקשרה עימן, כך שהכול יכול להיות...
הצורך בשליטה צבאית בגרינלנד פחות ברור. קיימת אמנם חשיבות לא מבוטלת למכרות המינרלים
הנדירים שנמצאו שם עבור תעשיית השבבים של המערב, מינרלים שרובם מצויים כיום במכרות בסין. גם לפוטנציאל לגילוי נפט יש חשיבות. אך מסתבר, באופן מפתיע, שהצורך בשליטה צבאית קשורה בעיקר למה שקרה בעקבות ההתחממות הגלובלית.
לפני שנצלול להבנת
המצב הגיאו-אסטרטגי במקום הקר והמרוחק הזה, ראוי לציין בתחילת הדברים שטראמפ כמנהיג העולם המערבי החדש/ישן מתחיל לשחק שחמט מול ציר הרשע הסיני/רוסי ולא כפי שהדמוקרטים בראשות ביידן שיחקו מולם עד כה - בדמקה.
- מטא תקים מרכז נתונים ב-50 מיליארד דולר
- לאחר עסקת אינטל: טראמפ רוצה נתח גם מלוקהיד מרטין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיזור הסיני
גרינלנד בעלת 57 אלף התושבים היא האי הגדול בעולם ומקום שומם וקר מאין כמותו. היא גם "המדינה" הכי פחות צפופה בעולם. אלא שאין מדובר במדינה עצמאית אלא שטח השייך היסטורית לדנמרק, שטח שקיבל ב-1979 ממשל עצמי ויש לו אפילו "ראש ממשלה".ראש ממשלת גרינלנד קפץ לסין ב-2017 בחפשו אחר מממנים להקמת שדה תעופה חדש. הסינים הסכימו בתנאי שגם יבנו את השדה. ארה"ב טרפדה ממש ברגע האחרון את המהלך וגרמה לדנמרק לממן את השדה. הסינים לא ויתרו וניסו לאחר מכן לרכוש מכרה מינרלים נדירים
שהתגלה, אך האמריקנים מיהרו ורכשו את המכרה הזה. הסינים המשיכו והתמודדו על זיכיונות לחיפושי נפט כמו גם העבירו הצעות חדשות שהוגשו לפרויקטי תשתית ובנייה עבור תושבי האי.
מדוע שהסינים ינסו לתפוס אחיזה בגרינלנד שכה רחוקה מהם גיאוגרפית? הכל חלק ממשחק השחמט העולמי. התחממות האקלים גרמה להפשרה אדירה של אוקיינוס הקרח הצפוני שהובילה לפתיחת נתיב שיט ימי בין סין לאירופה, נתיב שמקצר בעונת הקיץ את מסלול היצוא הסיני לעומת הנתיב שעובר דרך תעלת סואץ. בתמונה הבאה ניתן לראות את נסיגת הקרח האדירה בין ספטמבר 1985 לספטמבר 2022 (מוגש כחומר למחשבה למי שעדיין מאמין שההתחממות הגלובלית אינה קיימת או זניחה).
- אנבידיה שוב עקפה את הציפיות – השוק ציפה ליותר
- פגישת ספטמבר של הפד: הפחתת ריבית כמעט בטוחה – אך ההמשך לא ברור
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
מדובר בנתיב העולה מסין צפונה, סובב צפונית לסיביר ומגיע דרך אוקיינוס הקרח הצמוד לגרינלנד עד לאוקיינוס האטלנטי ומשם למדינות אירופה. נתיב זה הפך לחשוב מאד לסינים מבחינה מסחרית ושליטה אמריקנית בגרינלנד תאיים עליו.
מה בנוגע לרוסיה?
מייק וולץ, הבחירה של טראמפ לתפקיד היועץ לביטחון לאומי, סיפק על כך פרטים בריאיון לפוקס ניוז. לדבריו, המטרה היא לא רק גרינלנד, אלא האזור הארקטי בכללותו. "יש את רוסיה שמנסה להפוך למלכת האזור הארקטי עם יותר מ-60 שוברות קרח, חלקן מונעות
בכוח גרעיני בעוד לארה"ב יש שתיים..." אמר.
הצבא האמריקני מחזיק בגרינלנד נוכחות צבאית מאז מלה"ע השנייה. החשיבות הרבה של האי הגיעה לשיאה בתקופת המלחמה הקרה, כאשר ארה"ב בנתה שם שורה של חיישני מכ"מ רגישים שהיו אמורים להתריע מפני מתקפת
טילים בליסטיים/גרעיניים מצדה של ברה"מ. מבחינת רוסיה, המרחק הקצר ביותר לחוף המזרחי של ארה"ב עובר מעל גרינלנד וקנדה ולכן מכ"מים אלו נותרו על כנם גם לאחר נפילת ברה"מ וכיום לאור המצב הם חשובים לאמריקנים (שוב) לא פחות מבעבר.
דנמרק התנגדה אך כעת שוקלת מחדש
כאמור טראמפ לא פסל כיבוש צבאי אמריקני...! או לחילופין לחץ כלכלי מאסיבי על דנמרק עד שתיכנע...
ההצהרות הראשוניות מדנמרק היו שגרינלנד היא חלק בלתי נפרד מהם אך בהמשך שינו את הטון ואמרו שהכול תלוי ברצונם של תושבי
המקום. במסיבת עיתונאים משותפת של מדה פרדריקסן ראשת ממשלת דנמרק, עם בואורופ אגדה, ראש ממשלת גרינלנד, האחרון הביע דעה פשרנית ואמר כי תושבי האזור אינם מעוניינים להיות אמריקנים אך עם זאת, הוא מבין את התעניינותו של טראמפ באי בשל מיקומו האסטרטגי והביע נכונות להגביר
את שיתוף הפעולה עם וושינגטון. אגדה הוסיף שגרינלנד היא חלק מצפון אמריקה ו"מקום שהאמריקנים רואים כחלק מעולמם" והוא פתוח לדיונים על "מה שמאחד בינינו". יצוין כי אגדה קורא לעצמאות גרינלנד ומציג את דנמרק ככוח קולוניאלי, בטענה שלא תמיד נהגה כראוי בתושבי האזור האינואיטים
(אסקימואים).
הדנים מצידם, כדי להראות שהם מבינים את גודל ודחיפות השעה, הציעו לרכוש שתי ספינות חדשות לביצוע משימות פיקוח בארקטי ולהגביר את סיורי המזחלות רתומות הכלבים, במטרה לחזק את נוכחותם הצבאית באי. ממשלת דנמרק אף הציעה לשדרג את
שדה התעופה קנגרלוסואק, בסיס צבאי אמריקאי לשעבר במערב גרינלנד, כדי שיוכל לקלוט מטוסי קרב מדגםF-35 . דנמרק כבר הקצתה 400 מיליון דולר לפריסת כטב"מים ארוכי טווח באזור הארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי.
איך זה יגמר?
יתכן ובמקום
איומים ששירתו אותו היטב עד כה, טראמפ יהיה מתוחכם יותר ויציע לתושבי גרינלנד להפוך לחלק מארה"ב, כמו פורטו-ריקו. יתכן ולרוב הגרינלנדים זה יראה קורץ מספיק.
לחילופין, פשרה לפיה גרינלנד תמכור או תחכיר חלק מסוים מהאי לארה"ב יכולה לבוא
בחשבון. אפשרות שלישית היא פשרה פרקטית בה יינתן אור ירוק לצבא האמריקני להיכנס ולבנות ככל העולה על רוחו, ועדיין בלא הסכם פורמלי מחייב.
בכל מקרה שי בסין ופוטין ברוסיה עוקבים בעיון מוטרד אחר רעיונותיו של הנשיא שתיכף יושבע.
- 1.הרסו את כדור הארץ מזג האוויר משתגע בכל העולם (ל"ת)יואל 13/01/2025 09:29הגב לתגובה זו

לקראת דוחות אנבידיה - אלו הנתונים שיזיזו את המניה
הציפיות לרווח של 1.01 דולר למניה על הכנסות של 46.1 מיליארד דולר, מכפילים של 38 ו־28 לשנים הקרובות, תלות של 40% מההכנסות בארבע ענקיות וחשיפה לשוק הסיני – כל אלה מציבים את אנבידיה במבחן שישפיע על וול סטריט כולה
ביום רביעי בלילה, אחרי סגירת המסחר בוול סטריט, תפרסם אנבידיה NVIDIA Corp. -0.14% את דוחותיה לרבעון השני. עם שווי שוק של 4.4 טריליון דולר – כמעט שמינית ממדד S&P 500 – החברה הפכה למדד־על לכל מה שקשור למהפכת הבינה המלאכותית. עבור משקיעים רבים, המספרים שתציג יהיו חשובים לא פחות מהחלטות הריבית של הפדרל ריזרב.
מניית אנבידיה עלתה השנה בכ־34% וכמעט הכפילה את עצמה מאז אפריל. השוק התרגל לראות את המניה מטפסת, אבל השאלה היא אם קצב כזה יכול להימשך. בשוק האופציות מתמחרים תרחיש של טלטלה משמעותית: שווי החברה עלול לזוז בכ־260 מיליארד דולר לכאן או לכאן בעקבות פרסום התוצאות.
תחזיות הקונצנזוס מצפות לרווח של 1.01 דולר למניה על הכנסות של 46.1 מיליארד דולר. התחזיות הרחבות יותר מדברות על רווח שנתי של 4.54 דולר השנה ו־6.42 דולר בשנה הבאה. מול המספרים האופטימיים עומדים מכפילים כמעט חסרי תקדים: 38 על רווחי 2026 ו־28 על רווחי 2027. במילים פשוטות – המניה מתומחרת לשלמות, וכל פספוס קטן עלול לעלות ביוקר.
אל תתמקדו רק באנבידיה
כריס מרפי, אסטרטג מסוסקוהנה, מזהיר שההתמקדות לא צריכה להיות רק במניה עצמה אלא גם בגלים שהיא יוצרת מסביב. לדבריו, "ההדים שאנבידיה שולחת לשוק מעניינים לא פחות מהתנועה במניה עצמה."
- אלביט זינקה ב-7%, אנבידיה עלתה ב-1%; הנאסד״ק עלה ב-0.4%
- 24 שעות לפני התוצאות: המתחרה הקטנה של אנבידיה - מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשרים של החברה עם ענקיות הטכנולוגיה מחזקים את התחושה הזו. כ־40% מהכנסות אנבידיה מגיעים מארבע חברות: מיקרוסופט, אמזון, מטא ואלפאבית. הן עצמן מהוות 34% ממדד S&P 500. התלות ההדדית יוצרת מצב שבו חולשה אצל אחת משפיעה מיידית על השנייה.

אנבידיה שוב עקפה את הציפיות – השוק ציפה ליותר
ענקית השבבים רשמה ברבעון השני רווח מתואם של 1.05 דולר למניה והכנסות של 46.7 מיליארד דולר, אך הכנסות חטיבת מרכזי הנתונים פספסו במעט את תחזיות האנליסטים והמניה נפלה ביותר מ-3% במסחר המאוחר
אנבידיה NVIDIA Corp. -0.14% הוכיחה שוב שהיא מכונת רווחים, אבל השוק כבר התרגל לביצועים יוצאי דופן. החברה פרסמה תוצאות לרבעון השני שעלו על התחזיות הן בהכנסות והן ברווח למניה, אולם להכות את הציפיות זה כבר לא מספיק והמניה ירדה יותר מ-3% במסחר המאוחר.
התוצאות המרכזיות היו חזקות: רווח מתואם של 1.05 דולר למניה על הכנסות של 46.7 מיליארד דולר, לעומת ציפיות לרווח של 1.01 דולר והכנסות של 46.2 מיליארד דולר. לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מדובר בקפיצה מרווח של 0.68 דולר למניה והכנסות של 30 מיליארד דולר.
הכנסות תחום מרכזי הנתונים – הלב של אנבידיה – הסתכם ב־41.1 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות של 41.2 מיליארד דולר. פער קטן, אך בחברה ששווה 4 טריליון דולר, גם סטייה כזו יכולה לגרום לירידה במניה.
החברה הודיעה על תוכנית נוספת לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 60 מיליארד דולר – מהלך שמעיד על הביטחון של ההנהלה בעתיד החברה. בנוסף, התחזית לרבעון השלישי עומדת על הכנסות של 54 מיליארד דולר (עם סטייה של 2%), מעל הציפיות של 53.4 מיליארד דולר.
- ישרס: ה-NOI עלה בכ-1% ל-119 מ' שקל; AFFO הסתכם ב-89 מ' שקל
- טיב טעם: רבעון שיא עם עלייה ברווח הנקי ל-24.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודה מעניינת בדו"ח היא שההכנסות אינן כוללות מכירות שבבי H20 לשוק הסיני – שוק שהפך למקור מחלוקת פוליטית מרכזית. זהו סימן לכך שאנבידיה עדיין מתמודדת עם מורכבויות גיאופוליטיות שעשויות להשפיע על ביצועיה העתידיים. הנשיא טראמפ ביטל את האיסור על מכירת שבבים לסין שהוטל באפריל, אך במקביל דרש "עמלה" של 15% מהכנסות אנבידיה מהשוק הסיני. בנוסף, טראמפ מאיים להטיל מכס של 100% על יבוא שבבים לארה"ב אם החברות לא יעברו לייצור מקומי – אם כי אנבידיה צפויה להיות פטורה מהמכס.