גרינלנד
צילום: Visit Greenland Unsplash

מדוע טראמפ צריך את גרינלנד ומדוע זה קשור להתחממות הגלובלית?

מאבק השליטה על גרינלנד בין ארה"ב לדנמרק ממחיש את החשיבות הגוברת של האזור הארקטי בעקבות ההתחממות הגלובלית; מדוע טראמפ מוכן לשקול צעדים קיצוניים, וכיצד תעלת פנמה, סין, ורוסיה נכנסות למשחק הגיאופוליטי הזה?

ד"ר אדם רויטר | (1)
כשצוללים לעומקן של ההכרזות המפתיעות האחרונות של הנשיא המיועד דונלד טראמפ, המוציא שלל הכרזות עוד טרם התמנותו, בולטות ביניהן הצורך של ארה"ב בשליטה בתעלת פנמה ובשליטה בגרינלנד. בנוגע לאחרונה, טראמפ הדהים את שומעיו כאשר ציין שישקול לקחת אותה בלחץ כלכלי או אפילו בכוח צבאי... וכי שליטתה של ארה"ב בגרינלנד היא "צורך מוחלט" והשליטה באי חיונית לביטחון הלאומי האמריקני.


הצורך בשליטה בתעלת פנמה מובנת - אם תתפתח מלחמה בין סין לטייוואן, הצי האמריקני יהיה זקוק להעברת אוניות וציוד מהחוף המזרחי של ארה"ב. אסור שתעלת פנמה תחסם בידי הסינים. איך זה יכול בכלל לקרות? חלק מהתעלה מצוי בבנייה או מתופעל בידי חברות סיניות שפנמה התקשרה עימן, כך שהכול יכול להיות...


הצורך בשליטה צבאית בגרינלנד פחות ברור. קיימת אמנם חשיבות לא מבוטלת למכרות המינרלים הנדירים שנמצאו שם עבור תעשיית השבבים של המערב, מינרלים שרובם מצויים כיום במכרות בסין. גם לפוטנציאל לגילוי נפט יש חשיבות. אך מסתבר, באופן מפתיע, שהצורך בשליטה צבאית קשורה בעיקר למה שקרה בעקבות ההתחממות הגלובלית.


לפני שנצלול להבנת המצב הגיאו-אסטרטגי במקום הקר והמרוחק הזה, ראוי לציין בתחילת הדברים שטראמפ כמנהיג העולם המערבי החדש/ישן מתחיל לשחק שחמט מול ציר הרשע הסיני/רוסי ולא כפי שהדמוקרטים בראשות ביידן שיחקו מולם עד כה - בדמקה.


החיזור הסיני

גרינלנד בעלת 57 אלף התושבים היא האי הגדול בעולם ומקום שומם וקר מאין כמותו. היא גם "המדינה" הכי פחות צפופה בעולם. אלא שאין מדובר במדינה עצמאית אלא שטח השייך היסטורית לדנמרק, שטח שקיבל ב-1979 ממשל עצמי ויש לו אפילו "ראש ממשלה".


ראש ממשלת גרינלנד קפץ לסין ב-2017 בחפשו אחר מממנים להקמת שדה תעופה חדש. הסינים הסכימו בתנאי שגם יבנו את השדה. ארה"ב טרפדה ממש ברגע האחרון את המהלך וגרמה לדנמרק לממן את השדה. הסינים לא ויתרו וניסו לאחר מכן לרכוש מכרה מינרלים נדירים שהתגלה, אך האמריקנים מיהרו ורכשו את המכרה הזה. הסינים המשיכו והתמודדו על זיכיונות לחיפושי נפט כמו גם העבירו הצעות חדשות שהוגשו לפרויקטי תשתית ובנייה עבור תושבי האי.


מדוע שהסינים ינסו לתפוס אחיזה בגרינלנד שכה רחוקה מהם גיאוגרפית? הכל חלק ממשחק השחמט העולמי. התחממות האקלים גרמה להפשרה אדירה של אוקיינוס הקרח הצפוני שהובילה לפתיחת נתיב שיט ימי בין סין לאירופה, נתיב שמקצר בעונת הקיץ את מסלול היצוא הסיני לעומת הנתיב שעובר דרך תעלת סואץ. בתמונה הבאה ניתן לראות את נסיגת הקרח האדירה בין ספטמבר 1985 לספטמבר 2022 (מוגש כחומר למחשבה למי שעדיין מאמין שההתחממות הגלובלית אינה קיימת או זניחה).

קיראו עוד ב"גלובל"


מדובר בנתיב העולה מסין צפונה, סובב צפונית לסיביר ומגיע דרך אוקיינוס הקרח הצמוד לגרינלנד עד לאוקיינוס האטלנטי ומשם למדינות אירופה. נתיב זה הפך לחשוב מאד לסינים מבחינה מסחרית ושליטה אמריקנית בגרינלנד תאיים עליו.


מה בנוגע לרוסיה?

מייק וולץ, הבחירה של טראמפ לתפקיד היועץ לביטחון לאומי, סיפק על כך פרטים בריאיון לפוקס ניוז. לדבריו, המטרה היא לא רק גרינלנד, אלא האזור הארקטי בכללותו. "יש את רוסיה שמנסה להפוך למלכת האזור הארקטי עם יותר מ-60 שוברות קרח, חלקן מונעות בכוח גרעיני בעוד לארה"ב יש שתיים..." אמר.


הצבא האמריקני מחזיק בגרינלנד נוכחות צבאית מאז מלה"ע השנייה. החשיבות הרבה של האי הגיעה לשיאה בתקופת המלחמה הקרה, כאשר ארה"ב בנתה שם שורה של חיישני מכ"מ רגישים שהיו אמורים להתריע מפני מתקפת טילים בליסטיים/גרעיניים מצדה של ברה"מ. מבחינת רוסיה, המרחק הקצר ביותר לחוף המזרחי של ארה"ב עובר מעל גרינלנד וקנדה ולכן מכ"מים אלו נותרו על כנם גם לאחר נפילת ברה"מ וכיום לאור המצב הם חשובים לאמריקנים (שוב) לא פחות מבעבר.


דנמרק התנגדה אך כעת שוקלת מחדש

כאמור טראמפ לא פסל כיבוש צבאי אמריקני...! או לחילופין לחץ כלכלי מאסיבי על דנמרק עד שתיכנע...


ההצהרות הראשוניות מדנמרק היו שגרינלנד היא חלק בלתי נפרד מהם אך בהמשך שינו את הטון ואמרו שהכול תלוי ברצונם של תושבי המקום. במסיבת עיתונאים משותפת של מדה פרדריקסן ראשת ממשלת דנמרק, עם בואורופ אגדה, ראש ממשלת גרינלנד, האחרון הביע דעה פשרנית ואמר כי תושבי האזור אינם מעוניינים להיות אמריקנים אך עם זאת, הוא מבין את התעניינותו של טראמפ באי בשל מיקומו האסטרטגי והביע נכונות להגביר את שיתוף הפעולה עם וושינגטון. אגדה הוסיף שגרינלנד היא חלק מצפון אמריקה ו"מקום שהאמריקנים רואים כחלק מעולמם" והוא פתוח לדיונים על "מה שמאחד בינינו". יצוין כי אגדה קורא לעצמאות גרינלנד ומציג את דנמרק ככוח קולוניאלי, בטענה שלא תמיד נהגה כראוי בתושבי האזור האינואיטים (אסקימואים).


הדנים מצידם, כדי להראות שהם מבינים את גודל ודחיפות השעה, הציעו לרכוש שתי ספינות חדשות לביצוע משימות פיקוח בארקטי ולהגביר את סיורי המזחלות רתומות הכלבים, במטרה לחזק את נוכחותם הצבאית באי. ממשלת דנמרק אף הציעה לשדרג את שדה התעופה קנגרלוסואק, בסיס צבאי אמריקאי לשעבר במערב גרינלנד, כדי שיוכל לקלוט מטוסי קרב מדגםF-35 . דנמרק כבר הקצתה 400 מיליון דולר לפריסת כטב"מים ארוכי טווח באזור הארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי.


איך זה יגמר?

יתכן ובמקום איומים ששירתו אותו היטב עד כה, טראמפ יהיה מתוחכם יותר ויציע לתושבי גרינלנד להפוך לחלק מארה"ב, כמו פורטו-ריקו. יתכן ולרוב הגרינלנדים זה יראה קורץ מספיק.


לחילופין, פשרה לפיה גרינלנד תמכור או תחכיר חלק מסוים מהאי לארה"ב יכולה לבוא בחשבון. אפשרות שלישית היא פשרה פרקטית בה יינתן אור ירוק לצבא האמריקני להיכנס ולבנות ככל העולה על רוחו, ועדיין בלא הסכם פורמלי מחייב.


בכל מקרה שי בסין ופוטין ברוסיה עוקבים בעיון מוטרד אחר רעיונותיו של הנשיא שתיכף יושבע.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הרסו את כדור הארץ מזג האוויר משתגע בכל העולם (ל"ת)
    יואל 13/01/2025 09:29
    הגב לתגובה זו
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)

מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל

שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע? 

עמית בר |

הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה. 

המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם. 

עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.

ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית

פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.

במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.