ההוצאה לפרסום ב-2004 עלתה ב-5.1% ל-784 מ' ד'
ההוצאה לפרסום בשנת 2004 עלתה ב-5.1% ל-784 מיליון דולר. כך עולה מנתונים שהציגו איגוד המפרסמים ויפעת בקרת פרסום בכנס השיווק והמדיה 2005 שנערך היום במלון דיויד אינטרקונטיננטל. שלושת המפרסמים הגדולים של השנה היו שטראוס עלית, פרוקטר אנד גמבל וסלקום.
מנכ"ל איגוד המפרסמים, עו"ד תלמה בירו מסרה, כי ההוצאות לפרסום בשנה החולפת מחקו למעשה את הירידה המשמעותית בפרסום שהתרחשה בשנת המיתון הכבד של 2003. בולטת במיוחד העליה העקבית בחלקה היחסי של הטלוויזיה לעומת הירידה העקבית בחלקה היחסי של העיתונות.
מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, נתי יעקובי מוסר, כי החיבור של שטראוס ועלית יצר לראשונה בישראל מגה מפרסם המוביל את טבלת המפרסמים בפער גדול על פני כל השאר. תת ענף תקשורת סלולרית ממשיך להוות ראש חץ פרסומי גם השנה.
העליה של הוצאות הפרסום במשק הישראלי בשנת 2004 משקפת את התאוששות המשק מן המיתון העמוק בו היה שרוי בשנים האחרונות ואת תחילתה של צמיחה כלכלית. מגמת הירידה בהוצאות לפרסום אשר החלה כבר בשנת 2000 נעצרה בשנת 2004 ו"עוגת הפרסום" של 2004 מלמדת על גידול של 5.1% בהוצאות לפרסום לעומת 2003. ההוצאה לפרסום בשנה החולפת הסתכמה, כאמור, ב-784 מליון דולר לעומת 746 מליון דולר בשנת 2003.
סיכום הנתונים מצביע על התאוששות ענף הפרסום ועל צמיחה וגידול בהוצאות המפרסמים. מבין הנתונים בולט הגידול בטלוויזיה, ובעיקר במדיה האלקטרונית – באינטרנט. כמו כן מסתמנת התאוששות בפרסום החוצות. לעומתם קטנו הוצאות המפרסמים על פרסום ברדיו הארצי ונשארו ללא שינוי בעיתונות.
עוד צויין בכנס, כי בולטת הסטגנציה בהוצאה לפרסום בעיתונות. חלקה של המדיה, עדיין הגדולה ביותר בעוגת הפרסום, אך הוא ממשיך להצטמק בעקביות זו השנה השלישית ברציפות: מ-56% ב-2002, ל-53% ב-2003 ולכדי 50% בשנה החולפת.
סך כל ההוצאות לפרסום בעיתונות עומד בשנת 2004 על 394 מיליון דולר לעומת 393 מליון ב-2003. לעומת הקיבעון בעיתונות היומית, המהווה 87% מסך כל המדיה העיתונאית, נרשם גידול של 2% בפרסום בשבועונים ובירחונים. ההוצאה לפרסום בשבועונים ובירחונים עמדה בשנת 2004 על 52 מליון לעומת 51 בשנה החולפת. חשוב לציין, כי חלקה היחסי של העיתונות בישראל,למרות הצטמקותו, עדיין גבוה מהמקובל בעולם, שם הוא מגיע לממוצע של 44% בלבד.
והמדיה הטלוויזיונית המשיכה, כאמור, את מגמת הגידול שלה והיא רושמת בשנת 2004 עליה מרשימה של 10%. חלקה היחסי של הטלוויזיה עולה אף הוא בעקביות והיא מהווה בשנת 2004 35% מסך כל עוגת הפרסום לעומת 33% ב-2003 ו-30% ב-2002.
על פי אומדני איגוד המפרסמים ויפעת, הסתכמה ההוצאה לפרסום בטלוויזיה בשנת 2004 ב-274 מליון דולר לעומת 248 מיליון דולר בשנת 2003. המפרסמים הגדילו השנה ב-8% את התקציבים שהופנו לפרסום בערוץ 2 וב-22% את התקציבים שהופנו לערוץ 10. גם בערוצים האחרים - ערוץ 9, ערוץ 24, ערוץ 1, הטלוויזיה החינוכית ואחרים - נרשם גידול ובשיעור של 14%.
באיגוד המפרסמים וביפעת מסבירים, כי העלייה המרשימה בהפניית תקציבי הפרסום לטלוויזיה המסחרית מתבססת בעיקר על רייטינג ממוצע גבוה יחסית, על מגוון תכניות רחב המוצע למפרסמים, על כניסתם למדיה של מפרסמים חדשים בסדרי גודל בינוני ואף קטן, ועל מחקרי שוק רבים המלמדים על אפקטיביות הטלוויזיה בישראל. מניתוח נתונים אלה, אף עולה בבירור כי ריבוי הערוצים המסחריים, בצד העובדה שהיטיבו עם המפרסמים,היטיבו לא פחות גם עם המדיה עצמה.
לעומת הגידול בעיתונות ובטלוויזיה, ירד סך ההוצאות לפרסום ברדיו ב-4%: מ-53 מליון דולר בשנת 2003 ל-51 מליון דולר ב-2004. בתוך המדיה הרדיופונית קטן חלקו של הרדיו הארצי ב-9%. מ-34 מליון דולר ל-31 מליון בשנה החולפת. את הירידה ניתן לייחס לתחרות הקשה מול הרדיו האזורי הפונה בעיקר לקהל יעד חשוב למפרסמים: קהל הצעירים. ואכן, לעומת הירידה ברדיו הארצי נרשם גידול של כ-5% ברדיו האזורי והוצאות הפרסום בו עלו מ-19 מליון ב-2003 ל-20 מליון ב-2004. אין שינוי בחלקו היחסי של הרדיו בעוגת הפרסום. גם בשנה החולפת כמו בשנתיים שקדמו לה מהווה המדיה הרדיופונית 7% מעוגת הפרסום השנתית.
בפרסום החוצות, מסתמן תהליך הבראה בענף שעבר משבר חריף בשנת 2003. שטחי הפרסום גדלו בשנה החולפת וסך כל ההוצאות לפרסום עמדו בשנת 2004 על 33 מליון דולר לעומת 31 מליון בשנת 2003 - גידול של 6%. גידול בשטחי הפרסום כמו גם המודל החדש לתכנון מדיה בענף שילוט החוצות מהווים אף הם בסיס להנחה כי הענף ימשיך להתאושש גם בשנת 2005.
ולבסוף, גם בשנת 2004 ממשיך האינטרנט לרשום את הגידול המשמעותי ביותר: 73%. ההוצאות לפרסום בשנת 2004 הסתכמו ב-26 מליון דולר לעומת 15 מליון ב-2003 ולעומת 10 מליון בלבד ב-2002. חלקה של מדיה זו הרושמת גידול זו השנה הרביעית ברציפות הינו 3% מסך כל עוגת הפרסום לשנת 2004.

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
מנכ"ל החברה, משה קמחי. קרדיט: ענבל מרמריצעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
הצעד הרגולטורי החדש מהווה הבעת אמון נוספת של מרשות ניירות ערך בחברת הפינטק נימה, שכבר קיבלה קוד זיהוי 21 מבנק ישראל. מנכ"ל נימה, משה קמחי: "אנו שמחים על האפשרות להרחיב את סל השירותים הפיננסיים ללקוחותינו, ולספק גישה לשירותים פיננסים הוגנים לכל אדם"
הרשות לניירות ערך העניקה אתמול לחברת נימה רישיון חברת תשלומים המאפשר לה להנגיש ללקוחותיה חשבונות לקבלת משכורות, פיקדונות וגמלאות. נימה הינה חברת הפינטק הישראלית הראשונה שמקבלת אישור זה. הרישיון ניתן לחברה כחצי שנה לאחר הגשת הבקשה, ובעקבות אישור התיקון
לחוק להגנת השכר משנת 2024, אשר מאפשר למעסיק להפקיד את שכר העובדים שלו לחברות תשלומים שאינן בנקים מסחריים או בנק הדואר.
חברת נימה הינה חברה טכנולוגית שמפעילה שני קווי מוצר: פלטפורמת תשלומים המספקת שירותים לבנקים ומוסדות פיננסים בארץ ובעולם, וחשבון דיגיטלי הפונה ללקוחות פרטיים. בעבר היו לבנק הפועלים ובנק דיסקונט החזקות בנימה, אך עקב התערבות של הרגולטור הם נאלצו למכור, וכיום החברה בשליטה כמעט בלעדית של צור שמיר צור -0.17% שמחזיקה בכ-87.6% בחברה.
נימה עברה כבר שני סבבי גיוס חיצוניים בשנים האחרונות: אחד לפי שווי של 200 מיליון שקל בשנת 2022 והשני לפי 180 מיליון שקל בשנת 2024, אז רכשה ביטוח ישיר השקעות פיננסיות את חלקם של הבנקים והמנהלים בחברה.
עם גידול מהיר בפעילות, ייתכן שנימה מתחבאת מתחת לרדאר של המשקיעים. נכון למאי 2025, ביצעה PWC הערכת שווי חיצונית, המייחסת לנימה שווי של כ-484 מיליון שקל המתבססת על צמיחה של עשרות אחוזים בשנה, עלייה במספר המשתמשים (שניתן להעריכו בעשרות אלפים) ויכולת
חדירה לשווקים גדולים, כגון אירופה ואסיה.
- ריבוי אפליקציות תשלומים - מה היתרונות והחסרונות של כל אחת?
- נימה גייסה 55 מ' ש' לפי שווי של 200 מ'; בנק הפועלים יחזיק בכ-20%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נימה מספקת מזה עשור פתרונות פיננסיים דיגיטליים ללקוחות פרטיים, ביניהם עובדים זרים ומעסיקים בישראל, ומעניקה להם גישה קלה, שקופה ומשתלמת לשירותים אלו. החברה הוקמה מתוך רצון לפשט ולהנגיש שירותים פיננסיים,
וכן על מנת לתת מענה מתאים לאנשים שלא קיבלו פתרון ראוי מהמערכת הבנקאית. כעת, בעקבות קבלת הרישיון, מורשה החברה, בין היתר, לקבל משכורות, פיקדונות וגמלאות, להנגיש כרטיסי חיוב ואמצעי תשלום מסוגים שונים ולהעביר תשלומים בין לקוחות פרטיים לבתי עסק. בנוסף, החברה תוכל
להעניק ללקוחותיה פיקדונות נושאי ריבית על הכספים המופקדים בחשבון.
