נמשכות הירידות בת"א: דיסקונט עוברת לעליה של 0.36%
בצהרי היום המסחר נמשכת המגמה השלילית בקרב מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. ברקע, ההסלמה הביטחונית ברצועת עזה, לצד פתיחה שלילית בעקבות פערי ארביטראז' מעורבים. בנוסף, מימושי רווחים במניות הבנקים מכבידים על הבורסה המקומית. היום ככל הנראה לא יוחלט על אישור מינויו של סטנלי פישר, כך העריך יושב ראש הוועדה למינויים בכירים - גבריאל בך.
תל אביב 25 יורד ב-1.2% לרמת 615.04 נקודות, מדד תל אביב 100 משיל 1.24% לרמת 641.04 נקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.83% לרמת 438.81 נקודות.
בצהרי היום לא מצליחות להתרומם מניות הבנקים. כהמשך ישיר לסוף השבוע הקודם, ממשיכים המימושים במניות הבנקים. הבוקר פורסם ב"הארץ" כי גופים שונים פנו לאוצר והביעו עניין ברכישת בנק דיסקונט. בין היתר, פנה למשרד גם מנכ"ל בנק המזרחי, אלי יונס. לדברי הארץ, יונס לא הציע מחיר, אך הבהיר כי במקרה של כישלון במכירת הבנק - "אנחנו פה". מקורות שונים טוענים, על פי העיתון היומי, כי גם איש העסקים, יצחק תשובה גילה התעניינות בבנק. מניות דיסקונט עולות ב-0.36%, מניות לאומי מאבדות כ-1.57%, מניות המזרחי עוברות לעליות קלות בנות 0.05%, ומניות הבינלאומי נופלות 0.51%.
מניות בנק הפועלים יורדות ב-2%. הבוקר העריכו בבנק כי הוא תשואתו על ההון תסתכם ב-2005 ב-14%. התחזית ל-2005 מסתמכת גם על הנחה, שתהליכי השיפור במשק יימשכו והצמיחה תהיה דומה ל-2004. בבנק מציינים כי "התחזיות אינן מבטאות את ההשפעה השלילית האפשרית במקרה של יישום המלצות ועדת בכר".
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, הודיעה בליל שישי, כי ה-FDA העניק אישור סופי ל-ANDA של החברה עבור זריקת הפלוקנזול (Fluconazole) במינון של 2 מ"ג/2 מ"ל באריזות של 200 ו-400 מ"ג. תאריך ההשקה טרם נקבע. ה-Fluconazole הינו הגרסה הגינרית לזריקת הדיפלוקן (Diflucan) של פייזר, המשמשת לטיפול בפטרת וגינלית. מכירות המוצר האתי והגרסאות הגינרית מגיעות לכ-167 מיליון דולר בשנה. מניות טבע יורדות ב-1.99%.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
