ב-90% מהמקרים עושר לא נשאר במשפחה שלושה דורות, מה חשב על כך שלמה המלך?

ג'ון רוקפלר נחשב לאיש העשיר בעולם בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ולאחד משני האנשים העשירים בהיסטוריה האנושית. הוא בנה את אימפריית הנפט סטנדרד אויל והפך אותה למונפול אימתני. העושר הזה עורר עליו נגדו זעם ציבורי וטענות על ניצול כוח מונופולי ודרדור מתחרים לעוני, מה שהיה אחד הגורמים למלחמה נגד המונופלים בארצות הברית של סוף המאה ה-19 ובסופו של דבר פורקה חברת הענק ל-34 חברות משנה. המהלך, אגב, הקפיץ את הונו האישי של המיליארדר פי 4. למדור פרשת השבוע הבן היורש, ג'ון רוקפלר ג'וניור, ואשתו אבי אלריך, פעלו להצלת מורשת האב ופנו לעיסוק פילנטרופי רחב היקף, יחד עם הרחבת עסקי המשפחה והכנת הדור הבא לניהול העסקים הענפים שלה. מאה שנה לאחר מכן עושרה של המשפחה לא ידוע אך קרוב לוודאי שהיא עדיין אחת המשפחות העשירות בעולם אם לא העשירה שבהן, עם נכסי נדל"ן רבים, והשקעות אין ספור. בין השאר מחזיקה החברה עדיין במניות חברות הנפט הגדולות, הייתה בין המשקיעים הראשונים באפל ובחברות טכנולוגיה רבות אחרות, והיא אף ממשיכה בפעילות פילנטרופית ענפה.   ברברה יוטון ירשה ביום הולדתה ה-21 בשנות ה-30 של המאה הקודמת סכום של 50 מיליון דולר, שווה ערך לכמיליארד דולר כיום. את סוף חייה היא בילתה כמעט ללא גרוש לאחר שהצליחה לבזבז את כל כספה בסדרה של 7 נישואין כושלים והתמכרות לקניות, בין השאר לחברים ומכרים. באופן דומה, האניגטון הרטפורד השני ירש כ-90 מיליון דולר כבר בגיל 11 בשנות ה-20 של המאה הקודמת. גם הוא מת כמעט בחוסר כל כעבור כמה עשורים עקב סדרת השקעות כושלות ו-4 נישואים וגירושים. קורנליוס ונדרבליט השאיר אחריו ירושה בשווי 100 מיליארד דולר (מתואם אינפלציה) לבני משפחתו בשנת 1877. במפגש משפחתי של צאצאיו 120 שנה מאוחר יותר נמצא שאיש מהם לא היה מיליונר. איזה סיפור יותר מאפיין את הדור השני לעושר? סיפורים מן הסוג של משפחת רוקפלר או כאלה של משפחת ונדרבליט? על פי מחקר שהתפרסם בשנת 2015 על ידי חברת וויליאמס גרופ וסיכם 20 שנה של מעקב אחר יותר מ-3000 משפחות עשירות, לרוע המזל סיפורים מן הסוג השני הם השכיחים יותר. 70% מהמשפחות העשירות מאבדות את עושרן בדור השני ו-90% מהם בדור השלישי. יחד עם זאת ישנם מחקרים אחרים עם נתונים סותרים. בנוסף, חשוב לזכור שמשפחות רבות לא מפרסמות את מצבן וקשה לסקור נתונים כאלה באופן סטטיסטי מדויק. העברת ההון הגדול בהיסטוריה של ארצות הברית צפויה בעשור הקרוב כקרוב ל-10 טריליון דולר יעברו לידי הדור השני של המייסדים, כך על פי מחקר של אוניברסיטת דיקינסון. האם היורשים החדשים ילכו בדרכה של משפחת רוקפלר ומשפחות אחרות כמו משפחת רוטשילד היהודית שהצליחו לשמר ואף להרחיב את העושר שיצרו המייסדים או שהם יפלו בסטטיסטיקה המודרנית של משמידי העושר כמו יוטון והרטפורד?   בשבתות במהלך החגים, כמו השבת הקרובה, בה חל חול המועד סוכות, עוצרים את סדר הקריאה הרגיל בפרשיות התורה וקוראים קריאות ייחודיות למועד. בקהילות רבות נהגו גם לקרוא בשבת זו, שבת חול המועד סוכות, את מגילת קהלת, שנכתבה על פי המסורת בידי שלמה המלך. במגילה, הנראית במבט ראשון קודרת, שלמה המלך מהביל את כל ענייני העולם ומחפש את המהות האמיתית של החיים. בין השאר מתאר שלמה את העושר המופלג שיצר:

למרות העושר הבלתי נתפס שלמה המלך מוטרד ולא מרוצה כלל מסיבות שונות. לאחר מספר תלונות על מה שהשיג וחוסר הסיפוק מכך, הוא מוסיף עוד טענה: "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש, שאניחנו לאדם שיהיה אחרי. ומי יודע החכם יהיה או סכל? וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש – גם זה הבל". פרש רש"י: "גם זה אחד מן ההבלים שנבראו בעולם, שהחכם יגע והכסיל יורשו". הרשב"ם, נכדו של רש"י, מפרש שהבן הסכל יפסיד את כל העושר עליו עמל אביו: "ומי יודע - על בני שיבוא אחרי, אם יהיה חכם וישלוט בכל עמלי, שיתקיים עושרי בידו , או סכל יהיה ויפול עמלי ועושרי מידו ליד אחרים. גם זה הבל - שאם הוא סכל יצא עמלי מידו, ונמצא שעל הבל עמלתי בו". כמה דורות אחר כך מפרש שד"ל (1800 - 1865): "ומי יודע, החכם יהיה או סכל, וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש – ואולי יהיה סכל, ויפסיד בימים מועטים את אשר עמלתי באסיפתו שנים רבות, והנה גם זה הבל". שלמה, אם כן, חושש מיורש סכל שיאבד את כל עמלו או ישתמש בו בצורה גרועה ועל מנת לעשות רע. בתרגום על הפסוק מוסיף המתרגם מילים שאינן קשורות לתרגום המילולי של הפסוק, ומדברות על בנו של שלמה, רחבעם, שגרם לחלוקת מלכות שלמה לשתי ממלכות שונות – מלכות יהודה ומלכות ישראל בעקבות הליכתו אחר עצת היועצים הצעירים שלו. כך מתורגם הפסוק (בתרגום חזרה לעברית): "ושנאתי את כל טרחתי תחת השמש בעולם הזה כיון שעזבתי אותו לרחבעם בני שבא אחרי, ובא רחבעם ועשה שיסובו ממני עשרת השבטים...".   כאנטיתזה למפעלו של שלמה במדרש מסופר על רבי מאיר "שהיה מרוויח שלוש סלעים בכל שבוע והיה אוכל ושותה באחד, מתכסה (קונה בגדים) באחד ומפרנס לחכמים (נותן צדקה) באחד. אמרו לו תלמידיו: רבי, לבניך מה יהיה? אמר להם, אם יהיו צדיקים, הלא כבר אמר דויד: ולא ראיתי צדיק נעזב וגו', ואם לאו, אניח את שלי לאויבי המקום?". רבי מאיר למד את לקחיו של שלמה והחליט שאין טעם להוריש לבניו רכוש כלל, שכן אם יהיו טובים ה' כבר ידאג להם, ואם יהיו רעים, מדוע שיתן להם נכסים בהם ישתמשו לרעה? וודאי שדרכו של רבי מאיר היא יוצאת דופן, ועל פי רוב אדם פועל ככל יכולתו על מנת שבנו אחריו יקבל את מיטב האמצעים שיאפשרו לו חיים מלאים וטובים מכל הבחינות, אולם החשש מהתרסקות עמלו של האב בידי בן לא יוצלח הוא ממשי. ספר קוהלת פותח שאלות רבות ולא תמיד מעניק להן תשובה ברורה, אולם בהמשך הפסוקים אולי טמון רמז כלשהו לפתרון: "וסבותי אני לייאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש, כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכישרון, ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו, גם זה הבל ורעה רבה". ניתן לומר ששורש הבעיה הוא שהיורש "לא עמל בו", באותו עושר שקיבל, ולכן שלמה חושש. יורשים בדור השני שחונכו "לעמול" ולהגיע בעצמם להישגים ולא לקבל הכל כמובן מאליו יהיו ראויים לקבל את הירושה מהאב שעמל עליה, ויצליחו להמשיך במפעל חייו. במחקר שנערך על ידי Money Magazine נמצא כי 75% מהמשפחות הללו הרגישו שהדור הבא לא מוכן מבחינה פיננסית להתמודד עם הירושה ו-64% דווחו כי לא חלקו כלל ידע עם ילדיהם בנוגע לניהול העסק. בנוסף, האתגרים שעומדים בפני הדור השני הם שונים, ולא מעט מהם נובעים מההורים עצמם. הוצאות ללא חשבון ובזבזנות מאפיינים את בני הדור השני. מחקר שנערך על ידי בנק מריל לינץ' מצא שמשפחות כאלה נוטות לאפשר בזבוז ללא דין וחשבון ליורשים מה שגורם להם לאבד את תחושת הערך של הכסף. על קצה המזלג ניתן לומר כי חינוך פיננסי הוא מצרך חיוני בכל שכבות האוכלוסיה, כולל בשכבות עשירות. חינוך לערכים, משמעת עצמית, והצבת גבולות הם הכרחיים גם, ואולי במיוחד, בדור השני לעושרש.