אביגדור ליברמן
צילום: יחצ

דיון סוער בוועדת הכלכלה על מצב העצמאים; ליברמן: פתרון עוד שבועים

בדיון בוועדת הכלכלה עלו טענות קשות על התנהלות הממשלה מול העצמאים. נציג העצמאים: "אני לא זוכר 40 שנה תקופה כל כך קשה. מנכלי"ת איגוד הנסיעות: החוזה בין המדינה לאזרחים לא קוים. אביר קרא: "המעסיקים שלי (העצמאים) נמצאים פה, הם צריכים להתבזות פעם אחר פעם. אנחנו נבוכים". ליברמן: "בתוך שבועיים נסכם על רשת בטחון לעצמאים" 

גיא טל |

דיון סוער התקיים היום (ג') בוועדת הכלכלה של הכנסת בדיון שיזם יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון בנוגע לפגיעה הקשה בעצמאים במהלך גל האומיקרון, כאשר משרד האוצר מסרב לאשר בשלב זה תוכנית פיצוי לעצמאים. בישיבה השתתפו גם שר האוצר אביגדור ליברמן, חברי כנסת ונציגי העצמאים. עוד עלה בדיון נושא הגזרות החדשות שמתכנן ליברמן על ציבור החרדים.

נציגי העצמאים מתחו בדיון ביקורת חריפה על הממשלה ועל הפקרתם אל מול גל האומיקרון, לטענתם. מנכ"ל איגוד האולמות וגני האירועים, אבירם אלון, אמר כי "ממארס 2020 אנחנו חווים משבר מאוד משמעותי. נכנסנו לגל החמישי חלשים ובלי חמצן. היומנים שלנו ריקים. אין גם אופק, אנשים לא מזמינים אירועים עסקיים". אלון האשים את מדיניות הממשלה בכך שנקטה בסגר בפועל אף שלא היתה הכרזה על סגר. "יש לנו הוצאות גבוהות. אנחנו ענף שלם – צלמים, תקליטנים, תאורנים, ואפילו מגדלי הפרחים לאירועים. בעלים של אולם אירועים שאומר לי: 'אני לא יכול לשים את שתי הבנות בגן, כי אין לי כסף'. מה אני אגיד לכזה אדם?".

גלית פלג, יו"ר אגודת מורי הדרך, טענה כי אף שהמדינה הקדישה תקציב של 25 מיליון שקל לסיוע להם, הכסף לא מגיע וקיימת אפליה מובנית בין מורי הדרך. "משרד התיירות לא מאפשר לנו כרגע לבצע את ההוראה", טענה. "עברנו מלחמות, עברנו אינתיפאדות, אבל תקופה כזו כמו קורונה לא הייתה".נציג העצמאים, גיא גולן הוסיף: "זו פגיעה קשה בעיקר של המסעדנים אבל גם של כלל העצמאים. אני לא זוכר 40 שנה תקופה כל כך קשה. המסעדות ריקות".

מנכ"לית איגוד סוכני הנסיעות, טלי לאופר, אמרה כי "בדצמבר ראש הממשלה קרא להימנע מנסיעות לחו"ל ולאחר מכן נסגרו השמים. משרדי הנסיעות קרסו ונסגרו – לא כי המצב קשה אלא רק כי המדינה החליטה שזה מה שצריך לעשות כדי להגן עליה. זה בסדר, אבל החוזה בין המדינה לאזרחים לא קוים. המדינה צריכה לפצות אזרחים ששילמו מיסים. לא קיבלנו כל סיוע. צרך לאמץ את מתווה צוק איתן למי שירדו לו הכנסות".

חברי הכנסת מהאופוזיציה לא טמנו ידיהם בצלחת והשתתפו בהתקפה על שר האוצר שישב בשקט רוב הדיון ולא הגיב להאשמות. חלקם הוצאו מהדיונים על ידי יושב ראש הוועדה מיכאל ביטון. 

על הפרק עלתה גם התוכנית של משרד האוצר להטיל גזרות נוספות על הציבור החרדי. "מה אשמים הילדים שהם צריכים לחיות חיי רעב? אתה מייצר ההסתה נגד אוכלוסיות שלמות כמיטב המסורת של שונאי ישראל. החרדים אשמים ביוקר המחיה?", אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) כשהוא רומז לאמירתו של שר האוצר שהחרדים הם האשמים ביוקר המחיה.

גם מצד הקואליציה נשמעה ביקורת על התנהלות הממשלה, שבחרה עד כה לא להציג תוכנית פיצוי לעצמאים. ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אמר כי "נעשו צעדים כלכליים חשובים", אבל הודה כי צריך סיוע מיידי. "המצב במקרו טוב, אבל יש אנשים בקצה, בדרך כלל עצמאים, שנפגעים וצריכים סיוע".

קיראו עוד ב"בארץ"

סגן השר אביר קארה, שרץ בבחירות על הטיקט של נציג העצמאים, הודה כי ההשתתפות בדיון הזה "לא נוחה לו" וכי הוא שרוי "במבוכה" לאור התנהלות הממשלה. עוד אמר קארה: "המעסיקים שלי נמצאים פה. הם צריכים לבוא להתבזות פעם אחר פעם. זה דבר חמור מאוד שאנחנו צריכים לדאוג שלא יקרה שוב. העברנו פה רפורמות אדירות. יחד עם זאת, הכל מתגמד לעומת המצוקה האמיתית של האנשים פה. אנחנו עוברים את הגבול והזמן האפשרי"

לבסוף הגיב ליברמן לטענות ואמר כי "בתוך שבועיים נסכם על רשת ביטחון לעצמאים. זה כנראה יהיה כרוך גם בשינויי חקיקה. אנחנו לא מתכוונים להפקיר אף אחד. כל אחד שיזדקק לסיוע – יקבל סיוע". שר האוצר הסביר כי ב-25 בפברואר, לאחר שיסתיים דיווח העסקים על הכנסות, תהיה ודאות לגבי המצב בינואר. "בהתאם לזה נפעל. יהיה לנו את כל הנתונים של הכנסות העצמאים ועל בסיס זה נגבש את הפתרון", אמר ליברמן.

לגבי הגזרות החדשות המתוכננות על המגזר החרדי אמר ליברמן: "אנחנו מאוד רוצים לעזור לחרדים בניגוד לח"כים מש"ס ויהדות התורה שרוצים לשמור אותם בעוני. אם הם לא ילמדו מתמטיקה, אנגלית ומחשבים הם לא יוכלו להתקדם בחיים".

עוד טען ליברמן כי מדיניות הממשלה היא זו שהביאה לגידול בהכנסות המדינה. "הגענו להישגים בזכות שינוי מדיניות מהקצה לקצה. הגדלנו את העוגה. אי אפשר כל הזמן לחלק אותו כסף", אמר.

ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), המכהן כיו"ר ועדת הכספים, נחלץ להגן על ליברמן: "אתם לא הייתם מקבלים החלטות בלי נתונים. אנחנו חייבים לקבל החלטות על בסיס נתונים כי זה כסף שלכם. לחלק כסף ואחרי זה לבקש להחזיר את הכסף - זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.