תשע"ב - מה אפשר לאחל לשנה החדשה בכלכלה העולמית?
לצערנו, מסתמן כי השנה העברית החדשה מתחילה ברגל שמאל. הכלכלה העולמית נכנסת למיתון, שוקי ההון בעולם צונחים וישראל נכנסת לבידוד שכמוהו לא חוותה משנות ה-70. עם פרוס השנה החדשה, זה הזמן לברכות ואיחולים:
נאחל שנה טובה בשוק ההון - נאחל לפתרון טוב, יסודי ומעמיק לחוב היווני בפרט ולבעיית החובות הלאומיים בכלל. פתרון אשר יאפשר לאירופה ולעולם כולו להמשיך הלאה גם אם המחיר לאזרחי יוון יהיה קשה מנשוא לשנים הקרובות. על יוון לשלם את מחיר ההוללות של השנים האחרונות בכדי שהעולם כולו ינצל.
נאחל שארה"ב תצליח לשכנע את המערכת הבנקאית לשחרר אשראי לחברות ולאזרחים על מנת לעודד צריכה. נאחל לרווחיות יציבה של החברות אך לא על חשבון הציבור. נאחל לאחראיות מצד בעלי ההון בישראל שידעו לשתף את הציבור גם בהצלחות ולא רק בכישלונות. נאחל לכותרות פחות גרנדיוזיות בעיתונות הכלכלית כך שלא יזרעו פאניקה בציבור מצד אחד או אופוריה לריק מצד שני.
נאחל שנה שקטה עם שכנינו - בעצרת האו"ם בשבוע שעבר ניתנו לוחות זמנים "קשוחים" לסיום הסכסוך הישראלי - פלסטיני. נאחל שההסדר ישרת את מדינת ישראל ועם ישראל שנים רבות קדימה ולא יהיה פתרון קצר טווח. נאחל לעמי ערב המקיפים אותנו שימשיכו בתהליך שהחלו בשנה שעברה, ויפעלו לשיפור איכות חייהם על חשבון המנהיגות השולטת. שיפנו מקום בלבם לאהבה וצמיחה על חשבון שנאה.
נאחל שנה של פריצות דרך - שנת תשע"ב צפויה להניב מספר הישגים פורצי דרך לישראל ולחברות ישראליות במגוון רחב של תחומים. בין ההישגים הנראים לעין, ניתן למנות את חברת פרוטליקס, אשר צפויה לקבל בפברואר אישור FDA לתרופת הגושה. דבר אשר יקרב את החברה בצעד משמעותי נוסף לכיוון פתרון תרופתי מבוסס תאים מהצומח ואשר עשוי להפוך את החברה למעצמה גנרית כלל עולמית.
תגליות נוספות בארץ בתחום הנפט והגז, בדגש על מים עמוקים. התקדמות בפיתוח של שדה תמר ותתבהר התמונה בנוגע לפיתוח מאגר לוויתן. נזכיר כי עפ"י עבודה של המכון הגיאולוגי של ארה"ב מאפריל 2010, בטווח המים העמוקים מול חופי ישראל, לבנון, סוריה וקפריסין ישנן עתודות גז בהיקף של כ-122 TCF וכן קיים פוטנציאל של מעל מיליארד חביות נפט.
נאחל שנה של החלטות נכונות - שנת תשע"ב מתחילה עם רוח גבית של המחאה החברתית על יוקר המחייה בישראל. נאחל שנה שבה הרגולטורים השונים יקבלו החלטות נבונות אשר יאזנו בצורה נכונה בין צרכי הציבור, הכלכלה והמדינה. נאחל למידתיות בהחלטות תוך הסתכלות על הטווח הארוך ולא לפעולות למען רווח פוליטי קצר טווח. נאחל שנבחרי הציבור יפעלו למען הציבור ולאו דווקא עפ"י רצונות הציבור, שלא ישפכו את התינוק עם המים.
ולסיום נאחל מכל הלב כי תהיה זו השנה בה יחזור הביתה גלעד שליט..
שנה טובה,
- 1.ואתם טיפשים גמורים 26/09/2011 10:50הגב לתגובה זואז תשקיעו בקרנות שלו ותמכרו ב 70% הפסד כמו באג" ח איסלנד , אחרי שהגאונים הללו הפילו ציבור שלם , או 50% הפסד בהלמן-אלדובי הזדמנויות , אחרי הגאונים האלה מצאו הזדמנות לזמבר אותנו .
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
