שנה טובה לצדק חברתי
רבות נכתב על נושא הצדק החברתי בחודשיים האחרונים, על מנהיגיו, פעולותיו והסחרור שהחל במחאה קטנה בפייסבוק וצמח להפגנות, מחאות ובעיקר ליציאה קצרה מהאדישות האופיינית לנו.
האם הכל הסתיים? האם נסתפק בהטיית תקציב לצד כזה או אחר? איך ממשיכים? ובעיקר, איך ממתגים את המשך המאבק?
התשובה נעוצה במהות ועטיפתו. המהות הינה הצבת מטרות. כל פלג (דפני ליף, סטודנטים, דרום, מרכז וכיו"ב) חייב לקבוע לעצמו מטרות. מטרות חופפות בין פלגים - הווה אומר מיזוג אפשרי. מטרות שונות - הווה אומר פילוג והחלשת המחאה.
מהמטרות, חייבים לעבור לעטיפה. והעטיפה היא מיתוג המאבק.
מאד קשה לשכפל את עטיפת המיתוג הקודמת, אך מעצם קיומה ברורה חשיבותה. העטיפה הקודמת הייתה כמובן "צדק חברתי" (בדיוק כמו "אביב העמים הערבי" בחודשים האחרונים, או "מחאת הקוטג'" שסימלה ועטפה את מחאת הצרכנות הצודקת וההוגנת).
"צדק חברתי" היווה עטיפה קליטה הממצה את מהות ומטרות ההתקוממות; בהקשר זה הוא היווה יותר מסלוגן - הוא עטף את המחאה, הפך אותה זמינה, ברורה וכזו המייצרת קשר רגשי בין המותג (המאבק) לצרכניו (הציבור) - בדיוק כפי שמיתוג אפקטיבי צריך להיות.
אבל ה"צדק החברתי" הסתיים, או ליתר דיוק החל להתפוגג מסיבות שונות קיפול המאהל (שהיווה חלק מהמיתוג ולא מהמהות), פילוג מנהיגי המחאה, הקמת ועדת טרכטנברג ונושאים גאו-פוליטיים המספקים חדשות מסעירות יותר בימים אלה.
שימוש חוזר במיתוג "הישן" עלול לייצר דווקא אנטגוניזם מפאת חוסר פעילויות המלוות אותו. מהאמור נובע הצורך במיתוג מחדש של המאבק.
מיתוג מחדש צריך להיות חיובי ולא אנטי - קרי, לא "אנחנו נגד ועדת טרכטנברג", אלא המשך אבולוציוני מנהיגותי ואולי אפילו פוליטי של הבוסריות במאבק האוהלים.
מיתוג מנהיגותי, כזה הנושא אופי של מפלגה, או אפילו העצמת דמות מרכזית במאבק, עשוי לאסוף את כל הקולות שצצו פה בחודשים האחרונים והחלו להתפזר ולמקדן בעשייה ניהולית.
יש לעצב ולנסח מיתוג מחדש הנוגע להובלה מתוך אחריות, מתוך חזון - מתוך מנהיגות. מיתוג שכזה עשוי להחזיר את האמון במאבק, להעלותו על סדר היום מחדש ובעיקר למקד את ראשי המאבק ואת הציבור ההולך אחריהם.
שנה טובה, שנה של מנהיגות הצדק החברתי.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי 0.28% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
