ספטמבר חודש קריטי: החשש הגדול כרגע - אפקט דומינו הרסני

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס לחודש ספטמבר כחודש מכריע ומכונן על הכלכלה ושוק ההון המקומיים ומעבר לים
אורי גלאי | (10)

חודש ספטמבר סומן מזה זמן כחודש קריטי להתפתחות משבר החובות באירופה וארה"ב. כמו כן, הוא מהווה חודש המבחן לישראל בהיבט הביטחוני-מדיני, על רקע כוונת הפלסטינים להצהיר על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67.

במהלך השבועות הקרובים תתבהר התמונה בנוגע לאישור תוכניות החילוץ של גרמניה והאיחוד האירופי ליוון. כרגע הסיכויים נוטים לפשיטת רגל של האחרונה. בנוסף, נקבל ב-20-21 לחודש תשובה אודות תוכנית הזרמה שלישית של הפד בארה"ב, במטרה לעודד את הכלכלה ולצמצם את האבטלה.

בינתיים אנו שומעים הצהרות ספורדיות של מנהיגי מדינות וראשי בנקים מרכזיים שיימנעו התפתחות משבר עולמי דוגמת המשבר שחווינו ב-2008. המסרים לכאורה מרגיעים, אולם אינם מלווים בדי מעשים בפועל. הכלכלה זקוקה עתה לפעולה אקטיבית בכדי להיחלץ מתחתית כפולה.

גם הפעולות עליהן הצהירו, הזרמות כספים נוספות, לא בהכרח יסייעו לשיפור המצב, בטח לא לטווח ארוך. היום, נדרשת מנהיגות כלכלית חזקה שתגבש תוכנית הבראה כלכלית כוללת בארה"ב ובאירופה, בדגש על המדינות החלשות באיחוד.

החשש המרכזי הוא מפשיטת רגל של יוון כבר בחודשים הקרובים ויצירת אפקט דומינו למדינות נוספות באיחוד, כמו איטליה, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואחרות. תרחיש זה סבירותו נמוכה, אך ההשפעה על השווקים תהיה בכל מקרה שלילית מאוד. חשוב לציין, כי גם להתפתחויות חיוביות תהיינה השפעות חזקות על השווקים. חילוצה של יוון ע"י גרמניה לצד נתוני מאקרו חיוביים והזרמה נוספת בארה"ב, עשויים להביא לגל עליות מהיר בשווקים.

בארץ, נמשיך להיות מושפעים מאירועים אקסוגניים, בעיקר לצד ההשפעות המדיניות והחברתיות. העלאת הדירוג של ישראל לא השפיעה על השוק ואינה צפויה להשפיע בעתיד הקרוב, כל עוד התנודתיות בחו"ל תמשיך להיות גבוהה. הכלכלה הישראלית מציגה עד כה איתנות, ונתוני המאקרו בהחלט חיוביים עם צמיחה נאה.

אחת הדאגות העיקריות, היא המשך והתגברות המשבר הכלכלי בעולם ומהחרפת גל המחאה החברתית. במידה ואלה יימשכו עד אחרי החגים הקרבים, לא מן הנמנע שנתחיל לראות חברות מתחילות לעבור תהליך התייעלות, קרי, לצמצם בכוח העבודה. התייעלות זו תביא לעלייה באבטלה ולירידה בתחזית הצמיחה בארץ.

גם הדו"חות הכספיים של חברות רבות שבשנתיים האחרונות היו ממגמת שיפור יחזרו להציג ירידה משמעותית ברווחים ואף הפסדים. כלומר, בדומה לשנת 2008, אנו עשויים לייבא משבר חיצוני, מחוזק במחאה חברתית, ולסבול מהאטה בצמיחה.

בשווקים ממתינים המשקיעים להתפזרות הערפל הכלכלי. כאמור, ככל הנראה במהלך חודש ספטמבר יתפזר חלק מן הערפל, ובאוקטובר נראה את כיוון השווקים בתנודות גדולות, לטוב או לרע, בהתאם להתפתחויות מעבר לים ואצלנו בבית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    נילי 13/09/2011 00:50
    הגב לתגובה זו
    או אחרי המלחמה.? יש הבדל גדול,לא?
  • 8.
    איתן 12/09/2011 22:25
    הגב לתגובה זו
    בשביל זה כל הישיבות והבורקסים והמצגות. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, לך תהיה נהג יום אחד או שומר או פועל ייצור תעשה משהו מועיל ואל תכתוב מאמר חסר כל תכלית
  • 7.
    אתה יועץ או הסטוריון (ל"ת)
    לפני חודש המלץ לקנות 12/09/2011 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כתבה מיותרת 12/09/2011 18:00
    הגב לתגובה זו
    לא הוספת לנו שום תובנה חדשה, מיותר
  • 5.
    מסכן מי שאתה משקיע את כספו (ל"ת)
    ירון 12/09/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע 12/09/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
    העיקר שכתוב כי אין לראות בזה ייעוץ, כאילו מישהו רואה בזה ייעוץ
  • 3.
    כל יום משנה כיוון ב-180 מעלות (ל"ת)
    חוצפן פתאטי 12/09/2011 15:03
    הגב לתגובה זו
  • עמיר פרץ 12/09/2011 18:03
    הגב לתגובה זו
    אללה ירחמו הלך הכסף
  • 2.
    מה חדש תחת השמש (ל"ת)
    חדשות של אתמול 12/09/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש לך ביצים 12/09/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    מהייעוץ שלך בחודשים האחרונים " לקנות לקנות ולקנות המחירים נוחים וכו' "
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.