אקסלנס בהמלצה חיובית על שופרסל: "נסחרת בחסר לעומת חברות אחרות בתעשייה"
רשת שופרסל דיווחה הבוקר על ביקושים של למעלה מ-1.2 מיליארד שקל במכרז המוסדי להנפקת אגרות חוב למשקיעים מוסדיים ולציבור. במכרז הוצעו אגרות חוב שקליות שאינן צמודות, מסדרה חדשה ושתפרענה ב- 8 תשלומים שווים בשנים 2010-2017. מתוך כך קיבלה החברה התחייבויות מוקדמות של משקיעים מוסדיים לרכישת 430 מיליון שקלים ע.נ. אג"ח בשיעורי ריבית של 5.7% לשנה
בשבוע שעבר דיווחה הרשת על תוצאות טובות לרבעון השני של השנה. בשורה התחתונה דיווחה שופרסל על רווח נקי של 96 מיליון שקל לעומת 101 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי אנליסטים המסקרים את החברה העריכו שהרשת תציג רווח נקי של 66-67 מיליון שקל.
בעדכון שפרסם היום גיל דטנר, אנליסט בבית ההשקעות אקסלנס, הוא מציין כי הרשת דיווחה "על רבעון בהתאם לתחזיות, והציגה תוצאות סולידיות בהתחשב בסביבה הכלכלית. החברה רואה עלייה מתונה במספר הביקורים בחנויות, וירידה מתונה במספר הפריטים בסל הממוצע, אך לא מזהה שינוי משמעותי בהרגלי הצריכה לאור המיתון".
"הירידה בשיעור הרווח הגולמי מ-26.9% במחצית הראשונה של 2008 ל-25.8% במחצית הראשונה של השנה מגלמת את התעצמות התחרות, אולם שיעור רווח תפעולי של 4.4% למחצית הוא עדיין נאה".
נציין כי החברה הודיעה על תשלום דיבידנד של 150 מיליון שקל, ובצירוף הדיבידנד של 108 מיליון שהוכרז בפברואר, מהווה תשואת דיבידנד שנתית של כ-8%.
בטווח המיידי, ממשיכים באקסלנס להמליץ על שופרסל "כהשקעה הגנתית שתוכל להכות את השוק אם יחול תיקון בעקבות ירידה בציפיות לקצב התאוששות הכלכלה העולמית".
בטווח הבינוני, "החברה עתידה ליהנות מהאצה בקצב פתיחת חנויות חדשות ושיפורים בשרשרת ההספקה. שופרסל גם עשויה להרוויח מהמשך העלייה ברמת האינפלציה. הסיכונים העיקריים הם האפשרות של תביעה פלילית נגד מנכ"ל החברה על ידי הרשות להגבלים עסקיים, והחמרה משמעותית בסביבה התחרותית".
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
