לאומי הפך לבעל עניין בחברת האחזקות כלל תעשיות
חברת כלל תעשיות הודיעה הבוקר (ג') כי בנק לאומי הפך לבעל עניין בה לאחר שרכש 113.8 אלף מניות במחיר של 21.52 שקל בעסקאות בבורסה או בסה"כ ב-2.448 מיליון שקל. הבנק מחזיק כעת 5.03% מהון החברה, ו-5.03% מזכויות ההצבעה.
בסך הכל מגיע שיעור האחזקות של הבנק השני בגודלו במדינה בכלל תעשיות (לאחר דילול) ל-5.01% מההון ומשיעור ההצבעה. מניות כלל תעשיות יורדות הבוקר ב-0.51% בבורסה והן נסחרות במחזור ראשוני של 200 אלף שקל. מתחילת השנה הן הניבו תשואה של 11.2% למשקיעים בהן. מניות לאומי מתממשות הבוקר ב-0.35% במחזור ראשוני של 3.7 מיליון שקל.
שווייה של כלל תעשיות עומד על 3.8 מיליארד שקל, והיא מוחזקת על ידי אי.די.בי פיתוח (61%). החברה הינה חברת החזקות מהגדולות בישראל שעיקר החזקותיה הינן בתחומי התעשיה והטכנולוגיה המתקדמת. החברה פועלת בעיקר ברכישה- הקמה ופיתוח של חברות בתעשיות השונות ונוטלת חלק פעיל בניהולן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
