רווחי בגיר זינקו ב-120% ברבעון - 3.1 מיליון דולר
עופר גלבוע יכול להמשיך לתפור חליפות, ואולי גם המשקיעים במניות החברה. לאחר שזינקה אתמול המניה בלא פחות מאשר 8%, מספקת הבוקר חברת בגיר, מקבוצת פולגת בע"מ, את הסיבות לאופטימיות של המשקיעים. בגיר מודיעה כי רשמה עליה חדה של 120% ברווח הנקי ברבעון השני של שנת 2005. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-3.1 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך 1.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מהדו"חות הכספיים של בגיר עולה, כי החברה שיפרה גם את הרווח הגולמי והתפעולי, וזאת למרות ירידה שנרשמה בהכנסות החברה. הכנסות החברה בחצי הראשון של שנת 2005 הסתכמו ב-65.8 מיליון דולר, לעומת כ-72 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות היא בהמשך להודעות החברה בנוגע להנחות שהיא מעניקה לרשת מרקס אנד ספנסר הבריטית, שהמכירות אליה במחצית הראשונה של השנה היוו כ-67% מסך המכירות של בגיר.
כאמור, למרות הירידה בהכנסות, רשמה בגיר עליה נאה ברווח הגולמי והתפעולי. הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם ב-10.9 מיליון דולר, לעומת כ-10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון השני הגיע ל-4 מיליון דולר, עליה של 33% לעומת הרווח התפעולי ברבעון השני ב-2004, שהסתכם בכ-3 מיליון דולר.
במחצית הראשונה של שנת 2005 נרשמה עליה ברווח הגולמי לרמה של 21.3 מיליון דולר, לעומת כ-20.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-6.7 מיליון דולר, לעומת כ-5.7 מיליון דולר באותה התקופה ב-2004.
תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון השני של שנת 2005 בכ-2.2 מיליון דולר. ההון העצמי של החברה מסתכם ב-26.7 מיליון דולר. לבגיר, בעקבות השלמת ההנפקה, אין התחייבויות כלשהן כלפי הבנקים.
עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר, אמר היום: "אנו גאים בצמיחה שהשגנו ברווחיות. העליה ברווח מיוחסת לתחילת הייצור בסין, לתמהיל מוצרים רווחי יותר ולהגדלת נתח מוצרי החדשנות בתוך סך המכירות שלנו. מוצרים אלה היוו כ-32% מהמכירות שלנו, לעומת כ-25% בשנת 2004".
חברת בגיר הינה יצרנית מובילה בתחום האופנה המחוייטת והיא נמצאת בשליטת (66.6%) קבוצת פולגת בע"מ. החברה מייצרת את מוצריה במפעלים בסין, ירדן, מצרים ובישראל, וכן על ידי קבלני משנה. בגיר הפכה באפריל 2005 לחברה ציבורית. החברה מנוהלת על ידי עופר גלבוע, שרכש יחד עם קבוצת סילברבוים את השליטה בחברת פולגת בע"מ בדצמבר 2004.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.