קלאבמרקט לא 'דגדגה': רווחי אסם זינקו ב-24% ל-49 מ'

והרווח במחצית הציג גם הוא צמיחה נאה של 17.8% ל-87.7 מיליון שקל. פרופר הוביל את הכנסות יצרנית הביסלי והבמבה לצמיחה של כ-4.2% ל-628.2 מיליון שקל
שרון שפורר |

הצליח לה, לאסם. היא התרחקה בלא פגיעה היקפית משמעותית מפרשת קלאבמרקט, כך עולה מדוחות הרבעון השני שהגישה. ספקית המזון השניה בגודלה בישראל, חברת אסם, מדווחת על שיפור בתוצאות הרבעון השני של השנה, כמו גם בסיכום המחצית הראשונה של השנה. מכירות החברה, אשר מצויה כיום בשליטת ענקית המזון נסטלה, הסתכמו ברבעון החולף ב-628.2 מיליון שקל - גידול של 4.2% לעומת מכירות של 602.8 מיליון שקל ברבעון השני של 2004.

החברה מציינת בדיווח, כי הגידול הושג למרות ההחלטה לצמצם במורה מבוקרת את המכירות לקלאב מרקט ולמרת העובדה שחלק ממכירות עוף טוב שבעבר אוחדו באיחוד יחסי, אינן נכללות יותר, לאחר שאסם מכרה אחזקותיה בחברה. בנוסף לכך, מוסרת אסם, היא ביצעה גם תהליך רציונליזציה שבמהלכו הופסקה מכירתם של מוצרים בעלי היקף מכירות נמוך ורווחית נמוכה.

את המחצית החולפת חתמה הקבוצה עם מכירות של 1.245 מיליארד שקל - מדובר בגידול של 2.3% אל מול מכירות של 1.218 מיליארד שקל ברבעון המקביל, לפני כשנה. השיפור במכירות, נציין, בא לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות והמגזרים של אסם. המכירות לשוק המקומי הסתכמו ברבעון החולף ב-551 מיליון שקל - גידול של 4% מול המקביל והמכירות בחו"ל הגיעו לגובה 77.3 מיליון שקל - זינוק של 6.1% אל מול הרבעון השני, אשתקד.

נתון בולט נוסף בדו"חותיה של הקבוצה הוא הרווח התפעולי ברבעון - זה צמח ב-9.2% ל-68.617 מיליון שקל ובא לידי - בדיוק כמו הגידול במכירות - בכל תחומי הפעילות והמגזרים - הן בטמפרטורת החדר - חטיפים ומאפה או אחר והן בתחום המזון הקפוא והמצונן.

אסם חתמה את הרבעון השני עם רווח של 49.3 מיליון שקל - זינוק מרשים של 23.9% אל מול רווח של 39.8 מיליון שקל ברבעון השני של 2004. את המחצית חתמה הקבוצה עם רווח של 87.7 מיליון שקל - עליה של 17.8% אל מול רווח של 74.451 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בחברה אומרים, כי הגידול ברווח הנקי הושג הודות לשיפור ברווח התפעולי בעיקר כתוצאה ממדיניות החברה בשנים האחרונות הבאה לידי ביטוי בהרחבת הפעילות תוך החדרה מתמדת של מוצרי נסטלה, חדירה לתחומי פעילות חדשים בקפואים והמצוננים, השקת מוצרים חדשים, בנוסף לתהליכי מיזוג והתייעלות הבאים לידי ביטוי בירידה בעלויות התפעוליות כאחוז מהמחזור.

תרומה נוספת לגידול ברווח הנקי באה, לדברי אסם לידי ביטוי בהכנסות אחרות עקב רווח הון ממכירת עוף טוב שקוזז בחלקו על ידי הוצאות רה ארגון בסלטי צחבר עקב המעבר לקריית גת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".