גיל רושינק מנכ"ל אלקטרה נדל"ן
צילום: אורן קהן

אלקטרה נדל"ן דיווחה על צניחה של 36% בהכנסות - 23 מיליון שקל

הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2020 הסתכם ב-15 מיליון שקל - ירידה קלה ביחס לתקופה המקבילה, בזכות הכנסות ממסים וירידה בהוצאות ההנהלה וכלליות; ה-NOI מנכסים זהים עלה ב-9.7%
ארז ליבנה | (1)

חברת אלקטרה נדלן 1.25%  דיווחה על צניחה של 36% בהכנסות הרבעון הראשון לרמה של 23 מיליון שקל, עם זאת, בזכות ירידה מהותית בהוצאות ההנלה וכלליות והכנסות שנרשמו בסעיף המס, שמרה החברה על ירידה קלה של 2.6% בשורה התחתונה, עם רווח נקי של כ-15 מיליון שקל. ברמה התפעולית, ה-NOI מנכסים זהים עלה ב-9.7% והחברה מעריכה כי לא צפויה השפעה מהותית על פעילותה כתוצאה ממשבר הקורונה. 

 

הכנסות אלקטרה נדל"ן ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו בכ-22.8 מיליון שקל, ירידה של כ-36% לעומת כ-36 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הקיטון נבע מירידה בהכנסות מדמי הצלחה (Promote), זאת לאור העובדה שעבור נכסים, המוחזקים לדוגמא על ידי קרן להשקעות, ששוערכו או נמכרו בתקופת הדוח והמשקיעים המוגבלים בהם טרם קיבלו את החזרת התשואה המינימלית (אשר מחושבת כממוצע של כלל נכסי הקרן), החברה אינה זכאית עדיין לרישום הכנסות מדמי הצלחה.

בנוסף, הקיטון מיוחס לירידה בהכנסות נכסי אסטרטגיית המימוש בעיקר בשל מכירת נכס מניב בגרמניה בתקופה המקבילה אשתקד וכן מקבלת כספים ממימוש נכסים בהודו ברבעון המקביל אשתקד שנזקפו לרווח והפסד כתוצאה מהתיקון לתקן IAS28. מנגד, ברבעון הראשון של 2020 נרשם גידול בהכנסות החברה מדמי ניהול ובחלק החברה בתוצאות מקבצי דיור בהתאם לשיטת השווי המאזני.

הרווח הנקי של אלקטרה נדל"ן ברבעון הראשון הסתכם בכ-15 מיליון שקל, ירידה של כ-2.6% לעומת רווח נקי של כ-15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח מיוחסת לקיטון ברווח התפעולי, בקיזוז הכנסות מיסים בסך כ-1.3 מיליון שקל שרשמה החברה ברבעון, לעומת הוצאות מיסים בסך כ-7.8 מיליון שקל שרשמה החברה ברבעון המקביל אשתקד. 

במסגרת תוצאות פעילות מקבצי הדיור שבבעלות החברה, דווח ברבעון הראשון 2020 כי ה-NOI מנכסים מנוהלים עלה ב-38% לכ-53 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ה-Same Property NOI במקבצי הדיור עלה בכ-9.7% לכ-37 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

 

הרווח התפעולי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בכ-17.3 מיליון שקל לעומת כ-27.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נבע מהירידה בהכנסות, כאמור, בקיזוז קיטון של כ-3.6 מיליון שקל בהוצאות הנהלה וכלליות.

סעיף נוסף שעזר לשמור על השורה התחתונה, הינו הכנסה ממסים של כ-1.3 מיליון שקל, לעומת תשלום מס של כ-7.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

גיל רושינק, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן: "אנו פותחים את שנת 2020 עם המשך גידול ב-NOI מפעילות מקבצי הדיור בארה"ב, ותוך המשך פעילות בתחום כאשר לאחרונה קרן ההשקעות השלישית רכשה מקבץ דיור בפלורידה תמורת כ-79.5 מיליון דולר ובתחילת השבוע ביצעה קרן החוב עסקה בהיקף של כ-4.1 מיליון דולר למימון רכישת מקבץ דיור בטקסס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בימים אלו פוקד את העולם משבר הקורונה. החברה בוחנת באופן שוטף את השפעת האירועים ומבצעת התאמות ככל הנדרש. יחד עם זאת, החברה ממוקדת בסגמנט המגורים להשכרה בארה"ב שנחשב מהיציבים בשוק הנדל"ן בארה"ב, גם בתקופות של קשיים כלכליים, שכן קורת גג הינה צורך בסיסי ולא מותרות.

"שיעור גביית שכר הדירה מהנכסים בחודש אפריל היה גבוה באופן יחסי ועמד על 97%, ושיעור התפוסה הממוצע נותר ללא שינוי על 93%. נמשיך לנהל בקפדנות את נכסי החברה לאור תקופת מורכבת זו ולפעול ליצירת ערך למשקיעים". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 16/05/2020 02:03
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.