בוול סטריט אופטימיים, כשבמיין סטריט אומרים שהחל גל פשיטות רגל
בשעה טובה הקונגרס העביר בסוף השבוע את חבילת החילוץ בהיקף של 1.9 טריליון דולר ועכשיו הוא צפוי לעבור גם בסנאט ולהפוך לחוק. זאת לאחר שהממשל הקודם העביר כבר 3.7 טריליון דולר בחבילות חילוץ בשל הקורונה.
אז למרות שבועיים של תיקון במדדים המרכזיים של וול סטריט – שנובע בחלקו מהעלייה בתשואות האג"ח של משרד האוצר האמריקאי ל-10 שנים והציפייה בשוק לעלייה באינפלציה – על גבו של מבצע החיסונים התופס תאוצה, תחזיות המאקרו להתאוששות כלכלית שוריות מאוד למחצית השנייה של 2021. זה מגיע מכל בנקי ההשקעות, אנליסטים והחובטים הכבדים בשווקים הפיננסיים הגלובליים.
למרות העובדה שמשקי הבית אוגרים כספים, בשל הוצאות מצומצמות הנובעות מהמגפה, המצב במיין סטריט, כלומר בכלכלה הריאלית, הוא לא כזה ורוד כמו שהחוזים בוול סטריט צופים שיהיה. להפך. כנראה שהמצב, לפחות בחלק מהסקטורים, הופך ליותר אקוטי בכל יום שעובר.
לפי נתונים של ניו סורס ג'נריישן, מספר חברות בסקטור הנדל"ן שפשטו אשתקד את הרגל בארה"ב הגיע ל-985, עלייה של כמעט 63% ביחס ל-2019. מספר חברות הנפט שפשטו רגל אשתקד עמד על 785, עלייה של למעלה מ-230% ביחס לתקופה המקבילה, אז פשטו רגל רק 236 חברות. בתחום המסעדנות עלו פשיטות הרגל ב-65%, בקמעונאות יש עלייה של 55% במספר פשיטות הרגל ובסקטור הבידור ישנה עלייה של 297% במספר החברות שפשטו רגל.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לא דיברנו על מפעלים שנסגרו, עוד לא דיברנו על פסי יצור שנסגרו או הועתקו למקומות אחרים ולא דיברנו גם על סקטורים אחרים ועל עסקים קטנים שאינם מסוגלים לעמוד בנטל ההוצאות במקביל לירידה בנפח העסקים. מצד שני, סקטור המלונאות נפגע פחות, עם ירידה של 20% בפשיטות הרגל מ-92 ב-2019 ל-77 ב-2020.
סקטור נוסף שמתקשה הוא סקטור הנדל"ן העסקי בארה"ב, כשיחד עם הטרנד של עבודה מהבית, מחירי השכרה למ"ר צנחו כמו גם השימוש במשרדים באופן כללי. כמו כן, פיתוחם של לא מעט בנייני משרדים חדשים נעצר, מה שמעיב על לא מעט חברות בתחום, מיזמים ועד חברות אחזקה.
כמו כן, בקיץ שעבר כבר ראינו גל של בקשות לחדלות פירעון בשוק הקמעונאי האמריקאי, בהן ענקיות כמו ג'יי.סי. פני, לורד אנד טיילור, נימן מרקוס ועוד. לפי חברת הדירוגים S&P, היו 2 פשיטות רגל בכל יום. פשיטות הרגל הללו, משפיעות גם על הספקים שלהן, כך שגם כאן צפויות פגיעות כלכליות מתמשכות.
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אם זה לא מספיק, בשבוע שעבר דיווחנו כאן על הסופה ששיבשה את אספקת החשמל לכל טקסס, המדינה השנייה בגודל בשטח ובאוכלוסייה בארה"ב. אז הסופה הזו הרסה את מרבית הגידולים של פירות וירקות בטקסס, כשרק 3 סוגים של גידולים מתוך 40 צפויים לשרוד את הקרה הקשה.
בכלל מאז שהחלה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ב-2018, לחקלאים האמריקאיים אין נחת בשל ירידה ביצוא לשוק הסיני; כשהסופה הזו לא מוסיפה כוח לכלכלה האמריקאית או לחקלאים המוכים, שצפויים להמשיך ולהפסיד.
- 4.א 01/03/2021 16:08הגב לתגובה זושל חברות הענק כמו אמזןן שהגדילו רווחים?
- 3.איש חכם 01/03/2021 14:49הגב לתגובה זובל בלה בלה... נורא פשוט!! במקום שהבורסה תשקף מציאות כלכלית של החברות, היא הפכה ל"בנק" לחברות לגדול (גם פעם אבל עכשיו זה העיקר) ממילא כל חברה שמאמינים בה גורפת "הלוואות" מהציבור. (יכול היות שאקבל פרס נובל על התיאוריה ??? :-) )
- 2.כל עוד שאין אלטרנטיבה לכסף....מניות.... (ל"ת)תומר 01/03/2021 11:23הגב לתגובה זו
- 1.קריפטו 01/03/2021 10:44הגב לתגובה זוניתן עדיין לעלות על רכבת הקריפטו, ובחינם! ישנה חברה שמאפשרת כריית מטבע קריפטו חדש באמצעות הנייד, על ידי הורדת אפליקציה פשוטה וחינמית מגוגל סטור. לאחר הורדת האפליקציה, צריך להיכנס ולהקליק בתוכה פעם ב24 שעות- והמונה רץ. שם האפליקציה- pi-network קוד הזמנה: sarelor בהצלחה!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות
מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.
כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות
מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.
מקסוול
גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.
התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.
- השקט לפני הסערה? רמת התנודתיות בשווקים האמריקאיים בשפל
- מדריך מסחר באופציות - תנודתיות; למה זה כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק אוף אמריקה מזהירים
אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".
