אז הולכים למיתון? הסיכויים לדעתנו הולכים וקטנים. נכון, התקשורת ממשיכה לדכא (כמו בישראל),הבנק העולמי מוריד תחזיות וישנם השורטיסטים שמה שהרוויחו עד כה לא מספיק להם, אבל המציאות לא מסכימה. מילא התעסוקה המלאה וההכנסה שמסרבת לרדת שהם כשלעצמם אינדיקטורים של המשך הצריכה, בטח בארה"ב, אבל תקנת ההשקעות בתשתיות שאושרה ב-2021 בסכום של 1.2 טריליון דולרים, לצד התמריצים והמענקים עבור פרויקטים ספציפיים לפליטות אנרגיה נמוכות במסגרת חוק הפחתת האינפלציה בסך 350 מיליארד ו-53 מיליארד דולר סובסידיות לייצור מוליכים למחצה במימון "חוק השבבים", התחילו סוף-סוף לזרום.

אפילו  הכלכלן לארי סאמרס משנה דעתו. סאמרס, מהכלכלנים היותר משפיענים בארה"ב אמר השבוע לבלומברג, "הטענה שנכנסים לתקופת סטגנציה שתלך ותחריף ולריבית שתרד בגלל זה, אינה נכונה. הכלכלה חזקה ודווקא מציגה התאוששות ולצד השקעות עתק שמתחילות לזרום תחודש הצמיחה. אני חושב שכפי שאמריקה עשתה כל כך הרבה בעבר, היא מוכיחה שוב את חוסנה הבסיסי, גם כחברה. יותר מכך, הדיקטטורות של סין, איראן ורוסיה הן שתחלשנה".

אנחנו מאמינים שהתחום הטכנולוגי, במיוחד השבבים, הוא המעניין כרגע. הציבור עדיין מאמין שהנגיד ישנה כיוון כי תשואת האגחי"ם שוב בירידה והמניות שוב יתאוששו.

על תעשיית המוליכים למחצה (שוב), אפלייד סמיקונדקטורס (סימול: AMAT) והפספוס הגדול של התעשייה הישראלית: שורשיה של תעשיית המוליכים למחצה, שעוסקת בתכנון וייצור של מוליכים למחצה והתקני מוליכים למחצה ושבאמצעותה מתקדמת המהפכה הטכנולוגית כגון טרנזיסטורים ומעגלים משולבים, בגרמניה של תחילת המאה ה-20. אבל המעגל המשולב התעשייתי הראשון הוצג רק בשנת 1957, "גוף של חומר מוליכים למחצה... שבו כל רכיבי המעגל האלקטרוני משולבים לחלוטין", כפי שכינה אותו המפתח, מהנדס החשמל ג'ק קילבי מחברת טקסס אינסטרומנטס (שגם היה הראשון שפיתח את מחשבון היד ואת המדפסת התרמית). בעבור הפתוח של המעגל המשולב זכה קילבי, 43 שנים מאוחר יותר, ב-2000, בפרס נובל. פריצת הדרך של קילבי, "בעזרתם" של חיל האוויר האמריקאי ונאס"א שמיד הפכו למשתמשים המובילים במעגלים המשולבים, היוו הגשר לתעשיית המוליכים למחצה המודרנית.

• ליברמן: "תקציב אחראי ללא גזירות - אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים"
• האם הבשילו התנאים למובילה גלובלית ישראלית חדשה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב-1967 יסד הממציא-העתידן-היזם וגאון המחשבים Michael McNeilly בן ה-28 את חברת אפלייד מאטריאלס מתוך ההבנה שהוא יוכל למלא מספר נישות חסרות לתעשיית המוליכים למחצה שהייתה בתנופת פתוח. מקניילי פיתח פלטפורמות ננוטכנולוגיות (טכנולוגיה לתכנון, ייצור ושימוש במכשירים ומערכות באמצעות מניפולציה של אטומים ומולקולות בקנה מידה ננו) לצורך הייצור  של שבבי מוליכים למחצה (מעגלים משולבים) וציוד אלקטרוני ואפלייד הפכה במהירות לחברה שהובילה מהפכה בתעשיית המוליכים למחצה כשהציגה, כבר בשנות ה-70, מערכות לייצור שבבים שסייעו לסטנדרטיזציה של תהליך הייצור (חברות נהגו אז לייצר את ציוד הייצור שלהן בעצמן). אלא שלמרות הצלחתה אז התחיל מקניילי להתפרש לתחומים שונים, איבד מיקוד והצמיחה נעצרה. מקניילי פוטר ולמנכ"ל החברה מונה ג'יימס מורגן, מנהל-על בתעשייה ואיש חזון שידע כיצד להוביל את החברה למיקומה הנוכחי, המובילה בעולם לייצור ציוד לייצור מוליכים למחצה.

מבחינת "שרשרת המזון" של תעשיית המוליכים למחצה, אפלייד  היא הספקית המובילה גלובלית של ציוד (המערכות שמייצרות את השבבים), בדיקה, שירותים ותכנה לייצור מוליכים למחצה (מעגלים משולבים) לתעשיית האלקטרוניקה. כל רקיק (wafer)  המיוצר בכל סוג של שבב טכנולוגיה מתקדמת משתמש במכונות של החברה, כל מי שמייצר שבבי מוליכים למחצה משתמש בציוד שלה. מורגן, שהוביל את החברה 36 שנים (זמן הניהול הארוך ביותר בתולדות ה-500 P&S), עזב ב 2013 ומאז משמש גרי דיקרסון כנשיא ומנכ"ל החברה וזאת לאחר שמינכל את המתחרה KLA-Tencor (סימול:KLAC) ולאחר מכן אתVarian Semiconductor  שב-2011 נרכשה ע"י אפלייד.

דיקרסון נבחר, ע"י תעשיית המוליכים למחצה כמנכ"ל המוביל בהישגים ומנהיגות יוצאי דופן בתמיכה בתעשיית המוליכים למחצה. החברה פועלת בשלוש חטיבות: מוצרי מוליכים למחצה, שירותים גלובליים יישומיים ושווקים לתצוגה ושווקים סמוכים ובנוסף יש לה קרן השקעות סיכון גדולה. לחטיבת השווקים לתצוגה ושווקים סמוכים יש, מאז 2006, חברת בת, חטיבת הפתרונות לאנרגיה וסביבה. החטיבה מספקת מוצרים בתחום ציפוי זכוכית ואתרי אינטרנט וציוד לאנרגיית שמש.

• "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
• המדדים עולים עד 0.3%; הביטקוין יורד ב-2%, צים קופצת ב-7%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

החברה סיימה את 2022 (אצלם השנה מסתיימת ב-30.10) עם מכירות, רווח תפעולי ונקי של 25.8, 7.8 ו-6.53 מיליארד דולרים או 7.7 דולר למניה, עליות של 11.3, 8 ו-19 אחוזים לעומת 2021. שני שליש מההכנסות ב-2022 הגיעו מציוד לייצור ובדיקת מוליכים למחצה, 12% משירותים גלובליים ו-3% מהחטיבות האחרות. נכון לשבוע שעבר 18 אנליסטים ממליצים ב"קניה" ו-8 ב"החזק". בינואר 2022 הגיעה המניה לשיא כול הזמנים של 167 דולרים. AMAT להזכירכם הייתה בין הכוכבות הגדולות של בועת 2000 ו"הובטח" אז למשקיעים שלעולם לא תצליח לשבור את השיא "המטורף" דאז (50 דולר). באוקטובר האחרון נפלה ל-71$, ירידה של 58% מהשיא ומאז עלתה ב-52% ל-110 דולר. אתר המרקטביט שלדעתנו צריך להיות אחד המועדפים על המשקיעים, כלל השבוע את מניית AMAT כאחת משבעת המניות המומלצות ע"י "בכירי האנליסטים" (אנליסטים בדירוג הגבוה של הישגים) ל-2023. אתר הערכת המניות, trefis (שגם הוא מומלץ למעקב) מעריך את שווי המניה על 124 דולר, הערכה שהם מחזיקים מאז אוגוסט אז נסחרה המניה ב-86 דולר.

AMAT נמצאת ב-122 סלי השקעה בארה"ב ובכל סלי הטכנולוגיה הגלובליים.  תמצאו את המניה במקום מכובד בכל סלי המוליכים למחצה (SOXX, SMH, PSI, USD ואחרים), בסל הננו-טכנולוגי המעניין TINY, סלי הטכנולוגיה וה-IT למיניהם, ב-QQQ ועוד. המתחרות הגדולות הן AVGO, QCOM, AMD, TXN ועוד.

אנחנו, כידוע, מעדיפים בעיקר סלי מוליכים למחצה. הקשר הישראלי לתעשייה וההחמצה הגדולה: בדצמבר הודיעה אפלייד מטיריאלס העולמית על פריצת דרך בתחום טכנולוגית ה-eBeam טכנולוגיית הדמיה שמבוססת על קרן אלקטרונים. הטכנולוגיה החדשה פותחה בישראל, בה פועלת תת החטיבה שנקראת

PDC ( Process  Diagnostics and  Control). פריצת הדרך הטכנולוגית של אפלייד מטיריאלס תאפשר ליצרניות השבבים להאיץ את תהליכי הפיתוח והייצור שלהן באמצעות הטכנולוגיה. יצרניות השבבים משתמשות בטכנולוגיית eBeam כדי לזהות ולאפיין פגמים שמפאת גודלם אינם ניתנים לזיהוי על ידי מערכות אופטיות. מציאת פגמים על פני השטח או מוסתרים בעומק הופכת למאתגרת יותר ויותר ככל שיצרניות השבבים משפרות את ביצועי השבבים על ידי מזעור.

אפלייד השיגה שתי פריצות דרך: הראשונה, שימוש בחומרים ייחודיים שפותחו במיוחד בכדי להפחית את נוכחותם של מזהמים והשני תהליך אוטומטי לניקוי עצמי. המערכות המתקדמות לבדיקה ובקרה, המפותחות ומיוצרות בישראל, מאפשרות ללקוחות הגלובליים של החברה לייצר שבבים באופן חכם, מהיר ויעיל יותר וכך להבטיח המשך קידמה טכנולוגית בכל תחום. כיום, כמעט כל שבב בעולם עבר בתהליך הייצור דרך המכונות תוצרת כחול-לבן של אפלייד. מנכ"ל אפלייד, גארי דיקרסון, אמר שהפעילות בישראל היא אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של החברה.

ההחמצה של ישראל: מה שמפליא בתמונה הכוללת של מהפכת הטכנולוגיה הוא שלמרות העובדה שחלק גדול מהחדשניות והשיבושים שהביאה המהפכה (בתחומים כמו הטיפול במים, האנרגיה החילופית, החקלאות, הציוד הרפואי, העברת אינפורמציה, הסייבר ועוד) התחילו בישראל שבה, בין מוסדות המחקר (כמו וויצמן, וולקני ואחרים), האוניברסיטאות והמערכת הביטחונית, מתבצע מחקר ופיתוח מהמתקדמים בעולם, לא התפתחו חברות גלובליות מובילות, לא מצאנו ברשימת הדירוג של פורבס אפילו אחת. טבע (סימול:TEVA) הייתה פעם והאמת היא ששאלנו בזמנו את אלי הורוביץ ז"ל מה הסיבה? ושלושת "האשמים" לדעתו היו, סביבת עסקים לא ידידותית, חוסר במנהלים בעלי היכולת להוביל להיווצרות של חברה כזו ותרבות האקזיט. הורוביץ היה מאוד בוטה, "אם לא הייתי ציוני", אמר, "הייתי, לאחר רכישת למון בפנסילבניה, מעביר את טבע לארה"ב".

לטאיוואן יש 2 חברות בין "מאה הגדולות בעולם", שתיהן בתחום המוליכים למחצה. הכיצד? כי המדינה בחרה בתחום, בסוף שנות ה-80, כפרויקט לאומי. בישראל הבינו את חשיבות המעגל המשולב כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת והיו אנשים בישראל שהתחילו ללכת בכיוון. היה מייסד אלרון עוזיה גליל ז"ל שב-1981, בניגוד לכול דעות המומחים, הקים את חברת אופטרוטק במטרה לפתח מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים. ב-1984 הנפיקה בר-סטרנס את החברה בנאסד"ק בהצלחה מרשימה.

אופטרוטק התמזגה, ב-1992, עם מתחרתה אורבוט וכך לימים נוצרה אורבוטק שלמעשה "התחרתה" באפלייד אבל ב-2018 אורבוטק שנמכרה ל-KLA. עוזיה גליל לא היה היחיד שהבין ש"אוצר תעשייתי חשוב מתפתח בישראל". ב-1983 הקים ד"ר לוי גרצברג, יועץ לזירוקס ולאינטל, את חברת צורן בעזרתו של עוזיה גליל ששימש כיו"ר. צורן למעשה הייתה מעצבת שבבים ועשתה אקזיט ב-2011 (כיום חלק מקוואלקום). גם הפרופסור לפיזיקה מעשית בטכניון, דב פרוהמן הבין את היכולת הישראלית והחשיבות של התחום והביא לארץ, בסוף שנות ה-70, את אינטל.

וגם הד"ר לפיזיקה גיורא ירון, שעשה דוקטורט אצל פרופסור פרוהמן ולימים עבד כפיסיקאי בחברת National Semiconductor (מחלוצות תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב והיום חלק מטקסס אינסטרומנט) ושכנע, ב-1984, את החברה להיכנס לישראל וגם הקים בעצם את טאוואר כששיכנע את ראשי מגדל העמק להקים במקום את המפעל.

ויש עוד מאמינים שהובילו את הדרך - היה דוידי גילה שהקים את DSPG שאינטל רכשה ב-1999 ושממנה נולדה אדיוקודס וכמובן דב מורן שב-1989 הקים את אם-סיסטמס והביא לעולם את הדיסק-און-קי.

בטאיוון של שנות ה-80 ותחילת ה-90 לא היו שום התחלות מהסוג שהיו בישראל, לבטח לא היו אנשים ברמה שהיו בישראל. חברת המעגלים המשולבים הגדולה בעולם, Taiwan Semiconductor (סימול:TSM) נוסדה ב-1987 ע"י מוריס צ'אנג שלמעשה ובתמיכת הממשל, עשה בדיוק את מה שעשה אלי הורוביץ בטבע (ללא תמיכת הממשל), איחד את כל "בתי היציקה" למעגלים בטאיוואן ורכש ידע בעיקר בארה"ב. אם לטאיוואן היו אנשים ומפעלים כפי שהיו בישראל, לפני שיסד את TSM, היה משתלט וורטיקלית על כל תעשיית השבבים הגלובלית. יותר מכך, אם לאדם בשיעור קומתו של ראסל אלוונגר (שהגיע לטאוואר מאפלייד) היתה ההזדמנות והוא לא היה צריך להילחם שנים כדי להציל את החברה מפשיטת רגל וגם היה פועל בסביבה ידידותית, אין לנו ספק שטאוור הייתה המתחרה הגלובלית הגדולה של TSM. את ההזדמנות הזו הפסדנו וגם ההזדמניות בתחומים כמו דפוס הדיגיטלי, אנרגיית שמש, רפואה דיגיטלית, מים ולבטח תוכנה.