להיות או לא להיות? עצמאי או חברה בע"מ

פעמים רבות אנו נתקלים בשאלה מה עדיף ? להפעיל את הפעילות העסקית כעצמאי או לפעול כחברה בע"מ ? סקירה זו נועדה לבחון בתמצית את היתרונות והחסכונות מאספקטים שונים של הפעלת עסק כעצמאי, או הפעלתו כחברה בע"מ. הגדרת המושג - חברה בע"מ בעל עסק רשאי להקים את עסקו בבעלותו הישירה כ-"עצמאי" או להתאגד כ"חברה בע"מ" שבאמצעותה הוא יפעיל את עסקו. "חברה" הינה תאגיד שמקים אדם או מספר בני אדם, אשר נרשם כחוק כתאגיד משפטי לפי חוק החברות הנהוג בישראל. מכוח רישומו זה באמצעות רשם החברות – במשרד המשפטים, רשאי התאגיד לפעול כ"אישיות משפטית עצמאית", אשר לה נכסים מצד אחד והתחייבויות מצד שני. לחברה יכולת להתקשר בעסקאות באמצעות מנהליה.

"בע"מ" – משמעותו "בעירבון מוגבל". דהיינו, לחברה התחייבות מוגבלת לתשלום התחייבויותיה עד לשוויים של נכסיה. לא ניתן לתבוע את בעל החברה בשל התחייבויות החברה. בעסק עצמאי - בעל העסק אחראי ישירות לפעילות העסקית ולהתחייבויות העסק. בחברה בע"מ - החברה אחראית ישירות לפעילות העסקית ולהתחייבויותיה.

מנהלי החברה מפעילים את החברה אך לא הם וגם לא בעלי החברה אחראים אחריות ישירה להתחייבויות החברה .

הסדרת יחסים בבעלות עצמאי ניהול עסק כעצמאי יוצר קשר ישיר בין הבעלים לבין העסק. קיימת זהות בין העסק לבין בעליו. כל עוד העסק מנוהל ע"י בעליו, אזי הבעלות והשליטה על העסק הם ברורים ונשענים על הבעלים. אולם במקרים בהם עלול בעל העסק לצאת מתמונת הניהול, כגון: במקרה של מחלה ונפילה למשכב, הליכי גירושין עם בת הזוג, פטירה או כל סיבה אחרת המונעת אפילו זמנית מבעל העסק לתפקד בעסק, מתעוררות בעיות בהסדרת הבעלות וניהול העסק. הבעיות נובעות מהשענות העסק העצמאי על הבעלים. לכן כאשר בעל העסק אינו מסוגל לתפקד בעסק, אזי לקוחות העסק ובמיוחד הבנקים ונושי העסק, אינם מכירים אחר במקומו. בחברה בע"מ היות ולחברה אישיות משפטית עצמאית, היא אינה תלויה בפעילותה השוטפת בבעלי מניותיה וביחסים ביניהם. בעלי המניות רשאים לפרוט את מניותיהם, למכור את כולם או חלקן, להעבירם ליורשים ולאחרים, ולא תהא לכך השפעה על ניהול החברה ופעילותה השוטפת, כל עוד לא נתכנסה אסיפת בעלי המניות והחליטה ברוב הנוכחים אחרת.

הקשר מול רשויות המס עצמאי העסק ובעליו הנם ישות אחת בפני שלטונות המס. לפיכך מספר ה"עוסק מורשה" במס ערך מוסף של העסק, זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק. גם התיק במס הכנסה הינו על שם בעל העסק, ומספר התיק במס הכנסה זהה למספר תעודת הזהות שלו, כמו גם בביטוח לאומי.

שלטונות המס אינם מהססים להפעיל סנקציות אישיות אזרחיות ופליליות על בעל העסק בכל מקרה של ליקוי בספרי החשבונות, בדיווחים השוטפים ובביצוע תשלומי המס.

בעל העסק חייב בכל מחויבויות העסק כלפי רשויות המס באופן אישי, ועל כן הן לא יהססו להפעיל כלפיו הליכי גבייה לגביית חובות העסק, לרבות עיקולים גם על חשבונות הבנק הפרטיים או רכב פרטי שאינו קשור לעסק, צו עיכוב יציאה מהארץ וכיוצא בזה. בחברה בע"מ התיק במס ערך מוסף, ובמס הכנסה הנו על שם החברה ומספרו זהה למספר החברה ברשם החברות.

ביטוח לאומי כלל אינו פותח תיק לחברה בע"מ, שכן היא אינה מחויבת בתשלום ביטוח לאומי (למעט ביטוח לאומי בגין שכר עובדיה, בגינו נפתח מספר תיק ניכויים נפרד).

לפיכך, סנקציות בגין חובות לרשויות המס יופעלו אך ורק כנגד רכושה של החברה בלבד, ולא כנגד בעל המניות באופן אישי. רק במקרים של כוונה פלילית בעברות מס כגון אי דיווח על פי חוק וכדומה, יינקטו סנקציות גם כנגד מנהלי החברה שפשעו.

לבעל מניות המחזיק 10% ויותר ממניות החברה, נפתח תיק במס הכנסה בלבד, המוגדר כתיק שכיר בעל שליטה, אשר מחייב הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה אחת לשנה, בו ידווח על הכנסותיו, לרבות על שכרו מהחברה. אין הוא מחויב בדיווח חודשי כלשהו ובתשלומים אישיים למס הכנסה, למעט אלו החייבים להיות מנוכים ממשכורתו ,כמו כל שכיר אחר במשק, זאת במגבלות מסוימות המתייחסות לבעלי שליטה כפי שהוגדרו בדיני המס.

שיעורי מס הכנסה עצמאי הרווחים מהעסק העצמאי חייבים במס הכנסה, ללא קשר לשאלה כמה מרווחי העסק מושקעים בחזרה בנכסי העסק, ברכישת ציוד או בהגדלת המלאי והאשראי ללקוחות.

החל מינואר 2005, יחיד (עצמאי) חייב במס על רווח בסך של 4,170 ₪ בשיעור של 10% בלבד ועד רווח בסך של 7,420 ₪ חל מס בשיעור של 23%. רווחים מעל סך של 7,421 ₪ חייבים במס בשיעור של 32%, רווחים מעל סך של 11,140 ש"ח ברוטו לחודש חייבים במס בשיעור של 37%, רווחים מעל 19,890 ₪ חייבים במס בשיעור של 39% ורווחים מעל 34,450 ₪ חייבים במס הכנסה בשיעור של 49% מהרווח.

העצמאי זכאי לניכויים אישיים מהכנסתו החייבת בשל תשלומים לקופות גמל, לקרן השתלמות ולבטוח לאומי. וכן לנקודות זיכוי ולזיכויים בשל תשלומים לביטוח חיים, וזיכויים אישיים נוספים.

תשלומי המסים נעשים באמצעות שובר מקדמות חודשי המשולם בכל 15 לחודש. המקדמה מחושבת לפי שיעור באחוזים מתוך מחזור ההכנסות הכללי של העסק. ההתחשבנות הסופית לגבי תשלום המס נעשית עם הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה. בחברה בע"מ רווחים חייבים במס של חברה חייבים בשנת 2005 במס חברות בשיעור של 34% בלבד. מס החברות יקטן בהדרגה לפי החוק עד לשיעור של 30% בשנת המס 2007.

רווחי חברה אינם זכאים למדרגות מס, ניכויים אישיים, נקודות מס וזיכויי מס. אולם, מנהל בחברה שבבעלותו, רשאי להחליט ולבחור את הדרך הטובה ביותר למשוך את הרווחים מהחברה שלו, בצורה שתקטין למינימום את מס ההכנסה ואת תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות שיחולו על משיכות אלו. כן רשאי מנהל החברה להחליט על השארת חלק מהרווחים בחברה על מנת לשלם מס חברות מוקטן כאמור, או על מנת למשוך דיבידנד בשיעור כזה שלא יהיה חייב בביטוח לאומי ומס בריאות.

האפשרויות העומדות בפני מנהל החברה בע"מ על מנת לצמצם את המיסוי הן: 1. למשוך משכורות עד תקרת מדרגת המס של 32% בלבד (כיום 11,140 ש"ח) על מנת לנצל את מדרגות המס הנמוכות ואת נקודות הזיכוי המגיעות לו. 2. למשוך חלק מהרווחים של החברה כדיבידנד שיהיה חייב ב- 25% מס הכנסה (בנוסף למס החברות בשיעור של 34% = מס כולל של 50.50% על הרווח) ובכך לחסוך תשלומי ביטוח הלאומי ומס הבריאות על חלק זה, בתנאי שגובה הדיבידנד לא יעלה על השכר השנתי שמשך ברוטו (ותנאים נוספים). 3. למשוך את יתרת הרווחים או חלקם כמשכורת נוספת. 4. להשאיר את הרווחים לצורך השקעה חוזרת בחברה ולשלם מס הכנסה בשיעור של 34% בלבד ללא תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות. שיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות עצמאי כל הרווחים של עצמאי חייבים בביטוח לאומי ובמס בריאות עד מקסימום הכנסה חייבת של 34,820 ש"ח ברוטו לחודש בינואר 2005.

עד הכנסה חודשית בסך של 3,482 ₪ - דמי הביטוח הם בשיעור של 9.82% מההכנסה החודשית ולא פחות מסך של 157 ש"ח. מהכנסה חודשית בסך של 3,483 ₪ ועד 34,820 ₪, שיעור דמי הביטוח הלאומי כולל מס בריאות הינו 15.42% מההכנסה החודשית.

תשלום דמי הביטוח מוכר לצורכי מס הכנסה בשיעור של 52% מהתשלומים ששולמו בשנת המס. התשלום מבוצע במקדמות חודשיות מידי 15 לחודש. חישוב החבות הסופית לביטוח לאומי נעשה על בסיס שנתי - לאחר הגשת הדוח השנתי על ההכנסות מהעסק של העצמאי למס הכנסה. בחברה בע"מ רווחים של חברה פטורים מביטוח לאומי וממס בריאות. החבות בדמי הביטוח תחול רק על משכורות שיימשכו על ידי בעל החברה העובד בה. גובה המשכורות החייבות בדמי ביטוח נתון לשיקול דעתו של בעליה בהתאם לאופי עבודתו בחברה. שיעורי הביטוח לאומי הכוללים על המשכורות שימשוך בעל החברה, דומים לשיעור דמי הביטוח לאומי החלים על העצמאי כמו על שכיר אחר.

בחברה מתחלק תשלום דמי הביטוח בין החלק שבו נושא המעביד לחלק המנוכה משכר העובד. חלק המעביד לביטוח לאומי מוכר כהוצאה מוכרת באופן דומה להכרה בתשלומי העצמאי לביטוח לאומי לפי 52% מהתשלומים ששילם כדמי ביטוח באותה שנת מס. על רווחי החברה שלא ימשכו כמשכורות - לא משולמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. מכאן שרווחי החברה שיושקעו חזרה בה כהשקעה ורכישת נכסים, כגון לצורך רכישת ציוד, הגדלת מלאי וכד' – פטורים מדמי ביטוח לאומי.

גם דיבידנד שיימשך מהחברה, פטור בתנאים מסוימים מחבות בדמי ביטוח לאומי ומס הבריאות.

שיטת ניהול ספרי החשבונות עצמאי פנקסי החשבונות שעל כל עסק לנהל נקבעים לפי סוג פעילות העסק. ההוראות שונות לגבי יצרנים, סיטונאים, קמעונאים, בעלי מקצוע חופשי, בעלי מוסכים, מסעדות וכדומה, לפי היקף מחזור ההכנסות של העסק הכולל מע"מ ולפי מספר העובדים בעסק. בהתאם לטבלאות שמתפרסמות מידי שנה, ינהל כל עסק ספרי חשבונות בשיטה המתאימה לו כפי שנקבע.

עצמאי בעל עסק קטן חייב בניהול ספרי חשבונות בשיטה החד צידית, בשיטה זו נרשמים בהנהלת החשבונות רק ההכנסות וההוצאות של העסק, לפי חשבוניות ההכנסות וההוצאות של העסק.

עצמאי בעל עסק גדול חייב בניהול חשבונות בשיטה הכפולה (ראה להלן). המדובר בעסקים יצרניים או סיטונאיים או קמעונאיים, שמחזורם השנתי (כולל מע"מ) עלה על סך של 3 מיליון ש"ח בשנת 2003 או שמספר עובדי העסק עולה על מינימום שנקבע (בקמעונאים 4-5 מועסקים), וכן המדובר בעסקים נותני שירותים כגון הובלות, מסעדות, מוסכים, מתווכים וכדומה, אשר מחזורם הכספי השנתי עלה בשנת 2003 על סך של 1.7 מיליון ₪ (פדיון שנתי כולל מע"מ). כל בעל עסק עצמאי חייב לבדוק מידי שנה מחדש, את ספרי החשבונות שעליו לנהל בעסק לפי ההוראות שנקבעו, ולעבור לשיטת ניהול החשבונות בשיטה הכפולה מיד בתחילת השנה אם הוא מחויב בכך. יש לשים לב כי ניהול חשבונות בשיטה שאינה תואמת להוראות ניהול ספרים של רשויות המס, תגרום באופן ישיר לקביעה כי ספרי העסק לא יהיו קבילים לאותה שנת המס. בחברה בע"מ כל חברה חייבת לפי חוק החברות בניהול ספרי חשבונות לפי השיטה הכפולה, בשיטה זו נרשמות כל ההכנסות וההוצאות בעסק אך יש בקרה כפולה למניעת השמטות וטעויות על ידי ניהול רישום מקביל של כל התקבולים והתשלומים בהקבלה להפקדות לבנק או לפירעון התשלומים בבנק. בהנהלת החשבונות הכפולה נרשמות כל הפעולות הכספיות בעסק, לרבות רישום כל התנועות בבנקים, רישום כרטיסי לקוח, כרטיסי ספק, כרטיסי עובדים, כרטיסי בעל העסק, כרטיסי רכוש קבוע וכד'. הרישום בשיטת הנהלת החשבונות הכפולה מאפשר למנהל החברה לפקח על רישום כל ההכנסות שנכנסו לעסק לפי ההפקדות לבנק וחיובי לקוחות, ולפקח על רישום כל ההוצאות בעסק לפי רישומי החובה ושיקים שנפרעו בבנק ולפי זיכויי הספקים והעובדים. מידי תקופה יכול מנהל החברה לקבל מאזן וכרטסת מפורטת של כל חיוביי וזיכויי הלקוחות בעסק או הספקים, ולהיעזר בהתאמות בנקים מדויקות של הפעולות בבנק הנערכות בשיטת הנהלת חשבונות זו, ובכך לפקח באופן מלא על כל הפעילות הכספית בעסק. הרישום בשיטה הכפולה מאפשר לבעל העסק שצמח, לשמור על שליטה ופיקוח הדוקים על העסק למרות הגידול בהיקפים הכספיים. לקבל נתונים מדויקים על מצב יתרות הלקוחות, הספקים, שקים לגבייה ולפירעון ועוד. הכרה בהוצאות עסקיות עצמאי הוצאות שהוצאו לצורך ביצוע הפעילות העסקית הנן הוצאות מוכרות לצורכי מס. דהיינו, ניתן להפחית את ההוצאות מההכנסות העסקיות לצורך חישוב הרווח החייב במס שנבע מהעסק. כל זאת, בתנאי שמדובר בהוצאות שכולן לצורך ייצור ההכנסה, באותה שנת מס ולשם כך בלבד. מכיוון ועצמאי בעל עסק קטן רשאי לנהל את רישום חשבונותיו בשיטה החד צידית, דהיינו רישום הכנסות והוצאות בלבד ללא התאמות בנקים ועריכת מאזן כולל, קיים סיכון רב יותר כי יושמטו הוצאות בדו"ח העצמאי, אשר לא יקפיד לוודא מלוא רישומם בהקבלה לתשלומים בפועל שהוא משלם לספקי העסק. אי ביצוע התאמות בנקים יקשה על איתור תשלומים אשר חשבוניות המס בגינן אבדו או טרם הגיעו לעסק. במיוחד קורה הדבר בהוצאות כגון ביטוחים, הוצאות מימון ומיסי עירייה וכדומה שאינם כוללים מע"מ. בנוסף, עצמאי מוגבל בניכוי הוצאות מימון לרכישת נכסים קבועים מוכרים עד ל- 80% בלבד מההוצאות. מכיוון והדו"ח השנתי על הפעילות העסקית המוגש למס הכנסה, אינו כולל פירוט מלא של הנכסים העסקיים ושל התחייבויותיו של העסק, הוא בדרך כלל יתקבל בספקנות רבה יותר ע"י פקיד השומה ובמיוחד באשר דו"ח זה אינו מבוקר ע"י רואה חשבון כפי שהדבר מחויב בדו"ח כספי של חברה . בהעדר דוח כספי מפורט, נוצר קושי בתביעת הוצאות עתידיות, כגון הפרשה לאחריות המוצר, הפרשה לתביעות צפויות ולהוצאות בשל חובות מסופקים של לקוחות. בחברה בע"מ ההכרה בהוצאות זהה עקרונית בחברה בע"מ כמו אצל עצמאי לרבות ההכרה בהוצאות קניות של סחורות לממכר, החזקת רכב, משרדיות, כיבודים וכיוצא באלו. בחברה מגוון האפשרויות להכרה בהוצאות מוכרות או לתכנוני מס בכלל, הנו רחב יותר מאשר אצל עצמאי. הוצאות המימון לרבות בשל רכישת רכוש קבוע לעסק מוכרות במלואם בחברה בע"מ. שיטת רישום החשבוניות בשיטה הכפולה בהתאמה כלפי המשיכות בבנקים, מבטיחה רישום כל ההוצאות העסקיות. זאת ועוד, הרישום על בסיס מצטבר מבטיח רישום הפרשות ושערוכים כגון : הפרשי שערוך הלוואות או הפרשות לאחריות ותיקונים, ומאפשר הכרה בהם כהוצאות מוכרות מלאות. חברה חייבת בתשלום מקדמות מס על חשבון הוצאות מעורבות – "הוצאות עודפות" שיש לה כגון כיבודים, מתנות ונסיעות לחו"ל, שנעשו מעל התקרות המותרות על ידי מס הכנסה. מקדמות אלו הם על חשבון המס השנתי שיוטל על רווחיה החייבים במס לפי הדוחות הכספיים שלה בסופו של דבר.

דיני עבודה וביטוח מנהלים עצמאי עצמאי הינו המעסיק של עצמו והוא אינו זכאי להחלת דיני העבודה עליו. העצמאי אינו זכאי לחופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויי פרישה וכיוצא באלו הניתנים לשכירים לפי דיני העבודה. בגין התשלומים לביטוח לאומי זכאי העצמאי לדמי פגיעה בעבודה, קצבאות ותגמולי מילואים באותם שיעורים להם זכאי השכיר, למעט דמי אבטלה המשולמים לשכיר בלבד. כן לא זכאי עצמאי לתשלום פיצויים בעת פירוק עסק המעביד, כמו השכירים. עצמאי רשאי להפקיד לקופות גמל אך לא לביטוחי מנהלים, ולקבל בגין הפקדות אלו ניכוי וזיכוי בדו"ח השנתי עד התקרות שנקבעו, אולם הוא חייב להמתין 15 שנים מההפקדה הראשונה או עד גיל פרישה בכדי שיוכל למשוך את הכספים בהקלות מס. בחברה בע"מ החברה בע"מ הינה המעביד, אך מנהליה הם שכירים בה לכל דבר ועניין. הם מקבלים משכורות כמו כל שכיר אחר, וממשכורות אלו מנוכה מס הכנסה וביטוח לאומי כחוק. גובה המשכורת נקבע ע"י מנהלי החברה עצמם, לפי שיקול דעתם הנובע בדרך כלל מרווחיות החברה, צרכי מחייתם והאפשרות להשאיר חלק מהרווחים בחברה להשקעה חוזרת, וכך ליהנות ממדרגות המס השולי כמו כל שכיר או עצמאי. דיני העבודה החלים באופן רגיל על שכיר חלים גם על מנהלי ובעלי החברה המועסקים בה. אולם, לעניין ביטוח לאומי דין בעלי שליטה בחברה הינו כדין עצמאים ולכן גם בעלי שליטה בחברה אינם זכאים לדמי אבטלה או לפיצוי מביטוח לאומי בשל פירוק החברה. למרות המגבלות המוטלות על בעלי שליטה, עדיין יש לגבי העסקתם בחברה שבבעלותם יתרונות מיסוי, כגון האפשרות לקבל פיצויי פיטורין מלאים הפטורים ממס הכנסה בעת פרישה מהחברה, האפשרות להכיר בהוצאה לביטוח בעלי שליטה ועוד. חלק המעביד בתשלומים לביטוח פנסיוני ו/או לביטוח מנהלים מהווים הוצאה מוכרת מלאה לחברה, הזכאית לנכות את התשלומים לקרן פנסיה עבור הבעלים ועובדיה האחרים או את התשלומים לביטוח המנהלים שלהם לרבות מרכיב הפיצויים, כהוצאה מתוך הכנסותיה בכפוף לתקרות שנקבעו לבעלי שליטה בחברה. בעלי שליטה רשאים למשוך את כספי התגמולים, כדין החל על שכירים רגילים.

להלן ריכוז האספקטים השונים בטבלה חברה בע"מ עצמאי הסדרת יחסי הבעלות והשליטה באמצעות חוק החברות ותקנון ההתאגדות של החברה תלות מוחלטת בהחלטות בעל העסק באישיותו ובתפקודו 1. הסדרת יחסים בבעלות החברה עומדת מול רשויות המס בכל פעילותה העסקית.בעל השליטה חייב בהגשת דוח שנתי אישי. בעל העסק עומד אישית וישירות מול רשויות המס 2. הקשר מול רשויות המס 34% - מס חברות מהרווח החייב במס של החברה( 30% מס משנת 2007) עד - 49%מס שולי מהרווח החייב במס 3. שיעורי מס הכנסה אין חבות - על רווחי החברה חבות של 15.4% מהרווח עד סך של 34,820 ₪ לחודש 4. שיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות תדמית של עסק גדולאפשרויות נוחות להעברת בעלות או לחילוף המנהלים מבוססים רק על בעל העסק 5. מוניטין ויציבות כפולה בלבד חד צידית או כפולה בעסק גדול 6. שיטת ניהול ספרי חשבונות יקרה זולה 7. מחיר העלות הכספית מלאה חלקית 8. הכרה בהוצאות עסקיות חלים על בעלי השליטהבמגבלות מסוימות לא חלים על הבעלים 9. דיני עבודה וביטוח מנהלים אין חשיפה אישיתלמעט - בערבויות אישיות חשיפה אישית מלאה 10. תביעות ופשיטות רגל סיכום מבחינה משפטית, קיים יתרון להפעלת עסק כחברה בע"מ, שכן צורה משפטית זו מכוונת במיוחד לחיים העסקיים המודרניים של היום, לפיהם מרבית העסקים הגדולים מורכבים ממספר שותפים ומשקיעים ומרביתם כבר אינם עסקים משפחתיים העוברים בירושה מדור לדור. המחוקק מאפשר במודע לבעלי חברות בע"מ לקחת סיכונים עסקיים ללא חשיפה אישית לסיכונים אלו, כדי לעודד צמיחה כלכלית עסקית. הוא מנסה לצמצם את הסיכונים על ידי חיוב בהנהלת חשבונות כפולה ובפיקוח רואה חשבון, וזאת במיוחד לעסקים שמחזורם השנתי עולה על כ- 1.7 מיליון ש"ח לשנה בנותני שירותים ( כ- 141,000 ש"ח כולל מע"מ לחודש), או כ- 3 מיליון ש"ח בשנה ליצרנים, סיטונאים וקמעונאים ( כ- 250,000 ש"ח כולל מע"מ לחודש) . המחוקק מעודד קיום פעילות עסקית כחברה בע"מ, באמצעות קביעת שעור מס הכנסה נמוך ומתן פטור מביטוח לאומי על רווחי החברות לעומת רווחי עצמאים, ובמיוחד על אותם רווחים בחברה אשר ישמשו להשקעה חוזרת בצמיחתה וגידולה. חסרון אחד עיקרי לחברה בע"מ והוא העלות הכספית של ניהול ספרי החשבונות ועלות הפיקוח של רואה החשבון, לעומת עצמאי אשר חייב בניהול ספרי חשבונות ובדו"ח שנתי פשוטים יותר. עלות זו לחברה עולה כדי פי 3-4 מהעלות לעצמאי. אולם בעסק של עצמאי אשר חייב ממילא בניהול הנהלת חשבונות כפולה לפי הוראות מס הכנסה, כגון, משום שמחזורו השנתי כולל מע"מ עולה על 1.7 מיליון ש"ח בנותן שירותים – אין תוספת עלות. לכן יעשה בחוכמה כל בעל עסק באם יבדוק, האם תוספת העלות הכספית כתוצאה מההחלטה על התאגדות במסגרת של חברה בע"מ היכולה לנוע מסך של כ- 12,000 ש"ח עד כ- 18,000 ש"ח בממוצע לשנה, משתלמת, בחיסכון המסים על רווחי החברה, בשליטה טובה יותר על הפעילות העסקית באמצעות הנהלת החשבונות הכפולה ופיקוח צמוד של רואה החשבון של העסק, ובעיקר הקטנת החשיפה האישית שלו לסיכונים אפשריים בעסק.