ברוש: הכפפת הרשות לחשמל למשרד התשתיות מסוכנת

נשיא התאחדות התעשיינים סבור כי הכפפה זו תערער את ביצוע הרפורמה במשק החשמל ותפגע בצרכנים. לדבריו, אם תתקבל הצעת החוק, פותחת פתח לכניסת שיקולים זרים בקבלת ההחלטות
דרור איטח |

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, פנה במכתב לשר האוצר, בנימין נתניהו ולשר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר, בו מתריע כי הכפפת הרשות לחשמל למשרד התשתיות, תסכן את ביצוע הרפורמה במשק החשמל ותפגע בצרכנים.

ברוש הדגיש, כי התאחדות התעשיינים מתנגדת לביטול עצמאותה של הרשות לשרותים ציבוריים חשמל באמצעות הכפפתה למשרד התשתיות, כפי שעולה מתיקונים בחוק משק החשמל שהממשלה מתכוונת לבצע במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2005.

נשיא התאחדות התעשיינים טוען במכתבו כי עצמאותה של הרשות לשירותים ציבוריים, היא המבטיחה, בסופו של דבר, הגנה על צרכן החשמל ועידוד תנאי התחרות במשק. שכן, קביעת תעריפי החשמל לייצור, הולכה וחלוקת החשמל וקביעת אמות המידה על פיהן פועל ספק השרות החיוני במשק החשמל - הן פעולות שצריכות להיעשות בידי הרשות לחשמל באופן מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי לחלוטין. פעולות אלו צריכות להעשות על סמך שיקולים כלכליים, חשבונאיים, טכניים ומשפטיים בלבד, אומר ברוש.

נשיא התאחדות התעשיינים מזהיר במכתב לנתניהו ולבן אליעזר, כי הכפפת הרשות לחשמל לשר התשתיות בתחומים אלה, אם תתקבל הצעת החוק, פותחת פתח לכניסת שיקולים זרים בקבלת ההחלטות ולפיכך פוגעת, כאמור, בצרכני החשמל.

ברוש התריע, כי מתן סמכות לשר התשתיות לפזר את הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, במקרה בו זו לא תמלא את המוטל עליה, מהווה למעשה שוט שיגרור פעילות וקבלת החלטות של הרשות לשרותים ציבוריים חשמל, שינבעו לא אחת, מאיום מתמיד לפיזורה כתוצאה מאי הסכמה עם השר.

נשיא התאחדות התעשיינים הדגיש, כי הנחיצות בחיזוק עצמאותה ואי תלותה של הרשות לשרותים ציבוריים חשמל, מקבלת משנה תוקף בעקבות המציאות הפוליטית בישראל, בה משרדי הממשלה עוברים תדירות מידי שר אחד למשנהו, ובעקבות עוצמתם הרבה של הגורמים השונים הפועלים במשק האנרגיה בכלל

ובמשק החשמל בפרט. דווקא על רקע זה נדרש להקטין ככל הניתן פרצות המאפשרות התערבות פוליטית, טוען ברוש.

ברוש טוען במכתב לשר האוצר ולשר התשתיות, כי בשל פיזור הסמכויות בין הרשות לשירותים ציבוריים חשמל לבין מינהל החשמל במשרד התשתיות, קיימת לעתים חוסר תיאום וחוסר עקביות בהחלטות הממשלה. אי לכך, סבור נשיא התאחדות התעשיינים יש למצוא דרכים למניעת חוסר תיאום זה. זאת על מנת להביא לייעול הרגולציה והפיקוח, ולשמור על עקביות ותיאום רב יותר בקבלת ההחלטות במשק החשמל בישראל.

יצויין כי במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2005 מציעה הממשלה פתרון לחוסר תיאום זה ע"י הרחבת סמכויות הרשות לשירותים ציבוריים חשמל על חשבון סמכויות מינהל החשמל צעד שנתמך ע"י התאחדות התעשיינים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

מונית
צילום: ביזפורטל

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד

התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד

מנדי הניג |

תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.

מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.

כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.

שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.

גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."