כלל פיננסים בטוחה: אין הצדקה לעליה במניות בזק
לאחרונה נהנית חברת הטלפוניה הישראלית - בזק, ממומנטום חיובי בבורסה המקומית, כשהיא קופצת ב-18.5% מתחילת חודש דצמבר האחרון. בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סבורים כי לא נראית כל הצדקה כלכלית לעליות אלו. הסיבה העיקרית היא ללא ספק ההפרטה המתקרבת של מניות החברה.
כאמור, הפרטת בזק צפויה להיערך בקרוב, ורוכש גרעין שליטה הפוטנציאלי עתיד להשקיע כ-900 מיליון דולר ברכישת 30% ממניות החברה. בכלל פיננסים בטוחה מסבירים את הקשיים הצפויים, איתם יתמודד הרוכש.
מזהים איום על סגמנט ההכנסות בתקשורת הנייחת, כתוצאה משינוי טעמים של הפרטים - יותר ויותר צרכנים בוחרים שלא להחזיק קו טלפון נייח ועושים שימוש רק בטלפון סלולרי.
איום על סגמנט ההכנסות בתקשורת הנייחת כתוצאה משינויים
טכנולוגים - מכשירים חדשים בטכנולוגיות VoIP עוקפים את הצורך בשימוש בשירותי בזק ואף בתשתית שלה בסגמנט השיחות לחו"ל, בתקשורת פנים ארגונית גם בתקשורת לרשתות הסלולריות.
גידול בתחרות בכל סגמנט פעילות של החברה.
מעורבות רגולטורית חזקה שמקשה על פעילות החברה - בהקשר זה
נבחרו רק שתי נקודות משורה ארוכה של נושאים:
הפחתת דמי הקישוריות מחודש מרץ הקרוב שצפויה לפגוע
בהכנסות חברות הסלולר ככלל ובחברת פלאפון בפרט.
הסאגה הבלתי נגמרת בנושא חברת הלוויין כאשר בזק הודיעה
לאחרונה שהיא משהה את מימוש האופציות להגדלת אחזקתה
בחברה עד להחלטת בית הדין להגבלים עסקיים בערעור שהגישה
החברה נגד החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים לא לאשר
לה להזרים עוד 300 מיליון שקל לחברה מבלי לדלל את בעלי המניות האחרים, החלטה שיכולה לפגוע בפעילות חברת הלוויין ברבעונים הקרובים.
ועד עובדים נוקשה - אומנם לפני מספר שבועות התבשרנו שסכסוך העבודה הממושך בין ועד העובדים והנהלת החברה "הסתיים" אך בבית ההשקעות מעריכים כי עיקר העבודה של רוכש גרעין השליטה הוא בתחום יחסי העבודה. נזכיר שהסכסוך החל לאחר שהנהלת החברה רצתה לפטר "רק" 200 עובדים זמניים שלא היו חברים בועד - תראו לכם מה היה יקרה כשירצו לפטר אלפי עובדים שהם כן חברים בועד - קצת חומר למחשבה לקראת ההפרטה.
בכלל פיננסים בטוחה מדגישים כי, אומנם קיים פוטנציאל בהשקעה בחברה וזאת בתלות ביכולתו של בעל השליטה החדש לבצע שינויים מרחיקי לכת בארגון ולהגיע להסדר עם עובדי החברה. יחד עם זאת לאור הסיכונים שצוינו והערכות כי שינויים אלו ימשכו מספר שנים, מכירת גרעין השליטה תתבצע להערכת כלל פיננסים בטוחה במחיר נמוך ממחיר השוק הנוכחי של החברה
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
