אינתיפאדה
צילום: סעיף 27 א
שומר החומות

אינתיפאדה - רעה לבורסה; לחימה בעזה - לא משפיעה

בהסתמך על העבר - לחימה צבאית בעזה ובצפון השפיעו לטווח קצר מאוד על הבורסה; האינתיפאדה השנייה פגעה בכלכלה ובבורסה
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה שומר החומות

אומרים לכם להירגע - ולא למכור את ההשקעות שלכם. הטענה של המומחים שמתראיינים כעת היא שהיינו כבר במצבים האלו, לחימה בעזה היא מכה קלה בכנף לבורסה. לגישתם, אחרי סבב לחימה המניות עולות.

זה בדרך כלל נכון, כך קרה גם בעבר - אבל זה לא מדויק. סבבי הלחימה הקודמים פגעו בבורסה לטווח קצר (אפילו קצר מאוד) ובהמשך הבורסה עלתה (המחקרים ארוכי הטווח, והרבה שנים של בורסות ברחבי העולם, מראים שבדרך כלל שווקי המניות עולים לאורך זמן). אבל אינתיפאדה, זה סיפור אחר לגמרי.

האינתיפאדה השנייה שפרצה באוקטובר 2000 הפילה את הבורסה בת"א (במקביל לחולשה גדולה שהיתה אז בוול סטריט) ופגעה בצורה קשה בכלכלה המקומית. היה חשש גדול ואמיתי שהולכים לתרחיש שסופו לא ידוע. הביטחון האישי ברחבי ישראל נפגע בצורה אנושה. לא ניתן היה לנסוע בין הערים באופן בטוח ורגוע, הציבור הסתכל כל הזמן ימינה ושמאלה בחשש שפתאום יתפוצץ מטען חבלה. כל ערבי היה חשוד פוטנציאלי כמחבל שעלול להתפוצץ. זה היה מפחיד. כשאין ביטחון והחרדה עולה, גם חרדה קיומית, זה מחלחל למקומות נוספים - אנשים רוצים ביטחון גדול יותר בשאר הדברים, לרבות בהשקעות - הם מסיטים את ההשקעות למקומות סולידים.  

בשנות האינתיפאדה המדינה איבדה שליטה על האירועים, מחבלים התפוצצו בכל מקום, הטלויזיה והעיתונים שידרו כל הזמן את תמונות הזוועה, שהפכו לצערנו לשגרת חיים למשך מספר שנים. אבל - המשטרה והצבא היו בכל מקום, לפחות כך זה היה נראה באותם ימים. אם כי מדובר בעיקר בתחושה. המשטרה והצבא היו כמובן בכל אירוע ביטחוני - שממילא הוסרט והופץ בכלי התקשורת, שהיו אז מקור המידע העיקרי לחדשות. היום בעידן הרשתות החברתיות, הכל מוסרט, הכל ברשת, ולכן ברור שיש מקומות שהמשטרה והצבא לא יכולים להיות בהם. 

כוחות הביטחון לא יכולים להיות בכל מקום אבל הסמארטפונים כן נמצאים בכל מקום.  השחקן החדש בזירה מאז האינתיפאדה השנייה - הרשתות החברתיות - הוא הכי חשוב והכי חזק. אבל הוא גם שיקרי... הוא מציג מה שהחברים שלכם מעלים ושאולי אתם רוצים לקרוא. לא בהכרח את האמת.

זאת זירה אחרת לגמרי. אי אפשר לנצח בה רק בשטח. הממשלה צריכה להפעיל כלים כבדים כדי למנוע הסתה והסלמה ברשתות החברתיות. 

על רקע זה, ומהחשש שההתפרעויות האחרונות יסלימו ויתארכו, החשש הגדול מבחינה כלכלית הוא לסוג של אינתיפאדה שלישית. ואם זו תגיע, אז לא יהיה נכון להגיד למשקיעים לא לדאוג. הבורסה לא אוהבת משברים פנימיים. הכלכלה ניזוקה מאוד במצב כזה. הדרכים במוקדים רבים משותקים. המדינה בוערת. זה בעבר השפיע מאוד, ואם זה יקרה שוב זה ישפיע מאוד על הבורסה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המומחה 13/05/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
    הבורסה כאן לא ירדה כלל ביחס לעולם בימים האחרונים בנוסף יש מלחמה מנסים לעבוד עליכם מחזיקים את הבורסה בכדי לא להפסיד תכף יגמר כל הכסף ותתחיל המפולת הבורסה כאן לא נפגעה עדיין כי החברה מוכרים ויוצאים ואתם כמו תמיד אוכלים אותה
  • 3.
    משקיע 13/05/2021 13:26
    הגב לתגובה זו
    אבל שימו לב מי עושה את הבלגאן, אלו לא "פלסטינאים" כפי שמכנים אותם בערוצי התקשורת. אלו ערבים ישראלים , נושאי תעודות זהות כחולות, בערים מעורבות, שמקבלים זכויות של אזרח, שילמו להם חלת בקורונה והביאו להם חיסון. אין אפשרות מעשית או חוקית להגביל תנועה שלהם. באינטיפדות הקודמות הפיגועים הגדולים הגיעו מישובי הגדה ולא מערביי ישראל. המצב איננו זהה למה שראינו בעבר.. הוא עלול להתלקח למשבר חמור יותר. ערבי ישראל הם חלק (תרצו או לא) פעיל בכלכלה הישראלית ולחיכוך כזה תהיה משמעות
  • 2.
    הכל שטויות, יורד כעת ויעלה יותר תוך חודש (ל"ת)
    איריקו 13/05/2021 11:17
    הגב לתגובה זו
  • ממחיר 1 נקודה יצטרך לעלות מליוני אחוז (ל"ת)
    האלו 13/05/2021 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אינטיפאדה לא תהיה אבל יהיה בלאגן עד יום ראשון (ל"ת)
    איתי 13/05/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.