עובד המתפטר עקב מצב בריאותי לקוי נדרש להביא אישורים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי טרם ההתפטרות

תקציר ס"ע (ת"א) 10288-05-13 קבסניצקי אנג'לה נגד לילית קוסמטיקה בע"מ בבית הדין האזורי לעבודה בת"א, ניתן ב- 2.8.2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד אילנית מילוא.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

קבסניצקי אנג'לה (להלן: "העובדת") הועסקה בלילית קוסמטיקה (להלן: "המעסיקה") בתפקיד דיילת מכירות ומבצעים במשך 8 שנים. העובדת התפטרה מעבודתה עקב מצב בריאותי לקוי ותבעה פיצויי פיטורים עפ"י סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

מספר שבועות לאחר סיום עבודתה החלה העובדת לעבוד במכון קוסמטיקה.

פסק הדין

עפ"י הפסיקה מוטל על העובד המתפטר לרגל מצב בריאותי לקוי הנטל להוכיח כי מתקיים בעניינו הקבוע בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים המקנה לו זכאות לפיצויי פיטורים. לפיכך, על מנת לבסס את תביעתו, על העובד להוכיח באמצעות תעודות ומסמכים רפואיים כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך לעבוד ולכן מצב בריאותו מהווה סיבה מספקת להתפטרות.

בנוסף נקבע, כי המועד הקובע לבדיקת נסיבות ההתפטרות לרגל מצב בריאותו של העובד הוא מועד ההתפטרות, כאשר התעודות הרפואיות המוגשות ע"י העובד צריכות להיות בנוגע למצבו הרפואי של העובד לפני התפטרותו.

נוסף על כך על העובד להודיע למעסיקו טרם התפטרותו על מצב בריאותו כמונע המשך העבודה שעשה עד כה על מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או תנאי עבודה אחרים, כך שלא תתקיים "סיבה מספקת" להתפטרות כלשון הסעיף בחוק.

ביה"ד הגיע למסקנה כי העובדת לא הוכיחה כי התפטרה בשל מצב בריאותה וזאת לאור הנימוקים הבאים:

  1. העובדת לא הגישה מסמך רפואי המוכיח כי במועד התפטרותה סבלה ממצב בריאותי לקוי. המועד הקובע לבדיקת נסיבות ההתפטרות הוא מועד ההתפטרות. בנוסף, מסמכי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי שהגישה קובעים כי נקבעה לה נכות אולם על תקופה שלאחר סיום עבודתה במעסיקה.
  2. בכך שהעובדת לא הגישה אישורי מחלה וטענה כי סבלה ממצב בריאותי לקוי במהלך עבודתה ביה"ד הטיל ספק בגרסתה.
  3. בגרסתה של העובדת התגלו סתירות בעניין תפקידה במקום העבודה החדש המערערות את מהימנותה כי התפטרה מעבודתה במעסיקה בשל מצב בריאותי לקוי ולא בשל רצונה לעבור לעבוד במקום אחר. בנוסף המסמכים הרפואיים שהגישה מתייחסים לתקופת עבודתה במקום החדש ואינם מתייחסים כלל לתקופת עבודתה במעסיקה.
לאור האמור לעיל, ביה"ד דחה את טענת העובדת כי התפטרה לרגל מצב בריאותי לקוי וחייב את העובדת לשלם למעסיקה סך של 1,800 ש"ח.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.69%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.