טקס הענקת רשיונות התשלום, צילום: הרשות לני"עיתחרו עם הבנקים: 4 חברות פינטק בינלאומיות קיבלו רישיון תשלום
רבולוט, ראפיד, Mesh ו-Airwallex קיבלו היתר מהרשות לניירות ערך לפעול בשוק המקומי; לראשונה גופים שאינם בנקאיים יוכלו להציע שירותים פיננסיים מקבילים לאלו של הבנקים - האם הרשיונות יספיקו כדי ליצור תחרות מול המערכת הבנקאית?
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך בצעד תקדימי בשוק התשלומים הישראלי, מעניקה היום רישיונות לשירותי תשלום לארבע חברות פינטק בינלאומיות. מדובר במהלך ראשון מסוגו שמאפשר לגופים חוץ-בנקאיים לפעול בתחום שהיה עד כה בשליטת המערכת הבנקאית. הרשיונות שניתנו לרבולוט, ראפיד, Mesh
ו-Airwallex יאפשרו להן, בין היתר, לנהל חשבון תשלום, להנפיק אמצעי תשלום, להציע שירותי סליקה ולהתחרות בבנקים בשירותים האלה.
הרישיון החדש מאפשר לחברות להציע שירותים שבעבר היו שמורים כמעט רק לבנקים: הן יוכלו להפעיל ארנק דיגיטלי שזה בעצם חשבון תשלום לכל דבר, כולל קבלת משכורת, העברת כספים, תשלומים בכרטיס, וגם שירותי סליקה לעסקים. כלומר, בפועל הן נכנסות לשוק ומציעות לצרכנים ולעסקים דרך אחרת לנהל את הכסף בלי לעבור דרך הבנק. אמנם בשלב הזה זה לא כולל הלוואות או אשראי, אבל זה פותח את הדלת לפעילות רחבה בהמשך, במיוחד כשמדובר בשירותים שהרבה אנשים כבר רגילים אליהם.
יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, אמר עם הענקת הרשיונות: "מדובר בבשורה צרכנית שעתידה לשנות את פני המערכת הפיננסית ולחולל תחרות מול המערכת הבנקאית המסורתית,
לטובת המשק והציבור הישראלי. חברות אלו הן מהמובילות בעולם בתחומן, ועל שולחן הרשות עוד עשרות בקשות רישיון אשר אנו מעריכים כי יוענקו בחודשים הקרובים. העובדה שחברות מהמובילות בעולם בתחומן בוחרות להיכנס לשוק המקומי היא הבעת אמון בצרכן הישראלי ובכלכלה הישראלית.
קידום חברות התשלומים וחברות שירותי המידע ויצירת תחרות אמיתית למערכת הבנקאית הם בין מהמטרות האסטרטגיות של הרשות לניירות ערך. הענקת הרשיונותמצטרפת לצעדים נוספים שקידמה הרשות לניירות ערך בשנים האחרונות, כמו שכלול שוק הקרנות הכספיות, הצעת חוק הייעוץ הכללי והצעת
חוק הברוקר-דילר".
ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך, התייחסה: "הרשיונות לחברות הוענקו לאחר בחינה מעמיקה של עמידת החברות בקריטריונים מחמירים שנקבעו בחוק, בכללים ובהוראות מכוחו, בהם עמידה בדרישות
מהימנות, עמידה בהוראות הון עצמי, קיומם של מנגנונים נאותים ומתקדמים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, וכן קבלת היתר שליטה לבעלי השליטה בחברות".
- 3.אנונימי 30/07/2025 10:28הגב לתגובה זולמה החברות האלה לא מציעות לישראלים כרטיסי תשלום
- 2.חוק טבע 22/07/2025 14:38הגב לתגובה זובבנקים יושבים ערמות של מזומנים בדיוק בשביל לטפל בכל מני הפרעות. שכולים לחתוך להם קצת מעמלות שורה וכל שאר הקומבינות.
- 1.אנונימי 22/07/2025 14:30הגב לתגובה זוהבנקים חנקו ועשרי הגיע הזמן לחתוך להם בשמנת ביחוד הפועלים...לםירוק
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים
רשות החדשנות רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)
במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.
על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.
המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח
את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית".
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
