"לאסור על חברת הדואר לספק שירותי עמילות מכס"

כך דורש איגוד לשכות המסחר בפניה לבג"צ - לפיה, חברת הדואר יגבה 70 ש' על העברת ניירת לעמיל המכס. בדואר אומרים: "10% זה לא מונפול"
שי פאוזנר |

בעתירה שהוגשה אתמול על ידי לשכת המסחר תל-אביב ועמילות מכס ותחבורה "עמית בע"מ", באמצעות משרד עורכי הדין שמואל גרוסמן ושות', מתבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי נגד שר התקשורת, אריאל אטיאס, וחברת דואר ישראל, שימנע ממנה להטיל קנס על לקוחות המבקשים לקבל שירותי עמילות מכס מסוכן מכס שאינו חברת הדואר או הזכיין מטעמה.

לטענת העותרים, חברת הדואר מתכוונת לגבות סך של 70 שקל בגין העברת ניירת לעמיל המכס לצורך שחרור ממכס בייבוא - תשלום שהינו קנס לכל דבר ואשר יושת למעשה על ציבור הלקוחות. לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "ההתנהלות של חברת הדואר גובלת בשערורייה. כבר בתחילת דרכה כחברה ממשלתית, היא פועלת על מנת לפגוע בתחרות החופשית במשק תוך שהיא פועלת לבצר את המונופול שניתן לה כרשות דואר לאומית".

עוד מוסר לין, "קשה להבין מדוע סבורה חברת הדואר שהיא צריכה להיכנס למתן שירותי עמילות מכס ואם היא כבר עושה זאת קשה עוד יותר להבין מדוע היא סבורה שהיא צריכה לחסום תחרות על שירותי עמילות מכס שהינו ענף חשוב, תחרותי וחיוני לסחר של ישראל עם ארצות העולם".

"לרשות הדואר מונופול על כל משלוחי הדואר מהעולם כולו כאשר אין אפשרות להתחרות מולה על שחרור משלוחים. כבר בתחילת צעדיה כחברה היא רוצה לבסס מונופול, למנוע תחרות ולהשתמש במערכת החוק והתקנות כדי להטיל קנסות על הציבור במקום לתת לציבור שירות ולעמוד בפני תחרות", הוסיף לין.

תגובת דואר ישראל: "תחילה נציין כי ה'עובדות' שהובאו בדבריו של מר אוריאל לין אינן נכונות ומגמתיות. חברת דואר ישראל אינה מונופול בתחום הדואר המהיר הנכנס לארץ ומאידך אינה יכולה "לבסס מונופול, למנוע תחרות ולהטיל קנסות על הציבור" כדבריו. על מנת לדייק בעובדות: שוק הדואר המהיר הנכנס הוא שוק המצוי בתחרות מלאה כאשר חברת דואר ישראל מחזיקה בנתח שוק של פחות מ-0%! (בתחום זה קיימות עוד שלוש חברות בלדרות בין-לאומיות אשר מחזיקות את עיקר השוק). חברת דואר ישראל מעניקה לכל המעוניין שירות שחרור פריטים מעוכבי מכס. שירות זה ניתן לכל פונה בבית המיון בתל אביב בתשלום של 110 שקל ללקוח קבוע ו-150 שקל ללקוח חד פעמי. השחרור בבית המיון כולל את שירות עמילות המכס וחוסך ללקוח עלויות נוספות, כך שבפועל שחרור חבילות אלו ישירות מחברת דואר ישראל חוסך ללקוח עלויות של מתווכים נוספים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.