יותר יקר לחיות בת"א: בפברואר שכר הדירה טיפס ב-12%
מחירי שכר הדירה בתל אביב ממשיכים לטפס: ממוצע שכר הדירה לדירות 2 חדרים בצפון תל אביב עלו ב-12% . במרכז העיר נרשמו עליות של 10% במחירי דירות 2 חדרים, כך מעלה מדד מחירי שכר הדירה של אתר מדס מקבוצת דפי זהב לחודש פברואר, זאת בהשוואה למחירים בחודש ינואר.
מהמדד עולה עוד, כי דירות 3 חדרים בירושלים עלו ב 4%
בבאר שבע: ירידה קלה במחירי דירות 2 חדרים ; עליה של 13% במחירי דירות 3 חדרים
עלייה נרשמה גם במחירי הדירות הקטנות בירושלים ובחיפה; יציבות ברמת גן-גבעתיים.
ביחס להיצע הדירות בנות 2 חדרים בתל אביב עולה כי: מחיר ממוצע של דירת 2 חדרים להשכרה בדרום תל אביב עלה ב-8% בפברואר בהשוואה לינואר. מחיר שכר דירה ממוצע שנדרש לדירת 2 חדרים בדרום תל אביב עמד בפברואר על 575 דולר בינואר, על 530 דולר ובדצמבר על 477 דולר.
מחיר ממוצע של דירת 2 חדרים להשכרה במרכז תל אביב עלה ב 10% בפברואר בהשוואה לינואר. מחיר שכר דירה ממוצע שנדרש לדירת 2 חדרים במרכז תל אביב עמד בפברואר על 699 דולר, בינואר על 630 דולר ובדצמבר על 687 דולר.
מחיר ממוצע של דירת 2 חדרים להשכרה בצפון תל אביב עלה ב 12% בפברואר לעומת ינואר. מחיר שכר דירה ממוצע שנדרש לדירת 2 חדרים בצפון תל אביב עמד בפברואר על 773 דולר, בינואר על 687 דולר ובדצמבר על 713 דולר.
מחיר ממוצע של דירת 3 חדרים להשכרה בצפון תל אביב (ובזה שכונות עבר הירקון) עלה ב-3% בפברואר בהשוואה לינואר. מחיר שכר דירה ממוצע שנדרש לדירת 3 חדרים בצפון תל אביב עמד בפברואר על 978 דולר, בינואר על 944 דולר, ובדצמבר על 769 דולר.
מנגד, ירידה נרשמה במחירים בבאר שבע: מחיר ממוצע של דירת 2 חדרים להשכרה ירד ב3% בפברואר לעומת ינואר. מחיר שכ"ד ממוצע שנדרש לדירות 2 חדרים בבאר שבע בחודש פברואר עמד על 296 דולר, לעומת החודשיים האחרונים בהם עמד על 305דולר.
עלייה של 3% נרשמה בירושלים לדירות 2 חדרים להשכרה. שכ"ד הממוצע לדירות 2 חד' בירושלים עמד בפברואר על 537 דולר לעומת החודשיים האחרונים בהם עמד על 517$.
מאתר מדס נמסר כי חודש פברואר לא התאפיין בשינויים דרסטיים במחירי הדירות. ישנה ירידה כללית במחירים אך מגמה זו לא כוללת את ת"א נשמרים המחירים הגבוהים למרות ירידה כללית קלה בשער הדולר. כמו כן, נרשמים ביקושים גדולים לדירות אך ההיצע עדיין נמוך, הסיבה לכך היא ככל הנראה ההעדפה שלא להעתיק את מקום המגורים בגלל המחירים הגבוהים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
