דוראל תפיק מימן בתמיכת משרד האנרגיה; גם פינרג'י
חברת דוראל אנרגיה -1.01% העוסקת בהקמה, החזקה ותפעול מערכות אנרגיה מתחדשת בישראל ובארה"ב - דיווחה כי תקים פרוייקט פיילוט להפקת מימן ירוק בקיבוץ יטבתה במימון משותף של משרד האנרגיה על סך של כ-3.3 מיליון שקל. החברה זכתה במימון מלשכת המדען הראשי במשרד להקמת הפרוייקט, במגסרתו תפיק מימן ירוק מחשמל שייוצר בעצמו במתקן פוטו-וולטאי בהספק של כ-400 קילו-וואט, שיוקם ויפעל בשטחי הקיבוץ.
נוסף דווח כי חברת פינרג'י 2.42% , העוסקת בפיתוח מערכות אנרגיה מבוססות סוללות מתכת-אוויר, זכתה גם היא במכרז, במימון פחות במעט אשר יסתכם בכ-2.6 מיליון שקל, להקמה של מערכת לאגירת אנרגיה לטווח ארוך המבוססת על טכנולוגית אבץ-אוויר של החברה במתקן שלה המתופעל על ידי דוראל, בקיבוץ מעלה גלבוע. טכנולוגית מתכת האוויר שפיתחה החברה מאפשרת הפקת חשמל משילוב של חמצן מהאוויר החופשי עם מתכות, לרבות אלומיניום לצורכי ייצור האנרגיה, ואבץ לצורכי אגירתו.
מימן ירוק הינו מימן המופק בתהליך הנקרא אלקטרוליזה של מים בו חשמל משמש להפרדת אטומי המימן ממולקולות מים, כאשר החשמל להפקתו נצרך מאנרגיות מתחדשות בלבד, כגון סולאר ורוח. שיטה זו להפקת מימן מהווה תצורה נקייה לייצור מימןן וזאת ללא פליטות מזהמות, כך דווח.
המימן שיופק במתקן אותו תקים דוראל עתיד להיאגר במתקן אגירה יעודי, כאשר המימן הנאגר ישמש ליישומים שונים דוגמת אגירה, תחבורה ותעשייה. החברה תעשה שימוש בטכנולוגית ייצור המימן של חברת H2Pro כאשר לטכנולוגיה שלה יעילות של כ-95%, והיא פועלת בצורה בטוחה ובעלויות זולות יותר מטכנולוגיות מתחרות בתחום כך דווח. הטכנולוגיה מתבססת על ידע שפותח בטכניון.
- שינויים בתחושת זמן בדמנציה
- פינרג'י תקיים פיילוט להטמעת המערכות בריקשות חשמליות בהודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בחודש אוגוסט דיווחה החברה על הרחבת פעילותה, לייזום ופיתוח מתחמים עצמאיים לייצור מימן ירוק ממתקנים פוטו-וולטאיים ומטורבינות רוח ועל בחינת השקעות סינרגטיות בחברות המפתחות טכנולוגיה בתחום זה.
בדוראל מאמינים כי מימן ירוק יכול להביא לשינוי בתחום האנרגיה הירוקה, כאלו שיאפשרו יישומים שעד כה היו חסומים. המימן הירוק יכול להוות תחליף נקי לצרכני אנרגיה שצורכים אנרגיה שאינה חשמל (דלק, גפ"מ, גז טבעי וכו') דוגמת תעשייה כבדה, מטוסים, ספנות ועוד.
מהחברה נמסר כי הייחודיות של פרויקט מסוג זה היא שמימן ירוק מאפשר אגירת אנרגיה ארוכת טווח ואף אגירה עונתית, עקב חוסר התלות בסוללות הקיימות כיום, שאינן מסוגלות לאגור כמויות גדולות של חשמל לפרקי זמן ממושכים. רובם המוחלט של מתקני האגירה כיום, מאפשרים אגירה לפרקי זמן קצרים של שעות וימים בודדים, כך מסרה דוראל.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
להערכת החברה, תחום המימן תופס תאוצה בשנים האחרונות בשוק האנרגיה הגלובלי ומקבל תמיכה רחבה של ממשלות ומשקיעים ברחבי העולם, וזאת בין היתר, לאור המאמץ העולמי להפחתת פליטות פחמן וגזי חממה ומניעת ההתחממות הגלובלית.
- 1.צדק צדק 21/12/2021 19:01הגב לתגובה זוכנס אילת אילות כנס קומבינה ! מעניין שרק חברה אחת עד שניים מקבלות מימון לפיתוח ומתקני חשמל .עד שמנסים להפריט את חברת החשמל יוצרים קרטל הון שלטון אין חדש תחת השמש
טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
מרכזי נתונים הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
