גרף

שוק גועש: איך קרה שהנפט טס ל-44.5 דולר, דווקא אחרי פיצוץ השיחות בקטאר?

מחיר הנפט רשם אתמול תנודה ענקית מעלה (צפו בגרף), נסחר בשיא מתחילת השנה, ומספק רוח גבית לשווקים
גיא ארז | (6)
נושאים בכתבה נפט

הזהב השחור מתחיל להצדיק את שמו? הנפט נסחר הבוקר בעליות קלות לאזור ה-44.5 דולר לחבית - רמת שיא לשנת 2016. רבות דובר על התאוששותו מהשפל ב-11 בפברואר, אז נסחר בשפל של שנים, תמורת כ-27 דולר לחבית בלבד. מאז זינק מחיר הנפט במעל ל-60%, (בין ביתר מתוך ציפייה לקיצוץ התפוקות) והיה אחד הגורמים לתיקון החד שחל בשוקי המניות - שטסו בשיעור דו ספרתי.

אך באופן כמעט מפתיע, דווקא מאז פיצוץ השיחות בדוחא בירת קטאר - עת ניסו (ללא הצלחה) מעצמות הנפט לקצץ את תפוקת הנפט - מחירו האמיר בעוד 10%, וזאת - למרות שתגובתו המיידית לפיצוץ השיחות הייתה צניחה של 5%.

ראשית, השביתה בתעשיית הנפט בכווית, עליה דווח בזמן שהחוזים על הנפט מגיבים בצניחה, הייתה גורם משמעותי לתיקון הירידות בו. השביתה שהשביתה לא פחות מ-70% מתפוקת הנפט במדינה, הביאה לציפיות לירידה בהיצע הנפט - לפחות בטווח הקצר - והדבר הביא לסיום המסחר בנפט בירידות של 1% בלבד ביום שאחרי פיצוץ השיחות. מגמת ההתחזקות המשיכה, ולמחרת - ביום שלישי, מחיר הנפט המשיך לעלות, ואף חצה את רמת מחירו טרם פיצוץ השיחות בקטאר, למרות שכלכלנים ברחבי העולם מדגישים כי השביתה הינה אירוע נקודתי, ואינה תשפיע לטווח הרחוק על היצע ומחיר הנפט.

גם בהמשך השבוע, מחיר הנפט המשיך לטפס, אמנם השביתה בכווית הסתיימה ועננת חוסר הוודאות הוסרה אך אז פורסם דו"ח המלאים בארה"ב (אתמול), דו"ח שהביא להתחדשות הראלי בנפט (צפו בגרף, התנודה הענקית מעלה אתמול) - ועליו שווה להתעכב:

למרות עלייה מינורית במלאי הנפט הגולמי - הנפט לא רק שלא הגיב בהתחזקות הירידות - אלא אף ביצע סיבוב פרסה, והחל לעלות לשיאים חדשים. לצד העלייה לביקוש לדלק (שמעלה את המחירים) התפוקה האמריקנית המשיכה לרדת, זה השבוע החמישי ברציפות! יותר מכך, לראשונה מאז סוף שנת 2014 התפוקה היומית של נפט בארה"ב ירדה מתחת ל-9 מיליון חביות ליום.

נראה כי מדובר בהשפעות של מחירי הנפט הזולים - שפשוט הביאו לחוסר כדאיות כלכלית בהפקת נפט במחירים כה זולים - ומכאן התפוקה ירדה. מעבר לכך, אפשרי כי הסוחרים בנפט (וחשוב לזכור בהקשר זה - הנפט מושפע לא רק מהיצע וביקוש - אלא גם מהמסחר הרציף בו) מאמינים כי האינטרס הכלכלי של המדינות המפיקות נפט כה גדול - שלמרות הפיצוץ בשיחות בניסיון לתיאום תפוקות - הן תמצאנה פתרון. גם אם מדובר בהערכה בלבד, בפועל - נראה כי מחירי הנפט פשוט מסרבים לרדת, לפחות בתקופה האחרונה.

לסיכום, מחיר הנפט מפגין "עוצמה" בשבוע האחרון, כשגם פיצוץ השיחות בקטאר, גם סיום השביתה בכווית, וגם עלייה קלה במלאי הנפט (אירוע שמוקדם יותר השנה, סביר שהיה מביא לטלטלה בשווקים) - לא רק שלא מביאים לירידה במחירו - אלא גורמים לסוחרים בו להאמין כי מחירו רק ימשיך להאמיר.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הנפט בחודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הגנבים הגדולים מבצעים שורט סקוויז (ל"ת)
    אכלתי אותה 22/04/2016 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איפה כל המומחים שנתנו יעד של 10$??? (ל"ת)
    משקיע קטן 21/04/2016 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי 21/04/2016 12:40
    הגב לתגובה זו
    מחפשים הסברים כלכליים למסחר ספקולטיבי, בסך הכל שורט סקוויז ענק של קרנות גידור שהימרו על נפילות דוחא והתבדו
  • 3.
    חיים 21/04/2016 12:00
    הגב לתגובה זו
    טריק של האירנים.רצו לקנות בזול אז פשוט לא הופיעו בדוחא
  • 2.
    מה יחימוביץ חסרת הבינה תעשה עכשיו? (ל"ת)
    מיכה 21/04/2016 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה על הכתבה, אני שם שורט על הנפט (ל"ת)
    אדי 21/04/2016 11:14
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.