יש הכרעה: ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת פסלה את ח"כ חנין זועבי
ח"כ יריב לוין: "הגיע הזמן שבג"צ יחדל מהגישה המתחסדת לפיה פסילת זועבי היא פגיעה בדמוקרטיה". שרון גל: "מסר ברור לכל תומכי הטרור"
ח״כ יריב לוין, אשר הגיש את העתירה לפסילת זועבי מטעם הליכוד: ״ועדת הבחירות קיבלה היום את ההחלטה ההגיונית היחידה- לפסול את מועמדותה של ח״כ זועבי לכנסת ה-20.
הכדור עובר עכשיו לידיים של בג״ץ, אשר הגיע הזמן שיחדל מהגישה המתחסדת לפיה פסילת זועבי היא פגיעה בדמוקרטיה, יאשר את החלטת הוועדה ולא ישתף פעולה עם ניצולה לרעה של הדמוקרטיה לשם בגידה במדינה וסיוע לטרור".
מועמד ״ישראל ביתנו״ לכנסת, שרון גל, אמר לאחר אישור פסילתה של זועבי: אני שבע רצון מהחלטת הוועדה שנענתה לבקשת ישראל ביתנו וקבעה כי הטרוריסטית חנין זועבי חצתה כל קו אדום ואין היא יכולה לכהן בכנסת ישראל. זהו מסר ברור לכל תומכי הטרור ומשתפי הפעולה עם הטרור והמסיתים - שלא יבחנו עוד את גבולות חופש הביטוי כי הדמוקרטיה הישראלית חייבת לשמור על עצמה. אני בטוח שבית המשפט העליון יאשש את הפסילה ויחדד את המסר שלא ניתן לאיש לנצל את הדמוקרטיה, לפגוע במדינה שלנו ובחיילי צה״ל.
ח"כ חנין זועבי הצטרפה בשנת 2010 לספינה "מאווי מרמרה" שחלק מהפעילים עליה תקפו את חילי צה"ל. בהמשך הצליחה ח"כ חנין זועבי להרגיז ישראלים רבים באמירות שניוות במחלוקת.
ועדת הבחירות פסלה מאוחר יותר גם את מועמדותו של פעיל הימין ברוך מרזל, המדורג 4 ברשימת "יחד - העם איתנו" של אלי ישי. הוועדה קבעה שי ברוך מרזל מסית לגזענות ומעולם לא התנער מדרכה של תנועת כך של הרב מאיר כהנא.
כחלון חושף את הרפורמה לענף הבנקים, "כל משפחה תחסוך 3,000 שקל בשנה"
יו"ר מפלגת "כולנו" משה כחלון חשף היום את הרפורמה במערכת הבנקאות אותה הוא מתכנן להוביל בכנסת ה-20. מבדיקת מפלגת כולנו עולה שכיום חוסר התחרות והריכוזיות במערכת הבנקאית מובילים לכך שכל משפחה בישראל משלמת 3,000 שקל נוספים בשנה לבנקים. מדובר ב-8 מיליארד שקל בשנה שיכלו להישאר בכיסם של הצרכנים. משה כחלון: "הרפורמה שלנו כוללת מספר צעדים כגון הפרדת חברות האשראי מהבנקים הגדולים, יצירת רשות אחודה לפיקוח על המערכת הפיננסית, הכנסת שחקנים נוספים שיביאו לתחרות אמיתית, הקמת בנק קואופרטיבי, בנק אינטרנטי ועוד. הרפורמה תאפשר ליזמים ולעסקים לגדול, לצמוח ולהניע את גלגלי הצמיחה של המשק ותקטין את הנטל העצום שעל כתפי האזרחים". הבנקים יחוייבו למכור את החזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי במסגרת הרפורמה שמציע משה כחלון יופרדו חברות האשראי מהבנקים הגדולים, כך בנק הפועלים ייאלץ להיפרד מחברת ישראכרט, לאומי מחברת לאומי-קארד ודיסטקונט מחברת כאל. פעולה זו תייצר שלושה גופים פיננסיים חדשים ללא צורך בהקמת תשתית או העמדת הון עצמי חדש. בנוסף, במסגרת הרפורמה יופרדו הבנקים מתוך קבוצות בנקאיות קיימות: דיסקונט-מרכנתיל; בינלאומי-מסד-אוצר החייל; מזרחי-יהב. פעולה זו תגדיל את מספר הבנקים בישראל באופן משמעותי ותביא להגברת התחרותיות, והוזלת השירותים הבנקאיים ללקוחות. הוזלת העמלות שהבנקים גובים באמצעות הגברת התחרות כמו כן, התוכנית תפעל להוזלת מחירי העמלות באמצעות הגברת התחרותיות בין הבנקים. לקוחות ישלמו פחות על עמלות בנקאיות שלא לצורך ויצרכו אשראי במחיר אטרקטיבי יותר. תשומת לב מיוחדת ניתנת בתוכנית לפתרון מחנק האשראי ממנו סובלים העסקים הקטנים והבינוניים בישראל שכתוצאה מהרפורמה והתחרותיות יוכלו לקבל אשראי גבוה יותר במחירים טובים יותר. על מנת ליצור תחרותיות הרפורמה תעודד ניוד חשבונות מבנק לבנק בין היתר על ידי ביטוח פיקדונות. ביטוח פקדונות נועד להגן על פיקדונות הציבור ממקרה של התמוטט בנק ואמור להחליף את הערבות הממשלתית שניתנה עד היום במקרים של קריסת בנקים. הרפורמה תייצר תנאים שיאפשרו כניסת שחקנים חדשים לענף הבנקאות לרבות בנק אינטרנטי קואופרטיבי ובנק הדואר כבנק חברתי. התנאים ייווצרו באמצעות רגולציה רכה יותר ודרישות הון נמוכות יותר למתחרים חדשים ובנוסף ממליצה התוכנית גם על הקמת פלטפורמה טכנולוגית ומערכות מידע, שיאפשרו לשחקנים החדשים להשתמש בתשתית טכנולוגית אחת. מרווח הריבית אינו מתקבל על הדעת והוא תוצאה של מבנה ריכוזי הרפורמה תביא להגברת התחרות ולהקטנת מרווחי האשראי. ב-2013 היו הכנסות הבנקים כ-41 מיליארדי שקלים, שמהם 23 מיליארד הכנסות ריבית נטו ו-18 מיליארד הכנסות שאינן מריבית (בעיקר עמלות). כיום לקוחות משלמים בין 7% ל-11% ריבית על הלוואה ומקבלים 0.25% על הפיקדון. משה כחלון: "מרווח זה אינו מתקבל על הדעת והוא תוצאה של מבנה ריכוזי. אנו מאמינים כי שינוי מבנה השוק יצור תחרות שתביא לצמצום המרווחים הפיננסים ולהוזלת השירותים הבנקאיים". משה כחלון תוך שהוא מתייעץ עם גורמים בכירים בענף ביניהם דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים; גל הרשקוביץ, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר; בארי טאף, בכיר לשעבר בבנק ישראל; פרופ' אריה מלניק מאונ' חיפה; ד"ר צח דבי-אהרון; שחר כהן, מנהל אסטרטגיה בחברת הייטק, פרופ' צבי ארד נשיא מכללת נתניה ועוד. בראש וועדת ההיגוי של כחלון עמדו אבי גבאי, ראש המטה של מפלגת כולנו, עו"ד צחי גבריאלי שריכז את התוכנית ויזם ההיי-טק ישראל דנציגר.