"אני אומר לכם בצורה הכי גלויה, אני לא יודע איפה הכחול ולא יודע איפה הלבן, אני לא יודע אם הם בעד הבנקים או בעד הציבור, אני לא יודע אם הם בעד הקבלנים או בעד הזוגות הצעירים", אמר בסוף השבוע שר האוצר משה כחלון בסיור בעיר חולון. כחלון ניסה לעקוץ את המפלגה החדשה בראשות יאיר לפיד ובני גנץ ולהראות כי לא ברור מה הן עמדותיהם. אכן, מפלגת "כחול לבן" מורכבת מערב רב של אישים שלא ברור מה עמדותיהם, ובנוסף רוב מועמדיה חסרי ניסיון משמעותי. היכנסו למדור הבחירות של BizPortal אולם אם בוחנים את מעשיו של שר האוצר היוצא, שניתנו לו כל הקלפים האפשריים, גם עמדותיו בנושא הבנקים לא היו ברורות. בשלהי כהונתו כשר אוצר היתה לכחלון הזדמנות פז לשנות עיוות היסטורי בתחום המשכנתאות, ולחסוך לציבור מיליארדי שקלים. אולם משרד האוצר בראשותו של כחלון עשה יד אחת עם הבנקים ופסל הצעת חוק שלא היתה עולה שקל למדינה, וחוסכת עשרות אלפי שקלים בממוצע לכל משפחה בישראל שלקחה משכנתא. ועדת הכלכלה עשתה את העבודה הקשה, אבל כחלון התנגד בשלהי כהונתו של כחלון במשרד האוצר החליטה ועדת הכלכלה בראשות חה"כ איתן כבל להעביר הצעת חוק לתיקון עמלת הפירעון המוקדם. לפי ההצעה, הבנקים יצטרכו לשלם עמלת פירעון מוקדם ללקוחות, באותו האופן בו הם גובים עמלה זו מנוטלי המשכנתאות. ועדת הכלכלה החליטה להעביר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, בניגוד לעמדת בנק ישראל ואיגוד הבנקים. אולם רגע לפני האישור המיוחל האוצר החליט לבחור צד. הבחירה הפתאומית היתה מפתיעה, והראתה כי כחלון בחר דווקא בצד של הבנקים, ולא בצד הציבור. קצת רקע על עמלת הפירעון המוקדם: נכון להיום החוק מאפשר לבנקים לגבות בעת מחזור משכנתא תשלומי עמלת דמי היוון, המהווים למעשה שיפוי על הרווח העתידי של הבנק בשל עלות גיוס ההון לצורך העמדת האשראי. כשלקוח רוצה למחזר את המשכנתא למסלול טוב יותר, הוא נאלץ לשלם את עמלת הפירעון המוקדם שיכולה להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים מעבר ליתרת קרן ההלוואה. תשלומים אלו חוסמים את התחרות בשוק המשכנתאות ומשעבדים את הלקוח למסלול היקר הקיים בלי יכולת לשפר עמדה.  הרעיון בהצעת החוק החדשה היה לחייב את הבנקים בעקרון ההדדיות בעת מחזור או פירעון משכנתאות. כלומר, כמו שבעת ירידת ריבית הלקוח משלם לבנק עמלת פירעון מוקדם על הפרשי היוון כך במקרה של עליית ריבית הבנק יזכה את הלקוח באותו חישוב של הפרשי היוון. ​הצעה זו עברה מספר גלגולים בשנתיים האחרונות בניסיון להגיע לפשרה כלשהי עם בנק ישראל. אולם, כאמור, בנק ישראל התנגד בכל תוקף לפשרה. מימין ומשמאל בעד ההצעה, רק כחלון עם הבנקים  הצעת החוק, אם היתה מובאת לכנסת, היתה עשויה לזכות לתמיכה מכל קצוות הקשת הפוליטית. הצעה זו הינה יוזמה משותפת של חה"כ יואב קיש וד"ר שלמה קרעי מאוניברסיטת בר אילן (שמאז אגב נבחר למקום ריאלי ברשימת הליכוד). חה"כ קיש וד"ר קרעי, שניהם אנשי ליכוד, חברו לצורך קידום הצעה זו לחה"כ איתן כבל (מפלגת העבודה), לחה"כ עמנואל טרכטנברג (העבודה) וחה"כ מירב מיכאלי (העבודה) ולעוד שורה ארוכה של חברי כנסת, מאנשי ימין ועד חברי כנסת מהמפלגות הערביות. אלא שלבנק ישראל יש אג'נדה אחרת, והוא התנגד לעקרון ההדדיות. במטרה להגן על הבנקים עקף בנק ישראל את ועדת הכלכלה ורץ למשרד האוצר שישיג את התנגדות הממשלה בוועדת השרים בדחיפות. בדיון שהתקיים בוועדת השרים, מבלי להתחשב ברצון הציבור ובדעת חברי ועדת הכלכלה שקיימו בנושא מספר דיונים מקצועיים, התנגד משרד האוצר להצעה, ובכך למעשה חסם את האפשרות לתיקון עמלת הפירעון המוקדם.