דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.

עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

• שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
• עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

ספרי קצת על עצמך:

אני מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית מזה הרבה מאוד שנים וחברה ומזכירה באיגוד הישראלי לחקר הפריון, עוסקת במחקר ומלמדת סטודנטים. בין השאר כיהנתי בתפקידים ציבוריים, כמו בועד המנהל באוניברסיטת בר אילן ובוועדת קבע הרבה מאוד שנים. 

איך ה-AI משפיע על הענף:

בתחום שלנו יש הרבה ממשקים ל-AI. יש היצע עצום של כלי AI לבחירת ביציות, לבחירת זרע ולבחירת עוברים. בפועל במעבדות משתמשים רק בנושא של בחירת עוברים. ה-AI לא תפס בבחירת זרע למרות שהוא משוכלל, אך הוא נחשב יקר ויכול להיות שהוא לא מדויק ולכן לא מסתמכים עליו, למרות שמנסים לדחוף אותו בכוח. גם בחירה של ביציות היא בעייתית כי אנחנו צריכים להשתמש בביציות שיש לנו והן משאב מוגבל, כשה-AI מגביל עוד יותר את יכולת השימוש. 

הבעיה הגדולה ביותר בהפריה חוץ גופית היא אחוזי ההצלחה הנמוכים. הפרוצדורה של הפריה קיימת מאז 78' אבל מ-92' לא הצלחנו להעלות את אחוז ההריונות. יש נטיה להשליך את זה על איכות העוברים, למרות שגם ליכולת הקבלה של הרחם יש משמעות אבל הנטיה היא שהבחירה בעובר היא המשמעותית ביותר להצלחת הריונות. בשנים הללו גם יש מאמץ גדול מאוד להחזיר רק עובר אחד לאישה כדי להוריד את אחוזי ההריונות מרובי העוברים שהם גם מסכנים את ההריון של האישה והרבה פעמים הם נולדים עם בעיות שונות שלעיתים מובילים ואשפוז ממושך ולכן הכל מתנקז לזה שאנחנו מוכרחים לבחור עובר נכון.

• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בישראל אחוז ההריונות הקליניים שנוצרים, כלומר כאלו שיש שק הריון ודופק, הוא באזור ה-25%. כמובן שיש יחידות שיש להן אחוזים גבוהים יותר וזה הכל תלוי בשיטה הננקטת. במעבדות טובות כמו אצלנו זה אחוז ההריונות שנוצרים עומד על 30% ומעלה. בארה"ב הנתונים הרבה יותר גבוהים. אצלנו ממוצע הגילאים של הפציינטיות הוא מבוגר יותר כאשר משרד הבריאות מאפשר לאישה בכל גיל לעשות טיפולים ולעשות כמה ניסיונות שהיא רוצה. בארה"ב כל התהליך הוא פרטי אז כל אישה יכולה לעשות רק 2-3 סבבי הפריה כי מתישהו נגמר הכסף.