בן מיוסט, יליד עכו, החליט כבר בגיל צעיר שהוא רוצה להשפיע על החברה בה הוא חי, מה שהוביל אותו להתנדב ולקחת חלק בארגוני נוער. מיוסט התחיל את פעילותו החברתית במועצת התלמידים ומועצת הנוער, והגיע עד לתפקיד יו"ר מועצת התלמידים הארצית בגיל 17. בין היתר, מיוסט הוביל מספר מהלכים כלל-ארציים על רקע המיקוד של מבחני הבגרות, שכללו הפגנות, העצומות ופעילות חברתית נרחבת. כאשר נשיא ארה"ב ביל קלינטון הגיע לביקור בישראל, מיוסט הצעיר נבחר לנאום לצידו של קלינטון וראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. 

לאחר שירות צבאי קרבי בגדוד חרוב כמפקד מחלקה, החליט מיוסט להתנדב לשמש כמוביל הקמפיין ומנהל מטה של שמעון לנקרי, שהיה אז מועמד חסר סיכוי לראשות עיריית עכו, עיר ילדותו של מיוסט. הקמפיין התחיל עם 5% תמיכה, ובסופו לנקרי זכה בבחירות עם יותר מ-50% תמיכה. 

מעכו, עבר בן מיוסט לירושלים שם למד משפטים באוניברסיטה העברית ובעקבות הצטיינותו בלימודים נבחר להתמחות בבית המשפט העליון, הזדמנות השמורה רק למצטיינים.

בתוך כך, בן מיוסט התקבל לתוכנית הצוערים לשירות המדינה, אשר במסגרתה התמחה ב-4 משרדי ממשלה שונים: משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, משרד הפנים ומשרד המשפטים. 

גם את קורס הצוערים כמו גם את לימודי המשפטים סיים בהצטיינות, ראשון במחזור. בשלב זה, מיוסט היה יכול לפנות לקריירה מבטיחה של עורך דין בשוק הפרטי, אך מתוך בחירה מודעת העדיף את השירות הציבורי. כמצטיין תכנית הצוערים, למיוסט ניתנה האפשרות לבחור בכל במקום בשירות המדינה ברמה הארצית בכל משרד ממשלתי, אך במקום זאת, בחר תפקיד בשלטון המקומי, על מנת לחוות את השטח ולראות מקרוב את ההשלכות של החלטות המדינה והרשויות על האנשים והסביבה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבחירה של בן מיוסט בתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלי של עכו - לבנות חברה מאפס ולהוביל למהפכה בעיר

לאחר ההתמחות המשפטית וקבלת רישיון עריכת הדין, ראש עיריית עכו פנה לעו"ד בן מיוסט בהצעה להקים ולנהל את החברה הכלכלית של העיר. ההחלטה לקבל התפקיד הובילה ל-6 שנים פוריות בהן מיוסט הביא את החברה להיקף של 100 עובדים ולתקציב של מעל 100 מיליון ₪ בשנה, עם פרויקטים של יותר מחצי מיליארד₪. 

בן מיוסט היה אחד מהמנכ"לים הצעירים ביותר בשירות הציבורי בישראל, בגיל 27 בלבד. מיוסט בחר בתפקיד בעכו, עיר נעוריו, על מנת להביא לשינוי במקום בו גדל וגר. בנוסף, עכו היוותה אתגר בעקבות היותה עיר מעורבת ומאתגרת.

בשנותיו בתור מנכ"ל החברה הכלכלית של עכו, היה אמון על הפיתוח הכלכלי-מסחרי-תיירותי של העיר. במהלך תקופתו בתפקיד גדלו במאות אחוזים הפדיון והמסחר בעיר. כמות המבקרים בעיר גדלה מ-1.5 מיליון מבקרים בשנה ל-3.5 מיליון מבקרים בשנה. בנוסף, החברה הכלכלי קידמה גם הקמה של שכונות מגורים, מהלך שלא בוצע שנים רבות לפני כן.

מרב ההשקעה, אומר עו"ד בן מיוסט, היתה בשכבה על פני השטח, במרחב הציבורי, בעקבות ההבנה שהמסה הקריטית מגיעה מהרחוב, מהבילוי והשיטוט. במהלך תקופתו בתפקיד נבנה הפארק האתגרי הגדול בישראל, השוק של עכו עבר שיפוץ, נבנה היפודרום לקרבות אבירים, שופצו שני חאנים, שופצה כיכר הדייגים בנמל, הוקמה טיילת בעלות של 50 מיליון ₪, נבנה האצטדיון העירוני ועוד.

קונספט נוסף שגורמים רבים זלזלו בו והיום הוא פורח בעכו, הוא הרעיון של 'צימרים' בעיר העתיקה, המכונים 'בתי אירוח'. כיום פועלים יותר מ-120 חדרי אירוח ברמה גבוהה. על רקע תמיכה ומענה, מהלך שיווקי משותף וריכוז של המידע עבור בעלי חדרי האירוח. החברה הכלכלית הקימה מערך שלם עבור ה'צימריסטים' המאפשר להם להפיק את המיטב מהנכסים שלהם. בנוסף, נפתחו בעיר מלונות חדשים כדי לתת מענה רחב לתיירים. 

עו"ד בן מיוסט הוביל כמנכ"ל החברה הכלכלית מהלכים רבים גם בהיבט הקולינרי, שהפכו את עכו למעצמה של אוכל: שיפוץ הבזאר הטורקי, השוק הלבן, כיכר הדייגים, ופתיחת מסעדות כגון מרקטו, דלאל, אל מרסא, רותס, קוקושקה ועוד. החברה הכלכלית הובילה פתיחת פעילות מסחרית במיקום אסטרטגי, במיקום בו היה אולם אירועים, אשר צופה ב-180 מעלות על הים, החול, העיר העתיקה והכרמל , נפתח בחגיגיות סניף של קפה נטו, סניף של ד"ר לק וסניף של המסעדה הידועה אל באבור. פתיחת המתחם הצליחה לייצר סצנה תיירותית מלאת חיים, שהביא לפתיחת סניפים של רשתות ומסעדות אחרות בעיר. 

פנייה מפתיעה שהובילה את בן מיוסט לתפקיד מאתגר בתור מנכ"ל החברה הכלכלית לוד

לאחר שסיכם על עזיבת התפקיד בעכו ומעבר לירושלים בעקבות תפקיד של אשתו, קיבל מיוסט פנייה מראש עיריית לוד, אותו לא הכיר קודם לכן. מיוסט הגיע לסיור בעיר כדי להכיר אותה מקרוב, והתרשם מהמצב המאתגר והרצון הכן והאותנטי של ראשי העיר יאיר רביבו לעשות שינוי עמוק, יסודי ורחב.

ממצב של חברה ללא פעילות, בן מיוסט הצליח להביא את החברה הכלכלית לוד להיות החברה העירונית עם אחת משלושת המחזורים הגבוהים במדינה. כיום החברה מעסיקה 45 עובדי מטה (ללא עובדי תפעול), מגלגלת מחזור של רבע מיליארד ₪ ומנהלת פרויקטים בסך 2 מיליארד ₪ ברגע נתון. במהלך שנותיו בתפקיד מיוסט ניהל בחברה הכלכלית פרויקטים בכ-10 מיליארד ₪, לרבות הסכם גג מול המדינה בסך 8.5 מיליארד ₪ שנחתם ב-2017 ופרויקטים רבים נוספים. אגף הפיתוח העסקי של החברה יזם מהלכים ליצירת הכנסות לעיר, אשר כללו פיתוח המשפר את איכות החיים של התושבים ובמקביל מייצר הכנסה לעירייה, אשר מגלגלת אותה בחזרה לתושבים.

המשימה של בן מיוסט היתה לבנות עבור לוד אסטרטגיה מאפס ולבצע מהפכה של ממש. אחרי עשור של ועדה קרואה, העיר היתה במצב קשה, אך בנקודה ההיא הגיע ראש עיר צעיר וחדש יאיר רביבו, אשר הבין את החשיבות של מינוף העיר באמצעות החברה הכלכלית.

ראשית, בן מיוסט ועובדיו בחברה הכלכלית קידמו את תכנון העיר, אשר עד אז היתה ללא חזון וללא תכנון. אפילו לא ניתן היה להוציא היתרי בנייה. כיום לוד במצב שאין כמותו בישראל, עם 80% מהעיר בתוכניות מפותחות.

על מנת לדאוג שהתהליכים יתרחשו ביעילות ובמהירות, תחת החברה הכלכלית מרוכזים כל תהליכי התכנון – סטטוטוריה, ביצוע, מנהלת התחדשות עירונית, מנהלת עסקים, מנהלת שכונות ערביות ועוד.

אחת התופעות המורכבות ביותר בלוד מבחינת תכנון היא יותר מ-2,500 יח"ד לא מוסדרות במגזר הערבי, כאשר שליש מהן נמצאות על קרקע מדינה. על מנת להתחיל בפתרון הנושא, העירייה היתה צריכה להתחיל מהלך של אסדרה, אשר תאפשר הוצאת היתר בנייה עם התאמות ותאפשר לפולש לקנות את הקרקע עליה התיישב. בתחילת הדרך גורמים רבים לא האמינו שהדבר אפשרי, אך לאחר מאמצים ועבודה קשה ומדויקת, הצליחה החברה הכלכלית לאשר את המהלך במועצת מקרקעי ישראל ולאפשר מתווה קנייני לאחת השכונות. כיום ישנן תוכניות כמעט לכל השכונות הערביות, או שהן נמצאות בתהליך מתקדם.

בכל הנוגע לדיור, לוד שיווקה בהצלחה 6,200 יח"ד בשנתיים האחרונות, נתון גבוה במיוחד וכמעט דמיוני. שווי הקרקע במהלך התקופה בה מיוסט שימש בתור מנכ"ל החברה הכלכלית לוד עלה מ-9,600 ₪ למ"ר בנוי ל-18,700 למ"ר, כ-100% עלייה, נתון גבוה בהרבה מהעליות הממוצעות בשוק. 

הסיבה לכך, לדבריו, היא יצירת תהליכי עבודה ושיטת עבודה שיצרו ליזמים ודאות-יתר. חלק גדול מהסיבה להתפתחות של עיר היא רמת הוודאות שהרשות מספקת ליזמים. בעוד שבתל אביב יש ודאות לגבי ביקושים, בלוד הצליחו לייצר ודאות מבחינת אסטרטגיה, מימוש, קצב עבודה, תקצוב ותשתיות. היזמים הגדולים ביותר הבינו שבלוד הליך קבלת היתר הבנייה מהיר והעירייה התנהלה עם DNA של עסק, בשיטה של תפוקות ולא תשומות. הגורמים השונים בעירייה ניהלו ממשל אקטיבי ולא מגיב. 

מינהלת ההתחדשות העירונית הוצבו תחת החברה הכלכלית, על מנת ליצור שיח מאוזן הרואה בטובת היזמים והעירייה גם יחד. היום אין חברה מבין החברות המובילות בישראל שלא פועלת בעיר או התמודדה על מכרזים בשטחה, ביניהם אזורים, שיכון ובינוי, אשדר, רוטשטיין, פרשקובסקי, אאורה ועוד.

בתחום כמו התחדשות עירונית, בו קיימים כשלים מובנים כמו ריבוי בעלי זכויות עם רצונות שונים והעובדה כי היזם אינו בעל הקניין, האינטרסים לא תמיד תואמים, ולכן נקבע בלוד מודל תמורות אחיד מבחינת מ"ר, מרפסת, חנייה ומחסן. המודל כלל תמורות הגיוניות אך לא מוגזמות, ואסור לחרוג מהן, מה שנטרל את ה'מאעכרים' שנטו להציע תמורות רבות ללא כיסוי. למעשה, בלוד אין אפשרות ל'מארגנים' אשר אוספים חתימות מהדיירים ומוכרים אותן למרבה במחיר.

מנהלת ההתחדשות העירונית של לוד היא שמתאמת את ההתארגנות, דואגת לנציגות דיירים רשמית אשר בוחרת עורכי דין העומדים בתנאי סף לאחר ראיון עם מודל מקסימום-מינימום בדמי הטרחה, ורק לאחר מכן מתחיל תהליך התכנון, אישור ראשוני ובחירת היזם. תהליך בחירת היזם מבוצע בין מספר יזמים בהליך שקוף ושוויוני. אם בתחילת הדרך היזמים לא הצליחו להבין את מהות המהלך, היום בן מיוסט מספר כי הם מרוצים מאוד מהמהלך משום שהוא מסודר, נקי וניטרלי הרבה יותר. 

מנהלת ההתחדשות העירונית של לוד היא הגדולה בארץ, והיא מעסיקה רכזים בני לוד שחיים את העיר, מסתובבים ברחבי העיר ומארגנים נציגויות. בתחילת הדרך, מגיע הרכז מטעם העיר לבניין, מתאר לבעלי הדירות את זכיותיהן ומקדם את המהלך על פי רצון הדיירים, בלי הבטחות באוויר מצד יזמים.

כאשר התהליך כולו מתנהל לצד תכנית עירונית מאושרת ו-ודאות, לוחות הזמנים התקצרו באופן דרמטי והיתרי בנייה ניתנו תוך זמן קצר בהרבה מהממוצע בישראל.