צוקרברג
צילום: טוויטר

שינוי כיוון: צוקרברג מבטל את בדיקת העובדות

מהפכת המידע ברשתות החברתיות: פייסבוק מבטלת את מערך בדיקת העובדות לטובת מודל קהילתי בזמן שמומחים מזהירים מהשלכות המהלך על הפצת מידע כוזב ומנכ"ל החברה מארק צוקרברג מצהיר כי "הגיע הזמן להחזיר את חופש הביטוי למשתמשים"

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה מארק צוקרברג מטא


בהכרזה שהפתיעה את עולם הרשתות החברתיות, מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא Meta Platforms 2.26%  , הודיע על סיום עידן בדיקת העובדות בפלטפורמות החברה. במקום המערך הקיים, שפעל מאז 2016, תשיק החברה מערכת בשם "הערות קהילה" - גישה המזכירה את המודל שאומץ על ידי אילון מאסק ברשת X (טוויטר לשעבר).


"הגיע הזמן להחזיר את חופש הביטוי למשתמשים", הצהיר צוקרברג בסרטון שפרסם, כשהוא מותח ביקורת על מה שהוא מכנה "צנזורה מצד הממשלות וכלי התקשורת המסורתיים".


המערכת החדשה תאפשר למשתמשים להוסיף הקשר לפוסטים ולהצביע על מידת האמינות של המידע, בדומה למערכת שהוטמעה ב-X תחת השם "Birdwatch" ולאחר מכן שונתה ל"Community Notes". בניגוד למערכת הנוכחית, המעסיקה כמעט 100 ארגוני בדיקת עובדות הפועלים ביותר מ-60 שפות, המודל החדש יתבסס על קהילת המשתמשים עצמה.


צוקרברג הבטיח "לפשט" את מדיניות התוכן של מטא ולהסיר מגבלות בנושאים כמו הגירה ומגדר, בטענה שהמדיניות הנוכחית משתיקה דעות מגוונות. ההחלטה מגיעה בעיתוי רגיש, כאשר מטא מתמודדת עם ביקורת נוקבת על טיפולה במידע מוטעה, במיוחד בנוגע לחיסוני הקורונה. דו"ח שפורסם על ידי משרד התובע הכללי של וושינגטון הדגיש את כישלון החברה במאבק במידע שגוי אודות חיסוני הקורונה, כולל טענות כוזבות על שיעורי תמותה.


מומחי תקשורת חוששים כי המהלך עלול להוביל להפצה מוגברת של מידע כוזב, במיוחד לקראת מערכות בחירות קרובות ברחבי העולם. המערכת הנוכחית של מטא כבר כוללת מגבלות משמעותיות, כאשר פרסומות ותכנים המכילים "דיבור ישיר מפוליטיקאים" פטורים מבדיקה.


הולך בעקבות אילון מאסק


ההחלטה העלתה שאלות על האיזון העדין בין חופש ביטוי לבין אחריות חברתית, נושא שמעסיק את תעשיית הרשתות החברתיות מזה שנים.  אילון מאסק, שהוביל מהלך דומה ב-X, הגדיר את מערכת הערות הקהילה כ"מקור האמת הטוב ביותר באינטרנט" - טענה שזוכה כעת לתמיכה מצד צוקרברג.


המעבר למודל החדש מסמן שינוי משמעותי באסטרטגיה של מטא, המנסה לאזן בין דרישות הרגולטורים לבין הרצון לשמור על בסיס המשתמשים שלה. התזמון של ההכרזה מעניין במיוחד, כשהוא מגיע בעקבות ביקורת גוברת על תפקידן של הרשתות החברתיות בהפצת מידע מוטעה במהלך משברים עולמיים.  מטא טוענת שהמערכת החדשה תהיה שקופה יותר ותעניק כוח רב יותר למשתמשים, אך מבקרים חוששים שהיא עלולה להוביל להתחזקות תיאוריות קונספירציה.

קיראו עוד ב"BizTech"


המהלך צפוי להשפיע על מיליארדי משתמשים ברחבי העולם, כאשר פייסבוק, אינסטגרם ו-Threads יעברו בהדרגה למודל החדש של בקרת תוכן מבוסס קהילה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ניר 07/01/2025 20:52
    הגב לתגובה זו
    אני מאוד מקווה שטראמפ לא יסלח לצוקרברג על מה שהוא עשה לו.הוא חסם את הפרופיל של טראמפ ולכל הודעה שטראמפ הוציא הוא הצמיד שזה פייק ועשה הכל כדי שטראמפ יפסיד בבחירות . כדי שיהיה צדק טראמפ צריך לפתוח בחקירה נגדו ולקחת ממנו את החברה ולהכניס אותו לכלא ל 15 שנה
  • 2.
    יהודי אחד 07/01/2025 20:50
    הגב לתגובה זו
    האיש מיליארדר אך במקום לעשות טוב הוא מתעקש לעשות עוד כמה דולרים על חשבון טובת האנושות
  • 1.
    האמת מתה (ל"ת)
    אדם חושב 07/01/2025 19:46
    הגב לתגובה זו
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.