מלחמת הסחר? מאזני הבנקים המרכזיים קובעים את פני השווקים

סין הכריזה כי ארה"ב פתחה ב"מלחמת הסחר הגדולה בהיסטוריה", אך המדדים מזנקים. למה זה קרה והאם אוגוסט עלול להיות אדום במיוחד?
עמית טל | (11)
לפנות בוקר הודיע הבית הלבן כי המכסים של 25% על ייבוא סיני בשווי של 34 מיליארד דולר נכנסים לתקוף. בסין כינו את הממשל האמריקני בתגובה כ-"חבורה של ביריונים", וטענו כי הממשל האמריקני פתחה ב"מלחמת הסחר הגדולה בהיסטוריה". כמו כן, הסינים הודיעו כי המכסים שהטילו על ארה"ב נכנסים גם הם לתוקף. בתוך כך, דו"ח התעסוקה שפורסם מוקדם יותר הערב היה פושר למדי, כאשר האבטלה עלתה בהפתעה ל-4% והשכר השעתי אכזב את המשקיעים. כיצד קורה שדיווחים על מלחמת סחר אפשרית עם סין הצליחו להוריד את השווקים בשבוע שעבר, וכעת הידיעות על "מלחמת סחר הגדולה בהיסטוריה" לא מצליחים להזיז את השווקים? כפי שאנחנו טוענים בחודשים האחרונים, הקשר בין החדשות הכלכליות לתנועות ההון בשוקי המניות/אג"ח/מט"ח מקרי בהחלט. כל תנועה בשווקים קשורה ישירות לשינוי פוזיציות של 3 הבנקים המרכזיים הגדולים. הפרשנות לחדשות ו"לאירועים" מתקבלת בהתאם לפעולות הבנקים. במהלך השבועיים הקודמים, המאזן המצרפי של 3 הבנקים המרכזיים הגדולים ירד:  הפד' צמצם את מאזנו בכ-29 מיליארד דולר, הבנק המרכזי ביפן  צמצם באופן מפתיע וחריג את מאזנו בכ-34 מיליארד דולר בשבועיים האחרונים. מנגד, הבנק המרכזי באירופה הגדיל את מאזנו בכ-15 מיליארד אירו בשבועיים האחרונים. התוצאה של ירידת המאזן המצרפי היא עצבנות רבה בשווקים, כאשר כל אירוע הופך למשמעותי במיוחד. לאחר שעברנו את תקופת צמצום המאזן של הפד' (לקראת סוף החודש), המאזן המצרפי של 3 הבנקים הגדולים חזר לגדול בימים האחרונים. הגרף הבא של גוף המחקר "ירדני" מציג את ההשוואה בין התנהגות מדד ה-S&P500 למאזני 3 הבנקים המרכזיים הגדולים בעשור האחרון.   עדיין לא משכנע? את הגרף הבא העלנו בחודש מרץ האחרון, והוא מציג את הקורלציה בין מאזן 3 הבנקים הגדולים לבין מניות הטכנולוגיה הגדולות: אמזון (סימול:AMZN), אפל (סימול:AAPL), נטפליקס (סימול:FB), גוגל (סימול:GOOG) ופייסבוק (סימול:FB). אפשר לדבר על "מהפכת טכנולוגיה", צמיחה כלכלית, "תוואי העלאת ריבית", מלחמת סחר ועוד המון אירועים נוספים, אך לנוכח הקורלציה החזקה יש ספק מה מניע את השווקים? עדיין לא משכנע? שימו לב לדברים של יו"ר גולדמן זאקס לפני מספר חודשים, שבהם הוא טוען כי הבנקים המרכזיים קנו הכל בשנתיים האחרונות. "אנחנו לא יודעים. מה שלא מרגיש נורמלי היו התנאים בשנתיים האחרונות. אנשים ידונו אינספור פעמים בשאלה "מה נורמלי ומה לא?", אבל התנאים של ריבית אפסית, עקומת תשואה שטוחה, אין פרימיות סיכון, והבנקים המרכזיים ברחבי העולם שקונים את כל הנכסים המסוכנים, דבר שמפיל את התנודתיות בשווקים, זה מצב לא טבעי" (לכתבה המלאה על דבריו של יו"ר גולדמן זאקס). הפיק של המדדים בינואר הגיע מספר ימים בלבד לאחר הפיק במאזני הבנקים (כפי שניתן לראות בגרף הראשון בכתבה). השווקים יכולים להכפיל את עצמם אם הבנקים המרכזיים ימשיכו בסיטואציה מסוימת להזרים כסף ולהגדיל, אך כל עוד אין "כסף חדש" שנכנס למערכת, הסיכוי לשיאים חדשים במדדים נמוך. אז אחרי שהבנו כי הדבר היחידי שמזיז את השווקים הוא התנהלות המאזנים של 3 הבנקים המרכזיים, נותר כעת רק לנסות ולהבין את המהלכים העתידיים שלהם. תוכנית צמצום המאזן של הפד' נכנסת החודש לשלב ה-4 מתוך 5, כלומר צמצום של כ-40 מיליארד דולר מהמאזן. הצפי לאוקטובר נותר שאפתני במיוחד כפי שמופיע בגרף.   במקביל לירידה במאזן הפד' החודש, הבנק המרכזי באירופה צפוי להגדיל משמעותית את השקעותיו בשווקים. לתוכנית הרכישות שהבנק מבצע בסכום של 30 מיליארד אירו בחודש יצטרפו עוד כ-18 מיליארד אירו של השקעות מחדש של אג"ח שנפדים. בסה"כ, הבנק צפוי להעניק לשוק תמיכה של קרוב ל-50 מיליארד אירו החודש. המסקנה המתבקשת היא  שהסיכוי לתנודתיות בשווקים החודש נמוכה במיוחד, והיא תחזור רק לקראת תקופת צמצום המאזן של הפד' בסוף החודש.   לעומת זאת, חודש אוגוסט מסתמן כחודשי קטסטרופלי לשווקים. בעוד הפד' צפוי לצמצם את המאזן בכ-40 מיליארד, ההשקעות מחדש של הבנק המרכזי באירופה יורדות לשפל שנתי, והמשמעות היא ירידה חדה מאוד במאזן המצרפי של הבנקים המרכזיים. הרכישות מחדש של הבנק המרכזי באירופה: חודש אוגוסט עשוי להיות בעייתי במיוחד לשווקים. לקראת ספטמבר צפוי המאזן המצרפי של הבנקים להתחיל לרדת באופן קבוע, וקרוב לוודאי שהבנקים יצטרכו לצאת בתוכנית תמריצים חדשות כי השוק לא יכול להתקיים ללא העזרה של הבנקים המרכזיים.  

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 08/07/2018 06:37
    הגב לתגובה זו
    כמעט מדי יום אתה מנסה לספר לקוראים למה צריכה לבוא מפולת ,והיא לא מגיעה ......ואז מנסה להמציא את הסיבות,לא בושה להגיד........טעיתי.
  • יוסי ילד שלי מוצלח 09/07/2018 10:48
    הגב לתגובה זו
    אולי תקרא את הכתבות ותנסה להבין אותם ,לפני שאתה מגיב כמו דביל
  • הבנת הנקרא 08/07/2018 09:23
    הגב לתגובה זו
    איפה כתוב בכתבה הזאת מפולת? זה נראה דווקא הפוך- הכל בשליטה
  • 8.
    אבל את השוק לא חחחח (ל"ת)
    אותי שכנעת 07/07/2018 22:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עמית טל לא פוגע בכלום ראו מה הוא אמר על השקל דולר. (ל"ת)
    מני 07/07/2018 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ברוקר 07/07/2018 15:57
    הגב לתגובה זו
    הייתי ברוקר גדול פעם.עד שהאמנתי בירידות.ואז הפסדתי את כל הכסף.בשנתיים האחרונות הגעתי למסקנה שאסור להאמין לירידות.רק לעליות מאז התאוששתי יפה מאוד.אנא בשביל ציבור הקוראים מבקש ממכם לא להאכיל אותם בירידות .
  • 5.
    כותב 07/07/2018 11:10
    הגב לתגובה זו
    ולא של מפולת
  • 4.
    אודי 07/07/2018 11:06
    הגב לתגובה זו
    חשבת שעלית על נוסחא מנצחת, אבל אתה בסהכ בקיבעון מחשבתי. השוק בהחלט ירד מתי שהוא, אבל לא מהסיבות שאתה מציין.הרי כולם יודעים שהמאזנים ירדו אז למה לא מוכרים?? אומר לך מדוע, זאת מכיוון שלכולם אינטרס שהשוק יעלה, או ירד במתינות, אף אחד לא רוצה התרסקות. תוסיףלזה את העובדה שהטכנולוגיה שועטת קדימה ומצב הכלכלות בעולם (מי לעזעזאל זו טורקיה...?), כמו כן שמלחמות הסחר רק הולכות לכיוון של פתרון כי מה אפשר לעשות אנשים דואגים לכיסם אז קיבלת שוק יורד קלות/מדשדש/עולה.להיות דובי בשלב זה זו טיפשות.
  • 3.
    אנטי אילומינטי 06/07/2018 23:21
    הגב לתגובה זו
    הבנקים המרכזיים מווסתים את הכלכלה באמצעות שליטה על שער הריבית במטרה לשלוט על הכלכלה. המאה ה19 באמריקה הוכיחה כי אין צורך בבנקים ומדיניות מוניטרית מבוססת חוב וריביות כדי להגיע לפריחה ושגשוג כלכלי.
  • 2.
    רונן 06/07/2018 22:37
    הגב לתגובה זו
    ועוד אתה רושם "כצפוי", "כמו שטענו" על מי אתה עובד? השווקים בשיא ואתה רק מדבר על ירידות. נמאס כבר תלה את הנעליים ולך הביתה
  • 1.
    מטורפי כל העולם התאחדו!!!!!! (ל"ת)
    האיילי 06/07/2018 22:24
    הגב לתגובה זו
ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

סיפורה של חברה: אמזון חוגגת השבוע 25 שנים להיווסדה

מחנות למכירת ספרים קטנה לענקית טכנולוגיה ששווה היום קרוב לטריליון דולר. אלו הנק' המרכזיות בהיסטוריה של החברה ששינתה את כללי המשחק
עמית נעם טל |
ענקית הטכנולוגיה אמזון (סימול:AMZN) חוגגת השבוע 25 שנים להיווסדה, וזו הזדמנות מצוינת להיזכר בנקודות החשובות שמסבירות כיצד הפכה אמזון מחנות למכירת ספרים לענקית טכנולוגיה ששולטת כמעט בכל תחום, ושווה נכון להיום קרוב ל-960 מיליארד דולר.  החברה נוסדה ב-1994, והתפרסמה בתחילה בעיקר בזכות מכירות הספרים. ג'יף בזוס משמש ההקמה כיו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה. האתר עצמו נפתח ב-1995 ופעל בתחילה בארה"ב בלבד. בהדרגה בפתח בזוס את האתר למדינות נוספות.   ב-1999 הפכה אמזון לפלטפורמת מכירות הספרים באונליין הגדולה בעולם, והיא מחליטה להיכנס לשוק נוסף: מכירות של מוזיקה ו-DVD, כאשר סל המוצרים שהציעה החברה ממשיך לגדול בהדרגה. ב-2008, אמזון הפכה להיות חברת המכירות הגדולה בעולם. ב-2018 הסתכמו המכירות שהתבצעו באתר של החברה ב-524 מיליארד דולר, או 45% מסכום כלל המכירות שבוצעו באינטרנט.  ב-2005 משיקה החברה את AMZN פריים, מועדון הלקוחות של החברה, שמציע שירות מהיר יותר, והנחות עבור מוצרים ספציפיים. נכון להיום, לחברה יש יותר מ-100 מיליון חברים במועדון זה, מועדון החברים השני בגודלו בעולם. ב-2007 משיקה החברה את הקינדל, רואה הספרים האלקטרוני ששינה את שוק הספרים בארה"ב. הרעיון של "חנות ספרים" במכשיר, שמאפשרת למשתמשים להוריד כל ספר בתוך שניות ללא תלות במיקום, היה חדשני וגרם להרבה כאב ראש עבור תעשיית המו"לות.  בתוך כך, הסיפור העיקרי של החברה בשנים האחרונות היה ההכנסות משירות הענן של החברה. הפלטפורמה הרשמית של Amazon Web Services) AWS) הושקה ביולי 2002, והתבססה בתחילה על מספר מצומצם של כלים ושירותים. ב-2004 הציע מהנדס בחברה להשתמש בתשתית המשמש לתפעול פעילות המסחר של החברה, וכך התרחבה משמעותית תחום שירותי הענן של החברה. הכנסות החברה מאז ההנפקה ב-1997 החברה הונפקה לראשונה ב-1997, ובאופן מפתיע, הרוכשים הראשונים סבלו מתשואות נמוכות במיוחד, כאשר התפוצצות בועת הדוט.קום זמן קצר לאחר מכן העיבה על הסנטימנט סביב חברות האינטרנט. המשבר הכלכלי של 2008-2009 וה"כסף הזול" שמציף את השווקים מאז, שינו את המשוואה עבור אמזון. ב-5 השנים האחרונות זינקה החברה ביותר מ-460%.