(פורסם: 09:26; עודכן: 16:09)

בג"צ דן היום (ד') בעתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון, ישראל ביתנו, התנועה הרפורמית, תנועת התעוררות ועיריית רעננה בין היתר, נגד שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, בעניין הקריטריונים לדיור בר השגה.

במהלך הדיון בפני הרכב שופטי בית המשפט העליון: מרים נאור, יצחק עמית ואורי שהם, נתבקשה באת כוח המדינה, עו"ד חני אופק, לבדוק האם ניתן להביא את הקריטריונים לדיון בממשלה, כפי שהתבקש בעתירה, מבלי להידרש להחלטת בית המשפט. משלא ניתנה תשובה חיובית בנושא, התפזרו הצדדים והחלטת בית המשפט תינתן בימים הקרובים.

יצוין, כי השופטים הקשו בשאלות רבות על נציגת המדינה, כמו למשל, מה הייתה מעורבותו של שר השיכון אריאל אטיאס בהליך גיבוש הקריטריונים. בסיומו של דיון בן 4 שעות, הודיע בג"ץ כי הוא שוקל להוציא צו על-תנאי נגד הממשלה, שתנמק מדוע היא לא דנה בקריטריון של מיצוי כושר ההשתכרות בפרויקטים של דיור בר-השגה, ובעיקר בפרויקטים של מחיר למשתכן.

"הקריטריונים והמלצות הדו"ח זה סיוע לאוכלוסיה עובדת זה מה שקבע דו"ח טרכטנברג בדו"ח. הממשלה קיבלה את הגישה הזו והקריטריונים שללו את הגישה הזו והלכו לכיוון של רווחה. הדרך המובהקת יותר לדעת את התוצאות זה להסתכל על מה פורסם ולאן זה הולך. אנו יודעים שמתוך היחידות שפורסמו לשיווק יש כמעט 40% שיועד לאוכלוסיה חרדית והשאלה מה יקרה במקומות אחרים", אמר עו"ד יניב מטלס, בא כוחה של ישראל ביתנו.

לפי מסלול המחיר למשתכן, אשר הומלץ על ידי וועדת טרכטנברג, הממשלה מוותרת על חלק משווי הקרקע לטובת זכאים. מצד היזמים, היזם המנצח הוא זה המציע דירות במחיר הזול ביותר.

בחודש ינואר 2012 עודכנו הקריטריונים למסלול זה הקריטריון שמהווה את מרכז המחלוקת הוא ותק הנישואין לפיו על כל שנת נישואין מקבלים 10 נקודות עד 70 נקודות, כאשר לפחות 45% מהדירות יוקצו למשפחות עם 3 ילדים ומעלה.

הקריטריון הנוסף הינו השירות הצבאי לפיו 15 נקודות יינתנו על שירות סדיר, 10 נקודות על שירות של בן הזוג ועוד 5 נקודות על שירות המילואים, סך הכול 30 נקודות.

העותרים זועקים על כך שקריטריון כושר ההשתכרות לא הוכנס, קרי מתן ההטבה לאלו שניסו לדאוג למגורים בכוחות עצמם.

בעתירות נטען כי "מינהל מקרקעי ישראל בוחר להעדיף את האוכלוסייה החרדית, להפלות לרעה את האוכלוסייה היצרנית ולמנוע מזוגות צעירים ועובדים את קבלת ההטבות הכלכליות המשמעותיות ביותר שהמדינה מעניקה לאזרחיה."

לטענת העותרים, "ממשלת ישראל מפקירה באופן שיטתי את הציבור העובד והיצרני בישראל שמתקשה לעמוד בהוצאות החיוניות למחייתו. מדובר בהטבה בגובה של מאות אלפי שקלים לציבור שרק נדרש לדווח על מספר הילדים ושנות ותק של מספר שנות נישואים. הדרישה הינה לשנות את הקריטריונים לדיור בר השגה בכדי שיעניקו הטבה למי שמנסה להתפרנס בכבוד ולמי שהכנסתו נמוכה ולא בהכרח למי שבחר להביא הרבה ילדים לעולם."

נחום חופרי, ראש עיריית רעננה, אמר: "עיריית רעננה יזמה 2 תוכניות - האחת כוללת 430 יח''ד כדיור בר השגה ותוכנית שנייה בה כ-300 יח"ד מתוך 450 יהיו גם הן מיועדות לדיור בר השגה. אולם, בהתאם לקריטריון ערך הקרקע שקבע מינהל מקרקעי ישראל, הנחה על מחיר הקרקע תינתן בתנאי שערכה אינו עולה על 400 אלף שקל ליחידת דיור וגובה ההנחה לא יעלה על 150 אלף שקל ליחידת דיור.בעצם קביעה זו, מדובר בעצם בגזר דין מוות למכרזי 'מחיר למשתכן' בעיר רעננה, כמו באזור המרכז כולו."

מזכ"ל ישראל ביתנו, ח"כ פאינה קירשנבאום, אמרה בדיון כי" בסיסה של העתירה הינה בהתעלמות מופגנת מהמלצות הוועדה לשינוי כלכלי חברתי בראשות פרופ' טרכטנברג, אשר עיקריה התניית קבלת דיור בר השגה בהשתתפות מבקשי הדיור במעגל העבודה (מיצוי כושר השתכרות) ותרומתם לחברה. לדעתי, הנושא צריך לחזור לדיון בממשלה שכן המלצות ועדת טרכטנברג התקבלו כמקשה אחת בממשלה. לא ייתכן ששר השיכון לבדו יחליט להתעלם ולגרוע לחלוטין את פרמטר מיצוי כושר ההשתכרות, תוך הענקת משקל מכריע לשנות הנישואין של בני הזוג. אני מקווה שהחלטת בג"צ תאפשר עשיית צדק חברתי עם זוגות צעירים ואוכלוסייה הנושאת בנטל ומשרתת בצבא ותפסיק את האפליה בתחום הקריטריונים לדיור בר השגה".