דו"ח מבקר המדינה בנושא מחדל השריפה בכרמל ממחיש עד כמה תהליכי קבלת ההחלטות במדינה עשויים להעמיד את אזרחיה בסכנת חיים. נושא חיזוקים של מבנים כנגד רעידות אדמה עולה לכותרות כל פעם שמתרחשת רעידת אדמה קטנה, אולם נשכח מהר כי לציבור הישראלי זכרון קצר. התמ"א 38, יוזמה לחיזוק בנייני מגורים המעניקה זכויות בנייה על בניינים ישנים תמורת חיזוקם, זכתה לאחרונה לעידוד נוסף באמצעות תיקון מספר 3 המאפשר תוספת של 2.5 קומות במקום 1.5 קומות, אולם גם לאחר תיקון זה הסיאוב הבירוקרטי הישראלי הטיפוסי יקשה על חיזוקם של יותר מעשרות בניינים בשנה, כאשר בפועל צריך לחזק לחזק מאות אלפים. Bizportal שוחח עם עופר אנגל, מנהל הפיתוח העסקי של חברת אנגלאינווסט 38 בבעלותו של אביו איש העסקים יעקב אנגל, על ההתקדמות בנושא ועל הבעיות שנותרו בשטח. נראה כי מ-2005, עת הממשלה הכריזה על תמ"א 38 לחיזוקם של מבנים נגד רעידות אדמה, מעט בניינים הושלמו. האם רואים שינוי בשטח? "יש לנו כיום 40 פרויקטים חתומים, גם לפי תמ"א 38(2) המאפשר הריסה ובנייה מחדש וגם לפי תמ"א 38 (3). בחצי השנה האחרונה חתמנו על יוזמות בחולון, בת ים ויהוד לפי תמ"א 38(3), המתנו לאישורו של התיקון החדש. כיום אנו מסיימים את הפרויקט הראשון שלנו בתלפיות 15 ברמת גן, אחר כך מתחילים ברחוב רש"י בראשון לציון וברחוב האהבה בהוד השרון. בחודשיים הקרובים נתחיל פרויקט בבת ים ברחוב בר אילן לפי תמ"א 38(1). מלבד פרויקטים אלו קיבלנו אישור ועדה מקומית ל-10 פרויקטים אשר נתחיל לבנות בשנה הקרובה." עם אילו עיריות הכי קשה לעבוד? היכן מעודדים יותר? "עיריית תל אביב בעייתית ועיריית רמת השרון מתייחסת לנושא באנטיפאתיות ולא מקדמת מיזמים, מאפשרים בעיר חיזוק מבנים ללא הוספת ממ"דים או הקלות נוספות, לכן שם לא אקח פרויקטים. בראשון לציון ממש חודרים ליזמים לעצמות דורשים דו"ח כלכלי כדי לראות שהיזם לא מרוויח יותר מדיי, תכננתי להקים שתי קומות בפרויקט בעיר, אך העירייה מאפשרת רק קומה וחצי. הערים גבעתיים והרצלייה בעייתיות במתן הקלות בנושא החניות. מנגד, את עיריית רמת גן ניתן רק לשבח, היא מאפשרת להוסיף ממ"דים עד קו 0 של המגרשים, לכן אנחנו פעילים מאוד בעיר. רעננה ובת ים גם מאוד מעודדות ועיריית הוד השרון משפרת את הנושא." ומה עם ערים כמו באר שבע בית שאן, צפת והקריות? אלו אזורים הרבה יותר קריטיים לחיזוק "לא נתקרב לערים אלו כי אין בהן הצדקה כלכלית. רעיון העברת הזכויות לערים במרכז הוא נחמד, אולם הליך זה מאוד מורכב ואין זכויות קיימות בעיר דוגמת ראשון לציון לדוגמה. המדינה צריכה להעניק מענקים לכניסה לפריפריה ולתת הקלות. תנו לי להקים 3.5 קומות במקום 2.5 קומות בראשון לציון ואחזק בניין בבית שאן." הרוב הנדרש לביצוע פרויקטים ירד ל-66% ועדיין לא רואים מהפכה בתחום "אנחנו לא לוקחים כיום פרויקטים ללא 100% הסכמה, למרות שמספיק כיום 66% מאחר ומספיק שדייר אחד מתנגד כדי להאריך את תהליך האישור בשנה. הדיירים הבעייתיים ביותר הם אלו שמתנגדים ללא כל סיבה, המפקח על הבניינים המשותפים דוחה אותם אולם התהליך גוזל זמן יקר. הבירוקרטיה ארוכה ומייגעת, רעידת האדמה יכולה לקרות היום, זה לא דימיוני." איך פועלים בחו"ל בנושא? ישראל היא לא המדינה היחידה שמתמודדת עם רעידות אדמה "באיסטנבול לדוגמה העירייה לא נותנת לאכלס בניינים ישנים שלא עומדים בתקן ומחייבים את הדיירים לחזק. המנגנון פועל על ידי חברה עירונית ללא כוונת רווח וכל אזרח משלם סכום מינימאלי. כל דייר משלם 300-500 שקל בחודש לתקופה של 10 שנים. צריך לחייב את הדיירים לשלם תשלום מינימאלי עבור החיזוק או לחזק על ידי חברה ולהטיל קנסות על אלו שלא יחזקו. בתל אביב יש קנס של 600 שקל לכל דירה בבניין מסוכן, אולם זה לא מספיק מרתיע."