המדינה מעדיפה תוצרת חוץ: בובליל: "הענקת עדיפות לחברות זרות בפרויקטים לאומיים שערורייתית"

לאחרונה יותר ויותר חברות ממשלתיות מעדיפות להעסיק קבלנים זרים בהקמתם של פרויקטים לאומיים. הסיבות לכך בין היתר הן ניסיונן הרב יותר בתחומים ספציפיים והבירוקרטיה המעטה יותר שהן יוצרות. דוגמה לכך הינו פרויקט מנהרות הכרמל אשר הושלם על ידי חברת CCECC הסינית עשרה חודשים לפני מועד הסיום שנקבע.

בעקבות ניסיון מוצלח זה, חברת נת"ע, המקימה את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, מעוניינת להעניק יתרון לחברות זרות בפרויקט. לפי תנאי המכרז לחפירת המנהרות, מאפשרת חברת נ.ת.ע שהמציע יהיה 'מיזם/תאגיד משותף', המורכב מחברה זרה וחברת ישראלית וקבעה כי 'החבר/הקבלן הישראלי' לא יהיה בעל שליטה, כלומר, החברה הישראלית או מספר חברים ישראלים יחזיקו לא יותר מ- 49% ממניות המיזם במצטבר והחברה הזרה תחזיק מעל 50% ממניות המיזם המשותף ותהיה בעלת השליטה.

התאחדות בוני הארץ נערכת בימים אלו להגשת עתירה כנגד חברת נת"ע בגין אפליית הקבלנים הישראלים במכרז לחפירת המנהרות של הרכבת הקלה. ההחלטה על הפניה לערכאות משפטיות התקבלה לאחר שנציגי התאחדות בוני הארץ נפגשו בתחילת השבוע שעבר עם מיכאל רצון יו"ר חברת נת"ע והצדדים לא הגיעו להסכמות לשינוי תנאי המכרז.

ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ , פנה לשר התחבורה, ישראל כץ, וביקש את התערבותו הדחופה לשינוי תנאי המכרז. "אין לדרישה זו אח ורע בעולם, היא מנוגדת להצהרות ויעדי הממשלה בדבר עידוד פעילותן של חברות ישראליות. ענפי הנדל"ן והתשתיות, התעשייה, החקלאות והמלונאות הם הענפים מחוללי הצמיחה והתעסוקה במשק וכל פגיעה בהם תפגע בצמיחה." בובליל מוסיף כי "ניסיון העבר מלמד שרוב החברות הזרות שפעלו בארץ לא השלימו את הפרויקטים, ובנוסף, ראינו שבנסיבות פוליטיות ובעת משברים ביטחוניים, החברות הזרות נוטות לעזוב."

לדבריו, בפרויקט נמל היובל באשדוד, נקלעו הצדדים למחלוקת משפטית שעדיין מתנהלת בבתי המשפט. בתגובה לתביעה שהוגשה נגדה טענה, בין היתר, חברת נמלי ישראל, מזמינת הפרויקט מאשטרום-דרגדוס (החברה הספרדית שהייתה שותפה למיזם) שהאינתיפאדה באותה עת גרמה לקשיים רבים, מאחר שהספרדים נמנעו בתקופה מסוימת משליחת עובדים לישראל. לבסוף, נמל היובל באשדוד נפתח רק ביולי 2005 לתקופת הרצה, ונחנך רשמית רק בינואר 2007, כמעט שלוש שנים אחרי המועד המקורי.

בובליל מוסיף כי נתב"ג 2000 הושלם באיחור של 4 שנים בעקבות חילוקי דעות קשים בין רשות שדות התעופה, המנהלת את הפרויקט, לבין חברת צ'יילן התורכית, שזכתה במכרזי הבנייה בהיקף מאות מיליוני שקלים. במרכזם של חילוקי הדעות עמדו דרישות כספיות חדשות מצד הקבלן התורכי, שטען שנגרמו לו עלויות מוגדלות, הנובעות מפעילותו כחברה זרה בישראל.