מייסדי Global-e. מימין לשמאל: אמיר שלכט, שחר תמרי וניר דבי
צילום: רותם ברק

גלובל-אי נפלה אתמול ב-22% בגלל הדוחות - אבל היום זינקה 18%. זו הסיבה

המניה התרסקה לאחר שהחברה חתכה את תחזית ההכנסות השנתית שלה. אבל היום האנליסטים הוציאו צפירת הרגעה לשוק - ושלחו אותה לעליות; היא עדיין במינוס 72% מהשיא שלה
נתנאל אריאל | (2)

חברת גלובל-אי הישראלית שעוסקת בהתאמה לוקאלית של פלטפורמות סחר מקוון - או בקיצור להפוך את הקניות הבינלאומיות ליותר פשוטות, התרסקה אתמול ב-22% באפטר מרקט, אחרי שהחברה חתכה בחדות את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל-383-403 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת של 411-421 מיליון דולר. החברה גם הורידה את התחזית לשווי הסחורה הגולמית שלה ל-2.3-2.4 מיליארד דולר, לעומת 2.4-2.5 מיליארד דולר בתחזית הקודמת. ברבעון עצמו אגב, החברה רשמה דווקא הכנסות של 76.3 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים ל-75.1 מיליארד דולר, אבל בשורת התחתונה היא הפסידה 35 סנט למניה, הרבה מעל הצפי להפסד של 15 סנט למניה.

אבל היום, ולכאורה ללא שום שינוי - המניה לא רק שלא יורדת אלא זינקה ב-17%. הנה ההסבר: בהודעת החברה היא ציינה כי "ההנחיות משקפות את המגמות האחרונות, לאור ההשפעה של המלחמה באוקראינה-רוסיה וסביבת המאקרו על הצריכה, בעיקר באירופה". בשיחת המשקיעים לדיון בתוצאות, הסביר המייסד והמנכ"ל המשותף, אמיר שלאכט, שהחברה הפסיקה את השירות לרוסיה במהלך הרבעון, המהווה כ-2% מה-GMV של החברה. בנוסף, היא דיווחה על ירידה משמעותית במכירות במספר שווקים במרכז ומזרח אירופה, שהיוו כ-4% עד 5% מה-GMV שלה.

אלא שהאנליסט של ריימונד ג'יימס, בריאן פיטרסון, שמר על התחזית השורית שלו למניה והסביר כי מדובר רק על בעיות זמניות. זה לא מנע ממנו לחתוך באגרסיביות את מחיר היעד שלו ל-25 דולר מ-55 דולר, לאור הרקע המאתגר של מסחר אלקטרוני, אבל כן נתן תקווה למשקיעים: "כשהסכסוך באוקראינה מראה סימנים מועטים של הקלה ופוטנציאל של פתיחת הקורונה מחדש במסחר האלקטרוני, אנו מאמינים שמניות עשויות לעמוד בפני לחץ רב יותר בטווח הקרוב מצד משקיעים, שכנראה יצטרכו לראות שהתוצאה המתוקנת שמרנית מספיק", הוא כתב. ובכל זאת, האנליסט אומר גלובל-אי תצמח "הרבה יותר מהר במסחר האלקטרוני הכולל במהלך השנים הקרובות".

האנליסט של נידהאם (Needham), ג'ון גודין, ממשיך גם הוא להמליץ על קניית המניה, למרות שגם הוא חתך את מחיר היעד שלו ל-25 דולר מ-75 דולר. "למרות שאנו מצפים שההוצאות והסנטימנט הצרכני יחמירו במהלך הרבעונים הבאים, התחזית והצעת הערך של החברה ממשיכים להדהד היטב", כתב. למרות שהוא צופה שהצמיחה במכירות תאט ברבעון השני, הוא מצפה להתאוששות במחצית השנייה של השנה, "על רקע המכירות האחרונות של הסוחרים החדשים". גודין הוסיף כי גלובל אי  חתמה על הסכמים חשובים עם מותגים חזקים במהלך הרבעון, כולל עם אדידס ADIDAS AG , ראלף לורן וברוקס ברדס, וזאת בנוסף לשת"פ שלה עם שופיפי SHOPIFY INC שהפך אותה לספק בלעדי לשירותים ל-1.7 מיליון הסוחרים של ספקית התוכנה-כשירות (SaaS). בנוסף, שופיפי מחזיקה בכ-9% ממניותיה של גלובל-אי, בשווי של כ-340 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זהבית כהן 18/05/2022 06:17
    הגב לתגובה זו
    מעניין מה עם מקס סטוק מאז ההנפקה התרסקה
  • 1.
    הכל מטורף ולא הגיוני (ל"ת)
    מוטקה 18/05/2022 00:14
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.