הדרך של ארה"ב לצאת מהקורונה הכלכלית - השקעה בתשתיות ובהכשרה מקצועית
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן חושף תוכנית גדולה לעידוד הכלכלה האמריקאית. לתוכנית יש שני עוגנים עיקריים - השקעות בתשתיות בהיקף של 2 טריליון דולר והעלאת מסים. הכוונה לעודד את התעסוקה במשק האמריקאי.
על פי ההערכות, שיעור המס בארה"ב צפוי לעלות. החברות משלמות כיום מס בשיעור של קרוב ל-20% וזה צפוי לעלות למעל 25%. עם זאת, חשוב להדגיש כי שיעור המס בארה"ב מורכב ממסים של המדינה הספציפית וכן מס ממשלתי.
ביידן מתכנן שתי תוכניות להנעת הכלכלה האמריקאית. התוכנית שנקראת American Jobs Plan, צפויה לצאת בשבועות הקרובים וההודעה על התוכנית הנוספת תצא בעוד כחודש-חודשיים.
התוכנית הראשונה כוללת השקעה של מעל 600 מיליארד דולר בתיקון, תחזוקה ושידרוג של כבישים, גשרים ותשתיות נוספות. מעל 200 מיליארד דולר יופנו לשיפוצים של דירות דיור הציבורי. סכום של כ-100 מיליארד דולר יופנה להקמה ושדרוג של בתי ספר ציבוריים; 180 מיליארד דולר למחקר ופיתוח של טכנולוגיות העתיד וכ-100 מיליארד דולר יופנו לתוכניות השמה מקצועיות. הממשל מפנים שחלק גדול מהמשרות הקיימות כיום נמצאות בסיכון ויינתן דגש להסבה מקצועית.
ההצעה אמורה לעבור את ההצבעות בממשל. אבל זה לא יהיה פשוט. לפני שבועיים הצליח ביידן, אחרי מאמצים רבים להעביר תוכנית תמיכה בשל הקורונה בהיקף של 1.9 טריליון דולר. הסכום הזה בחלקו יועבר ישירות לציבור והוא יוזרם תוך שנה. התוכנית להשקעה בתשתית היא למשך 8 שנים.
- 3.בני 31/03/2021 20:40הגב לתגובה זוהדרך להרוג את מעמד הביניים והכלכלה היא להעלות מיסים, הביניים מרוויח פחות ומבזבז פחות והכלכלה נתקעת, העשיר בורח עם הכסף שלו למדינות נורמליות ומשקיע בהן. צמיחת ארהב תיפול, יותר אבטלה. שילוב הקוקטייל המסוכן עם 15 מינימום וויג' הולך להקריס עוד יותר. כדור השלג הזה יוריד את ההכנסות הנומינליות ממיסים ויגרום לפקידים להעלות יותר את המס כי הם לא יודעים לייצר כסף בצורה אחרת. והנה לכם מתכון לקטסטרופה סוציאל קומוניסטית. יש דרך אחת להניע כלכלה והיא העלאת ריבית והורדת מיסים. מי שמוריד ריבית ומעלה מיסים, גוזר דין מוות, מנפח בועות נדלן ובועות שוק הון וחושש לפוצץ אותן במשמרת שלו אז זה רק נהיה גרוע יותר למעמד הביניים, עמוד השדרה של החברה הצרכנית. אותו שיט קורה בדיוק בארץ, אצלנו מהנדסי התודעה אפילו לא יודעים להנדס, הם מחקים כל צעד אווילי של מהנדסי ארהב הפרוגרסיבים. מספיק להסתכל על ארהב כדי להבין איפה אנחנו עוד עשור. מבט ליפן יראה לנו איפה אנחנו בעוד שני עשורים. אם זו הדרך שהם בוחרים זו דרך של חורבן כלכלי טוטאלי בלתי נמנע.
- יפה כתבתה (ל"ת)בן כנען 01/04/2021 09:02הגב לתגובה זו
- דודאברהםandjelכהן 01/04/2021 05:19הגב לתגובה זוהלוואי וביידן ,פאוולועוד שכאלה ייקראו דעתך
- 2.שוב מדפיסים כסף בלי הכרה! (ל"ת)רבקה 31/03/2021 20:21הגב לתגובה זו
- 1.Eli 31/03/2021 20:04הגב לתגובה זואפשר לפרסם תעודות ישראליות וזרות שמאגדות חברות בתחום?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
